מתכוננים לפורים… (ב)
י״ט בטבת תש״פ
במאמרנו זה נתייחס בקצרה אל הקשר ההדוק בין 'חנוכה' ל'פורים', למען נבין שבאמת שניהם אחד – כהגדרת מוהרנ"ת: "חנוכה ופורים הם בבחינה אחת" (ליקוטי הלכות, חול המועד ד,ז) – ונלך מחיל אל חיל, מקדושת חנוכה לקדושת פורים. | מאמר שני.
במאמרנו הקודם ביארנו את הקשר בין חֲנֻכָּה וּפוּרִים, בכך ששניהם הם חגים המאירים לנו את אור השם יתברך בתוך חשכת הגלות.
עתה נעבור מענין לענין באותו ענין, לבאר נקודה נוספת המהווה 'צד השוה' בין שני חגים אלו, והוא: היות שניהם בימות החול!
כִּי חֲנֻכָּה וּפוּרִים הֵם בִּבְחִינָה אַחַת שֶׁהֵם יָמִים קְדוֹשִׁים מְאֹד בִּימֵי הַחֹל מַמָּשׁ שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם עֲשִיַּת כָּל הַמְּלָאכוֹת. וְאַף עַל פִּי כֵן הֵם קְדוֹשִׁים בְּמִצְווֹת נוֹרָאוֹת כָּאֵלּוּ שֶׁהֵם הַדְלָקַת נֵר חֲנֻכָּה וְהַלֵּל בַּחֲנֻכָּה. וּקְרִיאַת הַמְּגִלָּה בְּפוּרִים וְכוּ', כִּי זֶה עִקַּר הַחִדּוּשׁ וְהַפֶּלֶא שֶׁלָּהֶם (ליקוטי הלכות, חול המועד ד, ז).
וְעַל יְדֵי זֶה עִקַּר הַקִּיּוּם שֶׁלָּנוּ בַּגָּלוּת הָאָרֹךְ הַמַּר הַזֶּה. בִּכְלָלִיּוּת יִשְרָאֵל שֶׁמִּתְאָרֵךְ הַגָּלוּת מְאֹד וּבִפְרָטִיּוּת גָּלוּת הַנֶּפֶשׁ הַמַּר מְאֹד שֶׁמִּתְגַּבֵּר בְּיוֹתֵר עַל כָּל אֶחָד וְאֶחָד כַּאֲשֶׁר יוֹדֵעַ כָּל אֶחָד בְּנַפְשׁוֹ עַד אֲשֶׁר כִּמְעַט כָּשַׁל כֹּחַ הַסֵּבֶל. וְהַרְבֵּה נִשְׁקְעוּ עַל יְדֵי זֶה, רַחֲמָנָא לִצְלַן, לוּלֵא ה' שֶׁהָיָה לָנוּ שֶׁהִקְדִּים לָנוּ רְפוּאוֹת קְדוֹשׁוֹת כָּאֵלֶּה לְמַכּוֹתֵינוּ הָאֲנוּשׁוֹת שֶׁהֵם הַתּוֹרָה וְהַמִּצְוֹת, וּבִפְרָט הַיָּמִים וְהַזְּמַנִּים הַקְּדוֹשִׁים שֶׁהֵם שַׁבָּת וְיוֹם טוֹב. וְהוֹסִיף לָנוּ בְּרַחֲמָיו אַחַר חֻרְבַּן בַּיִת רִאשׁוֹן שְׁנֵי יָמִים טוֹבִים קְדוֹשִׁים שֶׁהֵם חֲנֻכָּה וּפוּרִים וְשׁוֹלֵחַ לָנוּ בְּכָל דּוֹר צַדִּיקִים נוֹרָאִים כָּאֵלֶּה שֶׁהֵם בְּגֹדֶל כֹּחָם וּגְבוּרָתָם הָעֲצוּמָה וְהַשָּגָתָם הַנּוֹרָאָה הֵם מְאִירִים בָּנוּ וּמַמְשִׁיכִים עָלֵינוּ כָּל הָרְפוּאוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת הָאֵלֶּה כְּדֵי לְחַיּוֹתֵנוּ כַּיּוֹם הַזֶּה: (ליקוטי הלכות, חול המועד ד, ז).
