יראה ואהבה…
כ״ה בתמוז תשע״ט
יראת העונש, על שלל תיאוריה המזוויעים, של העונשים המגיעים למי שלא מציית, נשמעת מאיימת למדי, אך לאמיתו של דבר היראה הזאת מהווה את הכלי הרחימאי כיותר להתחזקות, שכן היא באה מתוך ריתחה של אהבה.
יראה ואהבה – הילכו יחדיו?
עמדנו כצופים מן הצד. לעינינו נגלה מחזה מוזר כיותר: עומדים להם שני נערים בני עשרה, האחד פונה לחברו במתק שפתיים: "כדאי לך ללכת לשם; אין לך מושג איזה כיף שמה"…
ועל ידם עומד אביו של הנער, עיניו רושפות, והוא זועק בקול זועם: "שלא תעיז להתקרב לשם; אם רק תנסה תקבל עונש חמור". תוך כדי כך הפנה את מבטו אל ה'חבר' ומטיח בו דברים כדרבונות: "אכזר שכמותך, מה אתה רוצה מהחיים של הבן שלי?!"
אנו מנסים לשפוט: מי כאן בעצם האכזר? הנער-החבר הרי דיבר בנעימות וברוך, ניכר היה שכולו אהבה, הוא הבטיח לו חוויה יוצא דופן…
האב, לעומתו, רק איים וצרח, החרון פעפע בו.
מי מהשניים, הנער או האב, חשוד פה באכזריות?!
* * *
'שלום', מושג כה נאצל ומתוק, מילה שמקפלת בתוכה נעימות ורוגע, שמחה ואהבה. כל כולה שלווה ומנוחת הנפש. "ונתתי שלום בארץ ושכבתם ואין מחריד" (ויקרא נו).
איך אם כן נבחר דווקא פינחס בן אלעזר בן אהרן הכהן כמועמד לקבלת 'ברית שלום' מאת הקדוש ברוך הוא?! מה לה לקנאות שכולה להט אש וגבורת מלחמה – ולשלום?!
הדברים יובנו על פי דברי הזוהר הקדוש על הפסוק "שימני כחותם על לבך" (שה"ש ח). עם ישראל מתחנן לה' לפני צאתו לגלות: ברצוני להשאר חקוק בזכרון אהבתך תמיד. ועל כך מפטיר הפסוק: "כי עזה כמוות אהבה, קשה כשאול קנאה"… כלומר, יש בינינו אהבה עזה ביותר.
אך מה ענין הקנאות לאהבה?! אלא – אומר הזוהר – "כל מאן דרחים ולא קשיר עמיה קנאה, לאו רחימותיה רחימותא". תרגום: כל מי שאוהב ולא קשורה בו קנאות, אין אהבתו אהבה!
כאשר אתה רוצה לבדוק את מדת אהבתך לזולת, ראה האם כשעומדים לסכן אותו, אתה רותח מזעם או שאתה מגיב באיפוק? זהו המבחן האמיתי לאהבה, מי שיכול להשאר שאנן כאשר מנסים להעמיד את אהובו בסכנה, הרי שאין לו אהבה כלל.
ישראל עם קדוש, מחובר לק-ל עליון באהבת עולם, במחשבה, דיבור ומעשה. כל פעולה קטנה של כל אחד מישראל חובקת זרועות עולם. הכח הטמון בו בלתי מושג כלל – "כי אין כל העולם כולו, עם כל תאוותיו ויסוריו והבליו, כדאי כנגד נקודה אחת של מצווה אחת שכל אחד מישראל זוכה בכל יום" (ליקו"ה, כלאי בהמה,ד-ט).
כעת, תארו לעצמכם, מגיע היצר, שרבים חללים הפיל ומתייצב בחלקלקות לשון: "בא תעשה חיים"… הוא נשמע אוהב ורחמן. בסך הכל הוא רוצה ליהנות אותנו קצת…
מנגד עומד הבורא ומזהיר בתורתו: "ואם לא תשמעו… וחרה אפי" (שמות כב). הוא מתאר בפנינו תיאורים אימתניים על העונש הצפוי למי שינסה לשמוע בקול היצר.
כל כך למה? כי כך ורק כך באה לידי ביטוי אהבה אמיתית. מי שיודע מהו יהודי ואיזה כוח נפלא טמון בקרבו – מתפרץ בזעם כאשר באים לפתות יהודי ולהשחית את טוהר מידותיו; הוא מזהיר ומאיים את היהודי ברוב אהבה, בכל דרך אפשרית. רק מי ששוקט על שמריו למראה אובדן אוצר יקר ועצום שכזה – הוא האכזר והשונא.
פינחס בן אלעזר רואה כיצד פוגעים בציפור נפשו של העם היהודי, פוגעים בקדושתו, בכרית שכרת ה' איתנו לאות אהבה – והוא יודע כי כל פגיעה, ואפילו ערעור קל של קדושת היהודי, כמוה כנעיצת אלפי פיגיונות בלבו. שום מעשה אכזר לא יכול להשתוות בעיניו לפגיעה בקדושת הברית.
אהבתו וחמלתו של פינחס על בני עמו גואים, הוא לא יכול לשבת בחיבוק ידיים. הוא יוצא בלהט אש, בחרון ובגבורה, כדי להגן בחירוף נפש על אחיו שאותם הוא אוהב אהבה אמיתית שקנאות קשורה עמה.
