"שקלים" – נס פורים מתחיל
י״ד באדר א׳ תשע״ט
מחצית השקל רומז שכל אחד מאתנו הוא חצי! אני אמור לאהוב את הזולת, לא רק מצד שזה 'ידידותי לסביבה', אלא משום שבלעדי זה אני חסר. השלימות שלי תלויה באהבתי והתחברותי עם שאר אחיי היהודים.
"…כי עכשיו ההתחלה של הגאולה ותיקון כל העולמות הוא מפורים. והתחלת הנס והשמחה של פורים אנו מתחילין מפרשת שקלים, כי עיקר הנס של פורים היה על ידי השקלים שנותנין ישראל" (ליקוטי הלכות, ברכת הריח ד, כה).
בימים ההם, זמם המן להשמיד אותנו, ואף העביר עשרת אלפים כיכר כסף לאוצר המלך לצורך ההשמדה. ומכיוון ש"גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם, שעתיד המן לשקול שקלים על ישראל, לפיכך הקדים שקליהן לשקליו" (מגילה יג ע"ב), והשקלים שנותנים עם ישראל מדי שנה, עמדו נגד עשרת אלפי כיכרי הכסף של המן וביטלו את הגזירה.
גם בזמן הזה, זומם אויבנו הרוחני להשמידנו גשמית ורוחנית, ולחוקק חוקי אוון; ומה שעומד נגדו הוא סוד השקלים; ככל שנרבה להפנים וליישם את סוד השקלים, כך נזכה לנס פורים אישי, ונינצל מידיו של הצר הצורר.
* * *
מהו סוד מחצית השקל? רבות מדובר על כך ב"ליקוטי הלכות". והרי אחד מהחידושים הבולטים:
מחצית השקל רומז שכל אחד מאתנו הוא חצי! אני אמור לאהוב את הזולת, לא רק מצד שזה 'ידידותי לסביבה', אלא משום שבלעדי זה אני חסר. השלימות שלי תלויה באהבתי והתחברותי עם שאר אחיי היהודים.
זה סוד השקלים, "שכל אחד נותן מחצית השקל, 'מחצית' דייקא, שמרמז, שכל אחד מישראל צריך לחברו, שחברו ישלימו" (ליקוטי הלכות, חזקת קרקעות ב, כה). רק כך מכניעים את המן שקורא לעמנו "עם מפוזר ומפורד". ככל שנפנים את הרגשת ה'חצי', כך נינצל מידיו של אותו צורר.
"העשיר לא ירבה והדל לא ימעיט ממחצית השקל"; בין אם מדובר בעשיר גשמי ורוחני, ובין אם מדובר בדלפון שמלבד יהדותו אינו יכול להצביע על רכוש רוחני כלשהו – הכל שווים בתרומתם לה'. שכן, גם אם אני עשיר גדול והוא עני מרוד, הרי שבסופו של דבר, שנינו 'חצאים', ורק בהתחברותנו יושלם הפאזל הנפלא.
* * *
עומק הדברים הוא:
"אתה אחד ושמך אחד" – אנו אומרים בתפילת המנחה של שבת קודש – "ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ". לאמור, שכשם שהקדוש ברוך הוא "אחדות פשוט", כך עם ישראל הוא "אחדות פשוט". עם ישראל אינו מורכב מאנשים בודדים רבים, אלא כולו קומה אחת שלימה.
וכשם שהבריאה – המורכבת מפרטים וחלקים רבים ושונים כל כך – נבראה כולה בידי האחד הפשוט, כשכל פרטיה וחלקיה השונים ומשונים אינם אלא גילויים שונים של האחד יחיד ומיוחד – כך גם העם היהודי – כולו אחד, וכל בניו השונים זה מזה, אינם אלא גילויים וביטויים שונים של התגלות מלכות ה' בעולם על ידי עמו ישראל.
בכוונה תחילה ברא ה' את בני עמו, שיהיו בדעות שונות זה מזה, כדי שכל אחד יתרום את חלקו המיוחד והבלעדי בגילוי מלכות ה' בעולם; זה בתורתו, זה בתפילתו, זה בחסדיו, זה בדיבורו וזה בשתיקתו; זה בעניותו וזה בעשירותו, וכן הלאה. ולכן, רק כשכל פרט ופרט מאותה קומה אחת ויחידה ירגיש כ"מחצית", תושלם כוונת הבורא בבריאתו ועמו, ותתגלה בשלימות אחדותו יתברך.
"ועל כן נצטוו לתת מחצית השקל דייקא, להורות שכל אחד מישראל אין לו שלימות, כי אם על ידי חברו. כי עיקר התיקון – שיוכללו כולם זה בזה באהבה ואחדות; וכל אחד הוא בחינת 'מחצית', עד שנכלל בחברו וחברו בחברו, עד שנכללין כולם בריבוי שינוי דעתם באחדות הפשוט, שזה יקר מאד אצל ה' יתברך" (ליקוטי הלכות, פריקה וטעינה ד, לז).
* * *
ומי שעושה זאת, הוא צדיק האמת, מרדכי הצדיק, ש "דורש טוב לעמו ודובר שלום לכל זרעו", ומחבר את העם המפוזר והמפורד. הוא מוציא מלבם את הקנאה והשנאה, ומלמד לכל אחד מהם מה תפקידו המיוחד בגילוי האחדות הפשוט.
הצדיק המנהיג נקרא בתורה "איש אשר רוח בו" (במדבר כז) – "שיודע להלוך נגד רוחו של כל אחד ואחד" (רש"י), שכן, הוא זה שמלמד את כל אחד ואחד מאתנו כיצד למצוא את תפקידו המיוחד, בכל מצב וזמן, ולא לפזול בקנאה אל חלקו של השני.
בכך הוא נלחם עם עמלק שמזנב אחר הנחשלים שנפלטו מענני הכבוד. שכן, הוא מלמד אותנו שגם אם נפלנו למקום שנפלנו, ונפלטנו מתוך הקדושה – נועד גם לנו תפקיד של התחזקות, עקשנות וסבלנות.
גולשים צפו גם ב:

הברסלבים הראשונים
מסמך מרתק שרשם זלמן שזר מפיו של הרה"ח ר' שמואל מאיר אנשין על התקרבותו לברסלב, על עלייתו ארצה ועל חסידי ברסלב הראשונים בירושלים.