היות חגים אלו בימות החול, אינו רק דבר צדדי בעלמא, אלא הוא הוא "עיקר החידוש והפלא שלהם," ודבר זה מורה על כוחם של חגים אלו להאיר לנו גם בתוך ימי החולין, ותקופת התרחקותנו מהקודש וקודש הקדשים.
וְעַל יְדֵי זֶה עִקַּר הַקִּיּוּם שֶׁלָּנוּ בַּגָּלוּת הָאָרֹךְ הַמַּר הַזֶּה. בִּכְלָלִיּוּת יִשְרָאֵל שֶׁמִּתְאָרֵךְ הַגָּלוּת מְאֹד וּבִפְרָטִיּוּת גָּלוּת הַנֶּפֶשׁ הַמַּר מְאֹד שֶׁמִּתְגַּבֵּר בְּיוֹתֵר עַל כָּל אֶחָד וְאֶחָד כַּאֲשֶׁר יוֹדֵעַ כָּל אֶחָד בְּנַפְשׁוֹ עַד אֲשֶׁר כִּמְעַט כָּשַׁל כֹּחַ הַסֵּבֶל. וְהַרְבֵּה נִשְׁקְעוּ עַל יְדֵי זֶה, רַחֲמָנָא לִצְלַן, לוּלֵא ה' שֶׁהָיָה לָנוּ שֶׁהִקְדִּים לָנוּ רְפוּאוֹת קְדוֹשׁוֹת כָּאֵלֶּה לְמַכּוֹתֵינוּ הָאֲנוּשׁוֹת שֶׁהֵם הַתּוֹרָה וְהַמִּצְוֹת, וּבִפְרָט הַיָּמִים וְהַזְּמַנִּים הַקְּדוֹשִׁים שֶׁהֵם שַׁבָּת וְיוֹם טוֹב. וְהוֹסִיף לָנוּ בְּרַחֲמָיו אַחַר חֻרְבַּן בַּיִת רִאשׁוֹן שְׁנֵי יָמִים טוֹבִים קְדוֹשִׁים שֶׁהֵם חֲנֻכָּה וּפוּרִים וְשׁוֹלֵחַ לָנוּ בְּכָל דּוֹר צַדִּיקִים נוֹרָאִים כָּאֵלֶּה שֶׁהֵם בְּגֹדֶל כֹּחָם וּגְבוּרָתָם הָעֲצוּמָה וְהַשָּגָתָם הַנּוֹרָאָה הֵם מְאִירִים בָּנוּ וּמַמְשִׁיכִים עָלֵינוּ כָּל הָרְפוּאוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת הָאֵלֶּה כְּדֵי לְחַיּוֹתֵנוּ כַּיּוֹם הַזֶּה: (שם).
זאת ועוד:
עצם היות חגים אלו בימות החול, נותנת לנו כח לקדש את החול, עד שגם אם אנו שקועים בגשמיות ותאוות העולם הזה, ובטרדת המלאכות והפרנסה אשר שם נאחז זוהמת הנחש, יש לנו כח לדחות את הזוהמא ולהיזכר ולהידבק גם שם בהשם יתברך, בכח חגים אלו המאירים בתוך ימי החול.
וזה היה כוונת רבותינו וחכמינו בכך שתיקנו לנו מועדים אלו דווקא בימות החול, ולא גזרו לעשותם חגים גמורים בשמירה ממלאכה וקידוש וכיו"ב. וזאת מפני " שֶׁאַחַר הַחֻרְבָּן שֶׁרָאוּ שֶׁהַסִּטְרָא אָחֳרָא מִתְגַּבֶּרֶת מְאֹד מְאֹד וְיָדְעוּ שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁיִּהְיֶה נִבְנֶה הַבַּיִת שֵׁנִי לֹא יִהְיֶה גְּאֻלָּה שְׁלֵמָה, כִּי יִהְיוּ נִכְנָעִים תַּחַת מַלְכֵי הָעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים וְגַם סוֹפוֹ לֵחָרֵב. וְהַגָּלוּת יִתְאָרֵךְ מְאֹד בְּגוּף וְנֶפֶשׁ, עַל כֵּן הוֹסִיפוּ בְּנִפְלְאוֹתֵיהֶם וְקָבְעוּ לָנוּ עוֹד שְׁנַיִם יָמִים טוֹבִים קְדוֹשִׁים בִּימֵי הַחֹל מַמָּשׁ שֶׁהֵם חֲנֻכָּה וּפוּרִים שֶׁהֵם מֻתָּרִים בְּכָל הַמְּלָאכוֹת וְאַף עַל פִּי כֵן הֵם קְדוֹשִׁים כָּל כָּךְ. וְעַל יְדֵי זֶה יֵשׁ לָנוּ כֹּחַ לְקַדֵּשׁ יְמֵי הַחֹל מַמָּשׁ, דְּהַיְנוּ לְקַדֵּשׁ הַלּ"ט מְלָאכוֹת בְּעַצְמָן, שֶׁהֵם כְּלַל כָּל הָעֲסָקִים שֶׁל מַשָּא וּמַתָּן וְכָל מִינֵי גַּשְׁמִיּוּת וְתַאֲווֹת שֶׁל הָעוֹלָם הַזֶּה שֶׁיִּהְיֶה לָנוּ כֹּחַ גַּם שָׁם לִדְחוֹת זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ וְלִזְכֹּר בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְעַל יְדֵי זֶה עִקַּר הַקִּיּוּם שֶׁלָּנוּ בַּגָּלוּת הָאָרֹךְ הַזֶּה" (שם, ח).
בנוהג שבעולם, רגילים לחלק את ימות השנה לב' סוגים: ימות החול, וימי השבת והמועדים. וגם אם בימי השבת והמועדים שובתים ממלאכה, ויושבים מסובים סביב השולחן ומזמרים זמירות ושירות ותשבחות, ומתעלים ברגשי קדושה וטהרה, הרי שבהגיע ימות החול שוקעים שוב בתוך טרדת החיים, וזוהמת הנחש מתאחז רח"ל במחשבות של גשמיות ויגון ואנחה, עד שמגיע שוב שבת או יו"ט ומתנערים מעט מטרדת וצער ימות החול, ואז מגיעים שוב ימות החול, וחוזר חלילה.
אך בעמדנו עתה בתקופה קדושה זו שבין חנוכה ופורים, עלינו להתחיל להרגיל את עצמנו להזכיר את עצמנו ולדבק מוחנו ולבנו להשם יתברך גם בתוקף 'ימות החול,' בכח ההארה הנפלאה של 'חנוכה ופורים'.
ואין לך הכנעה גדולה מזו לקליפת יוון ועמלק, כי כל עניינם של קליפות אלו הוא לנתק את ימי החול מקדושת השבת והדבקות בהשם יתברך רח"ל. וכמו שאנו רואים בזמננו איך שהקליפות נלחמות לנתק את עסקי החול – פרנסה וכיו"ב – מהקדושה, ולמשוך לתוך רשתם נשמות תמימות, שיסתאבו ויזדהמו בזוהמת הנחש לצורך פרנסה ורדיפת העולם הזה.
וככל שנרגיל את עצמנו – בכח הארת קדושת חנוכה ופורים – לדבק את מחשבתנו ולבנו בהשם יתברך, גם בעת עסקנו בענייני העוה"ז, כך נכניע קליפות אלו, וכל חיינו יהפכו לחטיבה אחת של התקרבות להשם יתברך, אמן.
גולשים צפו גם ב:

הברסלבים הראשונים
מסמך מרתק שרשם זלמן שזר מפיו של הרה"ח ר' שמואל מאיר אנשין על התקרבותו לברסלב, על עלייתו ארצה ועל חסידי ברסלב הראשונים בירושלים.

כולם יהיו ברסלב
האם כל הצדיקים שחיו אחרי רבי נחמן לא היו צדיקים? האם לעתיד לבוא כולם יהיו ברסלב? האם חובה על כל אדם להתקרב לרבי נחמן ולהיות חסיד ברסלב? תשובות - בפנים

צעקת החיפוש
החיפוש אחרי נקודת הטוב הוא מעשה הקנאות הראוי ביותר עבור קדושת יהדותנו. והחיפוש הזה מתחיל בספרי הצדיקים, עובר בהכרח דרך שיחת חברים, ונעשה שלם ומוחלט מתוך בירור עצמי.

גילוי העולמות (א)
לכל אדם ידיעות אודות המציאות, אותן קנה באמצעות כוחות החכמה והבינה שלו ובאמצעות הנתונים שנמסרו לו על ידי חושיו. אולם "דעת" היא התוודעות מסוג שונה אל המציאות. הכוונה לגילוי של הקודש בכל דבר, חיבור כל…

המלך והכפרי
"...פנה המלך אנה ואנה וראה כי אין איש, וכי כל שריו ועבדיו הנאמנים עזבוהו לנפשו, ומשכך, מצא המלך עצמו מיואש. הביט לכאן ולכאן, החל צועד מעט "עד שמצא בית כפרי אחד", ותוך שהוא מבוסס את…

בענין השמחה…
נקודת השמחה בעצם היהדות אמורה ללוות את הנפש לכל מקום אליו תתגלגל. המצוות והטוב שיש בכל יהודי, די בהם כדי להחיות את נפשו תמיד, בכל מצב. חיי אמונה הם כאלו שאינם נתונים לחסדי המצב והמקום.…

מחשבות ודמיונות
"כשעושין שחוק וקומדיה, אזי נוסע אחד ומכריז וחושב כל הדברים שיעשו על הקומדיה. ואף שהוא תאווה לשמוע, אף על פי כן, אין זה השחוק בעצמו. וכן, כשבא להחדר שעושין שם הקומדיה, יש שם מצוייר על…

אני הגבר ראה עני
דומה כי בחודשים האחרונים אין צריך הסבר על אבל מהו, ועל צער מהו ועל פחד וחשש. מגיפה? חווינו. מלחמה? אנחנו בעיצומה ה"י. הקינות יאמרו כמעצמן; אני הגבר ראה עני – אני ממש, עני ממש... אבל…

סוף סוף באומן…
מי בכל זאת עקבו אחר הספינה וניסו לנצל כל פירצה אפשרית בכדי להסתנן לתוכה? היו אלו שני אברכים צעירים מירושלים, הלא הם מיודענו רבי אברהם יעקב גולדרייך וחברו המושבע רבי שמואל שפירא...

עַל מָה אָבְדָה הָאָרֶץ?
מדוע נחרב בית המקדש?! על איזה עוון גלו בני ישראל בגלות קשה שכזו!? מה גרם לכך שאבדנו מארץ ישראל?! לימוד עמוק מתוך דברי מוהרנ"ת בליקוטי הלכות

ריקודם של "החסידים המתים"
תיאור מרתק, מעטו של הסופר דניאל צ'רני, על ליל שבת אצל חסידי ברסלב בשטיבל הברסלבי ברחוב נובוליפיה בוורשה לפני מלחמת העולם השניה.

תפילה לזכות להגיע לציון
חוברה על ידי הרה"ח רבי יצחק ברייטער זצ"ל, הי"ד, בתקופה שבה לא ניתן היה להגיע לציון. כעת, בעקבות מגיפת הקורונה שסגרה את הגבולות בין המדינות, הפכה התפילה הזו שוב לרלוונטית...

איכה ישבה? בדד!
אם מטרת התוועדות החברים היא להאיר זה לזה ולקבל זה מזה, איך יתכן שכשיצאנו מאותה התקבצות נשרנו אותו דבר ולא השתנינו רוחנית במאום? למה איני חש בשום התרוממות רוחנית לאחר 'שיחת חברים'?

גביע מתנה לרבי
הם יצאו לדרך מבעוד מועד, שבוע לפני ראש השנה, והביטו בשמים שצבועים היו באפור קודר, גוון שאינו מבשר טוב. אם תהיה הדרך מלווה בסערות של שלג ומלאה בתקלות ועיכובים לא יספיקו להגיע לראש השנה... (סיפורים)

אומן אומן ראש השנה
באמת, רואים בחוש שכולם בסוף מסתדרים, אף אחד לא נשאר רעב או נטול שינה ואם לשפוט לפי מבע פניו של בעלי בימים שלאחר ראש השנה אצל הצדיק – אף אחד גם לא ממש סובל. הלוואי…