ליצור עולם חדש!
ט״ו בתמוז תשע״ט
אומנם המצוקה והקושי הם בוודאי לטובתו של האדם במצב שקודם התפילה, אולם התפילה משנה את המצב בעצמו כך שאין צורך במצוקות ובקשיים. איננו מתערבים אפוא בסדרי הנהגת הבריאה; אנחנו פשוט בוראים את העולם מחדש באופן מתוקן יותר, שבו אין מקום לקשיים ולמצוקות.
אנו יכולים ליצור עולם חדש!
"תפילה הוא בחינת 'חידוש העולם', כי תפלה הוא שמאמין שיש מחדש אשר בידו לעשות כרצונו, לשנות הטבע. והוא בחינת בריאה בכח… והתורה הוא בחינת בריאה בפועל…
"וכשמתפלל על איזה דבר, הוא בחינת… בריאה בכח… עד שבא אל התורה שהוא בחינת בריאה בפועל – ואזי נעשה בקשתו…
"ומשם נמשך רוח החיים אל החסרונות; ובזה מכפרין העוונות… כי עיקר החסרון הוא הסתלקות הרוח חיים".
(ליקוטי מוהר"ן ח"א, ח)
דומה, שהביטוי הבסיסי ביותר של האמונה הוא תפילה. מה יותר טבעי ופשוט לאדם מלשפוך את הלב לפני הקרוב לו מכל, לפני זה שברא אותו, משגיח עליו ודואג לו תמיד?
בני האדם, מאז ומעולם, התפללו. האדם הראשון ביקש גשם (בראשית ב, ה – רש"י); האבות תיקנו את התפילות שבסידור; אליעזר עבד אברהם התפלל שישיג אשה ליצחק; "ויעתר יצחק" – שיהיו לו ילדים; "ועיני לאה רכות" – מבכי ותפילה (ב"ב קכג ע"א); משה רבינו – "אין כוחו אלא בפיו" (במדבר כב, ד – רש"י); דוד המלך חיבר את ספר התהילים, והרשימה עוד ארוכה מאד.
התפילה הוא מושג כה בסיסי, עד שהחשיבו אותו כאחד מעיקרי האמונה – "שהבורא יתברך שמו, לו לבדו ראוי להתפלל". אולם, כבר אמרו חז"ל שהתפילה היא מהדברים הדורשים חיזוק, ככתוב: "קוה אל ה' חזק ויאמץ לבך וקוה אל ה' " (תהלים כז).
אך רבינו דולה שופך כאן אור חדש על המצווה הבסיסית והיומיומית הזו.
* * *
כל מי שמנסה ללמוד את נושא התפילה תמה: מה צורך לספר לקדוש ברוך הוא את צרכינו ומשאלותינו? הרי להבדיל ממלך בשר ודם, מלך העולם יודע כבר הכל, הרבה יותר טוב מאתנו!
עוד נוסיף להקשות: כבר לימדונו רבותינו ש"כל דעביד רחמנא לטב עביד" (ברכות ס ע"ב), אם כן, כיצד יכול אדם להתערב בחשבונות שמים, להביע בקשות ומשאלות, שכנראה אינן לטובתו? גם זאת, שוב להבדיל ממלך בשר ודם, שאכן טועה לפעמים ויש צורך להגיש בקשות לתיקון המעוות.
תשובות רבות ניתנו לשאלות אלו, אבל כאן מגלה לנו רבינו הסבר מפתיע:
אומנם המצוקה והקושי הם בוודאי לטובתו של האדם במצב שקודם התפילה, אולם התפילה משנה את המצב בעצמו כך שאין צורך במצוקות ובקשיים. איננו מתערבים אפוא בסדרי הנהגת הבריאה; אנחנו פשוט בוראים את העולם מחדש באופן מתוקן יותר, שבו אין מקום לקשיים ולמצוקות.
קביעה נועזת זו יש לה יסוד בדברי חז"ל על הפסוק: "ולאמור לציון עמי אתה" – "אל תקרי עַמי אלא עִמי, בשותפי; מה אנא עבדי שמיא וארעא במילולי [= כמו שאני עושה שמים וארץ בדיבורי] – אף אתה כן" (הקדמת הזוהר, ה ע"א).
* * *
אולי ננסה לבאר קצת יותר: החטאים מקלקלים את הבריאה, כפי שאמרו חז"ל: "בשעה שברא הקב"ה את אדם הראשון, נטלו והחזירו על כל אילני גן עדן ואמר לו: 'ראה מעשי כמה נאים ומשובחין הן, וכל מה שבראתי בשבילך בראתי – תן דעתך שלא תקלקל ותחריב את עולמי' " (קוהלת ז, יט).
החטאים הם גם הסיבה לכל הצרות והייסורים בעולם, כקביעת חז"ל: "אין מיתה בלא חטא ואין ייסורין בלא עוון" (שבת נה).
שכן כל הבריאה שואבת חיים מהתורה הקדושה שבה נבראה, כך שכשעוברים ח"ו על התורה – גם הבריאה בהכרח נפגמת.
אבל התפילות מנקות אותנו מהחטאים, שכן הן תוקנו במקום הקורבנות שבבית המקדש (ברכות כו ע"ב) שהיו מכפרים על חטאינו, ועל שם זה נקראו 'קורבנות' שמקרבים ומחברים את הבריאה מחדש לבוראה ומתקנים את כל הליקויים.
כשאדם שופך את לבו לפני ה' ומבקש רחמים על עצמו, הוא מתקן את הנתק שגרמו לו עוונותיו והוא חוזר ושואב חיות חדשה, דבר שמתקן את כל הליקויים שהיו מקודם, כפי שמלמדנו הנביא "שובה ישראל כי כשלת בעוונך… ונשלמה פרים שפתינו" (הושע יד ב-ג).
גולשים צפו גם ב:

הברסלבים הראשונים
מסמך מרתק שרשם זלמן שזר מפיו של הרה"ח ר' שמואל מאיר אנשין על התקרבותו לברסלב, על עלייתו ארצה ועל חסידי ברסלב הראשונים בירושלים.