כולם יהיו ברסלב
האם כל הצדיקים שחיו אחרי רבי נחמן לא היו צדיקים? האם לעתיד לבוא כולם יהיו ברסלב? האם חובה על כל אדם להתקרב לרבי נחמן ולהיות חסיד ברסלב? תשובות - בפנים

צעקת החיפוש
החיפוש אחרי נקודת הטוב הוא מעשה הקנאות הראוי ביותר עבור קדושת יהדותנו. והחיפוש הזה מתחיל בספרי הצדיקים, עובר בהכרח דרך שיחת חברים, ונעשה שלם ומוחלט מתוך בירור עצמי.

גילוי העולמות (א)
לכל אדם ידיעות אודות המציאות, אותן קנה באמצעות כוחות החכמה והבינה שלו ובאמצעות הנתונים שנמסרו לו על ידי חושיו. אולם "דעת" היא התוודעות מסוג שונה אל המציאות. הכוונה לגילוי של הקודש בכל דבר, חיבור כל…

המלך והכפרי
"...פנה המלך אנה ואנה וראה כי אין איש, וכי כל שריו ועבדיו הנאמנים עזבוהו לנפשו, ומשכך, מצא המלך עצמו מיואש. הביט לכאן ולכאן, החל צועד מעט "עד שמצא בית כפרי אחד", ותוך שהוא מבוסס את…

בענין השמחה…
נקודת השמחה בעצם היהדות אמורה ללוות את הנפש לכל מקום אליו תתגלגל. המצוות והטוב שיש בכל יהודי, די בהם כדי להחיות את נפשו תמיד, בכל מצב. חיי אמונה הם כאלו שאינם נתונים לחסדי המצב והמקום.…

מחשבות ודמיונות
"כשעושין שחוק וקומדיה, אזי נוסע אחד ומכריז וחושב כל הדברים שיעשו על הקומדיה. ואף שהוא תאווה לשמוע, אף על פי כן, אין זה השחוק בעצמו. וכן, כשבא להחדר שעושין שם הקומדיה, יש שם מצוייר על…

אני הגבר ראה עני
דומה כי בחודשים האחרונים אין צריך הסבר על אבל מהו, ועל צער מהו ועל פחד וחשש. מגיפה? חווינו. מלחמה? אנחנו בעיצומה ה"י. הקינות יאמרו כמעצמן; אני הגבר ראה עני – אני ממש, עני ממש... אבל…

סוף סוף באומן…
מי בכל זאת עקבו אחר הספינה וניסו לנצל כל פירצה אפשרית בכדי להסתנן לתוכה? היו אלו שני אברכים צעירים מירושלים, הלא הם מיודענו רבי אברהם יעקב גולדרייך וחברו המושבע רבי שמואל שפירא...

עַל מָה אָבְדָה הָאָרֶץ?
מדוע נחרב בית המקדש?! על איזה עוון גלו בני ישראל בגלות קשה שכזו!? מה גרם לכך שאבדנו מארץ ישראל?! לימוד עמוק מתוך דברי מוהרנ"ת בליקוטי הלכות

ריקודם של "החסידים המתים"
תיאור מרתק, מעטו של הסופר דניאל צ'רני, על ליל שבת אצל חסידי ברסלב בשטיבל הברסלבי ברחוב נובוליפיה בוורשה לפני מלחמת העולם השניה.

תפילה לזכות להגיע לציון
חוברה על ידי הרה"ח רבי יצחק ברייטער זצ"ל, הי"ד, בתקופה שבה לא ניתן היה להגיע לציון. כעת, בעקבות מגיפת הקורונה שסגרה את הגבולות בין המדינות, הפכה התפילה הזו שוב לרלוונטית...

איכה ישבה? בדד!
אם מטרת התוועדות החברים היא להאיר זה לזה ולקבל זה מזה, איך יתכן שכשיצאנו מאותה התקבצות נשרנו אותו דבר ולא השתנינו רוחנית במאום? למה איני חש בשום התרוממות רוחנית לאחר 'שיחת חברים'?

גביע מתנה לרבי
הם יצאו לדרך מבעוד מועד, שבוע לפני ראש השנה, והביטו בשמים שצבועים היו באפור קודר, גוון שאינו מבשר טוב. אם תהיה הדרך מלווה בסערות של שלג ומלאה בתקלות ועיכובים לא יספיקו להגיע לראש השנה... (סיפורים)

אומן אומן ראש השנה
באמת, רואים בחוש שכולם בסוף מסתדרים, אף אחד לא נשאר רעב או נטול שינה ואם לשפוט לפי מבע פניו של בעלי בימים שלאחר ראש השנה אצל הצדיק – אף אחד גם לא ממש סובל. הלוואי…