לאחר אהבה שכזאת מגיעה משמיים מתנה: 'כרית שלום'.
* * *
תורת ההתחזקות שאותה גילה רבינו הקדוש, כולה מתיקות ונועם, אהבה וחמלה. אך רבי נתן מגלה, שכדי להכנס לשערי ההתחזקות זקוקים לפעמים דווקא ל'יראת העונש'.
"כי יראת העונש תכריחהו לקיים דברי הצדיקים אמיתיים שמזהירים מאד מאד את הגרוע שבגרועים שיחזק את עצמו להיות בשמחה תמיד" (לקוטי הלכות, בכור בהמה טהורה ד-יז).
יראת העונש, על שלל תיאוריה המזוויעים, של העונשים המגיעים למי שלא מציית, נשמעת מאיימת למדי, אך לאמיתו של דבר היראה הזאת מהווה את הכלי הרחימאי כיותר להתחזקות, שכן היא באה מתוך ריתחה של אהבה.
שעה שרואים יהודי, נזר הבריאה, שרוי בעצבות, שורש כל הפגמים, כי אז יש להזדעק ככל חומר הדין: לאיים ולהרתיע. שכן העצבות, כמוה באבדון, והאיומים שבאים להציל ממנה אינם אלא ביטוי עז לאהבה מושלמת.
גולשים צפו גם ב:
הלל צייטלין: עתידה של ברסלב
הלל צייטלין במאמר מרתק: מהו חסיד ברסלב, מיהו רבי נחמן מברסלב, והאם תתקיים דרכו ומשנתו של רבי נחמן מברסלב גם בעתיד. מסמך מדהים ומרתק.
"הלל זקנקן"
סיפור נפלא מספר הזכרון לקהילת פשדבוז', שערך משה צחי, ובו הוא מספר סיפור נפלא על ר' אפרימ'ל קרקובסקי זצ"ל - ועל יהודי יקר ותמים שהתקרב דרכו לברסלב - ה"ה ר' הלל ליבסקינד הי"ד.
המרגלית האבודה
"חלפה שעה קלה והעני הקיץ משנתו, וכשאך ראה את השלחן נקי מן השיריים, חטפו בולמוס מרוב צער וכמעט שיצא מדעתו. הוא ידע היטב את נפשו השפלה של רב החובל בן הבליעל, וכי כל הכבוד שעשה…
דקה של תפילה…
התפילה היא, ברוך השם, רחבת ידיים ומקיפה. כל אדם יכול למצוא בה נקודה שקל לו "להזדהות" איתה, על פי נטיית ליבו, שאיפותיו הרוחניות או קשייו הגשמיים. קחו לכם ברכה אחת, קטע אחד, משפט אחד בתפילה,…
כיושב בסתר
כשמבקשים מאתו יתברך אודות רוחניות, סוף כל סוף זוכים לזה ונענים. ואפילו כשחס ושלום לא יזכה לטוב הנצחי והרוחני הזה שכל כך ביקש והתחנן עליו לפניו יתברך בגלל חשבונות שמימיים, עם כל זה ועל כל…
להמיר פחד באור
כל מילה של תפילה היא השתדלות מדויקת ומקדמת, כמו לחיצה על הכפתור הנכון. המנוף הופעל, הכבל המחלץ בדרך אליך, כל הבריאה נעתקת ממקומה ומכוונת את עצמה כלפיך - לעזור לך, לכוון אותך, להביא אותך קרוב…
מבחן לאמונה
לפעמים נדמה שהצורך לחזק את האמונה ולהפנים אותה, מתייחס לתינוקות של בית רבן או לאנשים שהגיעו מחוץ לעולם המאמין. ובכן, כדי שנתפכח מן האשליה הזו, עלינו לדעת שעדיין אנו צריכים לעמול על הבסיס הזה, על…
שמע ישראל
אם נאמין באמת שאכן אב גדול לנו, והוא העומד מאחורינו, לידנו, לצידנו – איתנו! – לעזרינו, כי בעצם הוא הנותן בנו את הכח לקום שוב ושוב, להחזיר מכה תחת מכה וחרב תחת חרב, אם באמת…
עבודת השמחה בפורים
בפורים מתגלה כוחה של עבודת השמחה - כמובא בספר "מחשבות חרוץ" שהכוח המסוגל למחיית עמלק וההתגברות כנגדו הינו "שמחה של מצווה" אשר בכוחה בלבד נוכל לנצח את עמלק, כמאמר הנביא נחמיה - "חדות השם היא…
אחר פורים…
לקט שיחות ומכתבים בענין "אחר פורים", אותה תורה נפלאה בליקוטי מוהר"ן חלק ב, בה מסביר רבינו את הקשר בין פורים לפסח, באמצעות פרשת פרה הנקראת ביניהם. ורבי נתן שמבאר את הקשר שביניהם לבין רבינו הקדוש.…
פורים כל השנה
אחר שנתעוררו אצל האדם רגשי קודש של כיסופים וגעגועים לעזוב את כל הבלי העולם הזה, ולהידבק אך ורק בהשם יתברך, תמה האדם ושואל, איה הם אותם הכיסופים ביום המחרת, כשאני קם על צד שמאל, ואין…