כולם יהיו ברסלב
האם כל הצדיקים שחיו אחרי רבי נחמן לא היו צדיקים? האם לעתיד לבוא כולם יהיו ברסלב? האם חובה על כל אדם להתקרב לרבי נחמן ולהיות חסיד ברסלב? תשובות - בפנים

צעקת החיפוש
החיפוש אחרי נקודת הטוב הוא מעשה הקנאות הראוי ביותר עבור קדושת יהדותנו. והחיפוש הזה מתחיל בספרי הצדיקים, עובר בהכרח דרך שיחת חברים, ונעשה שלם ומוחלט מתוך בירור עצמי.

גילוי העולמות (א)
לכל אדם ידיעות אודות המציאות, אותן קנה באמצעות כוחות החכמה והבינה שלו ובאמצעות הנתונים שנמסרו לו על ידי חושיו. אולם "דעת" היא התוודעות מסוג שונה אל המציאות. הכוונה לגילוי של הקודש בכל דבר, חיבור כל…

המלך והכפרי
"...פנה המלך אנה ואנה וראה כי אין איש, וכי כל שריו ועבדיו הנאמנים עזבוהו לנפשו, ומשכך, מצא המלך עצמו מיואש. הביט לכאן ולכאן, החל צועד מעט "עד שמצא בית כפרי אחד", ותוך שהוא מבוסס את…

בענין השמחה…
נקודת השמחה בעצם היהדות אמורה ללוות את הנפש לכל מקום אליו תתגלגל. המצוות והטוב שיש בכל יהודי, די בהם כדי להחיות את נפשו תמיד, בכל מצב. חיי אמונה הם כאלו שאינם נתונים לחסדי המצב והמקום.…

מחשבות ודמיונות
"כשעושין שחוק וקומדיה, אזי נוסע אחד ומכריז וחושב כל הדברים שיעשו על הקומדיה. ואף שהוא תאווה לשמוע, אף על פי כן, אין זה השחוק בעצמו. וכן, כשבא להחדר שעושין שם הקומדיה, יש שם מצוייר על…

אני הגבר ראה עני
דומה כי בחודשים האחרונים אין צריך הסבר על אבל מהו, ועל צער מהו ועל פחד וחשש. מגיפה? חווינו. מלחמה? אנחנו בעיצומה ה"י. הקינות יאמרו כמעצמן; אני הגבר ראה עני – אני ממש, עני ממש... אבל…

סוף סוף באומן…
מי בכל זאת עקבו אחר הספינה וניסו לנצל כל פירצה אפשרית בכדי להסתנן לתוכה? היו אלו שני אברכים צעירים מירושלים, הלא הם מיודענו רבי אברהם יעקב גולדרייך וחברו המושבע רבי שמואל שפירא...

עַל מָה אָבְדָה הָאָרֶץ?
מדוע נחרב בית המקדש?! על איזה עוון גלו בני ישראל בגלות קשה שכזו!? מה גרם לכך שאבדנו מארץ ישראל?! לימוד עמוק מתוך דברי מוהרנ"ת בליקוטי הלכות

ריקודם של "החסידים המתים"
תיאור מרתק, מעטו של הסופר דניאל צ'רני, על ליל שבת אצל חסידי ברסלב בשטיבל הברסלבי ברחוב נובוליפיה בוורשה לפני מלחמת העולם השניה.

תפילה לזכות להגיע לציון
חוברה על ידי הרה"ח רבי יצחק ברייטער זצ"ל, הי"ד, בתקופה שבה לא ניתן היה להגיע לציון. כעת, בעקבות מגיפת הקורונה שסגרה את הגבולות בין המדינות, הפכה התפילה הזו שוב לרלוונטית...

איכה ישבה? בדד!
אם מטרת התוועדות החברים היא להאיר זה לזה ולקבל זה מזה, איך יתכן שכשיצאנו מאותה התקבצות נשרנו אותו דבר ולא השתנינו רוחנית במאום? למה איני חש בשום התרוממות רוחנית לאחר 'שיחת חברים'?

גביע מתנה לרבי
הם יצאו לדרך מבעוד מועד, שבוע לפני ראש השנה, והביטו בשמים שצבועים היו באפור קודר, גוון שאינו מבשר טוב. אם תהיה הדרך מלווה בסערות של שלג ומלאה בתקלות ועיכובים לא יספיקו להגיע לראש השנה... (סיפורים)

אומן אומן ראש השנה
באמת, רואים בחוש שכולם בסוף מסתדרים, אף אחד לא נשאר רעב או נטול שינה ואם לשפוט לפי מבע פניו של בעלי בימים שלאחר ראש השנה אצל הצדיק – אף אחד גם לא ממש סובל. הלוואי…