יסוד קיום התורה
כ״ג באייר תש״פ
חג השבועות ניתן לנו כדי שנזכה להמשיך עצות אמיתיות לקיום התורה, באופן שנוכל לקיים את כל התורה הקדושה שכבר ניתנה לנו ושהרבה ממצותיה גם ידועים לנו, אלא שהדם העכור והשאור שבעיסה שבנו מונעים מאתנו מלקיים זאת.
"בשבועות, שהוא קבלת התורה, העיקר [הוא] לקבל התורה מחדש באופן שנזכה לקיימה, כי עיקר 'קבלת התורה' הוא שנזכה לקיימה, כי לא המדרש הוא העיקר אלא המעשה. ולהכניס קיום התורה בעולם, זה קשה וכבד מן הכל, כי יצרו של אדם מתגבר עליו בכל יום וכמו שאמרו חז"ל, וצריכים לזה עצות עמוקות מאד מאד בכל דור ודור ובכל יום ויום" (ליקוטי הלכות, קריאת התורה ו).
זה כואב עד דכדוכה של נפש, גורם לצער ויגון שאין לשערם. כולנו יודעים את התורה, יודעים שהנהגה ועשייה פלונית אסורה, אבל היצר מכשיל שוב ושוב; יודעים שצריך לקום ולעשות מצווה פלונית, אך העצלות מתגברת; מה עושים כדי שנוכל לקיים את התורה?!
אכן, בדיוק לשם כך ניתן לנו חג השבועות! שנזכה אז להמשיך עצות אמיתיות לקיום התורה, באופן שנוכל לקיים את כל התורה הקדושה שכבר ניתנה לנו ושהרבה ממצותיה גם ידועים לנו, אלא שהדם העכור והשאור שבעיסה שבנו מונעים מאתנו מלקיים זאת.
* * *
עכשיו, בימי הספירה הקדושים, אנו מכינים עצמנו לקראת היום הגדול הזה, ובשבוע זה אנו עוסקים בתיקון מידת ה'יסוד' כהכנה דרבה לקראת קבלת התורה. 'יסוד' ותורה קשורים זה בזה, עוד קודם שקיבלנו את התורה התנה הקב"ה עמנו: "ועתה אם שמוע תשמעו בקולי ושמרתם את בריתי והייתם לי סגולה מכל העמים" (שמות יט). שמירת הברית היא התנאי לקבלת התורה. וכך מגלה לנו גם רבינו הקדוש על שאר דברי ההקדמה שהקדים לנו אז השי"ת: "אתם ראיתם אשר עשיתי למצרים ואשא אתכם על כנפי נשרים ואביא אתכם אלי", וכה הם דבריו: "עיקר התקרבות ישראל לאביהם שבשמים הוא על ידי תיקון הברית. 'נשרא' זה תיקון הכללי, על ידי זה דייקא 'ואביא אתכם אלי' שנתקרבו אליו יתברך, כי עיקר ההתקרבות להשם יתברך הוא על ידי תיקון הברית" (ליקוטי מוהר"ן, כט).
המידות הרעות מעוורות את עיני האדם ומעוותות את מוחו מלקיים את אשר נצטווה, זהו שוחד עמוק המעקם את הלב למצוא תירוצים ואמתלאות לפרוק מעליו עול קיום התורה, ועל כן מי שרוצה לקיים עול קיום התורה צריך לעסוק בתיקון ובירור המידות ושעבודם למלכות ה'. עסקנו בזה בכל שבעת ימי הספירה, אבל שמירת הקדושה עולה על כולנה; זהו כח עצום הכולל בתוכו את כל הטוב לעומת כל הרע, וכפי שרבינו הקדוש מלמדנו: "פגם הקדושה הוא רע הכולל, שכל הרעות של כל השבעים אומות כלולים בו, כי כל אומה ולשון יש להם אחיזה ברע מיוחד, דהיינו איזה מידה רעה או תאוה רעה שהוא מיוחד לאותה אומה, והם משוקעים באותה התאוה ושם אחיזתם, אבל פגם הקדושה הוא רע הכולל, ששם נתקבץ ונתאסף כל רע ורע של כל אומה ואומה, שהם הרע של כל התאוות" (ליקוטי עצות, ברית י).
מאידך, מידה טובה מרובה: שמירת הקדושה היא שורש לבירור ותיקון כל המידות הטובות! זהו 'תיקון הכללי' שמטהר את האדם מכל אחיזת הרע, ורק כך הוא מסוגל לשמור ולקיים את התורה מבלי שהמידות הרעות ימנעוהו מכך, ועל כן עמלינו לתיקון מדת ה'יסוד' היא עיקר ויסוד כל כך חשוב בדרך לקבלת התורה.
אך עלינו לזכור היטב את המשך דברי רבינו שם, שהם קילורין לעיניים למי שחפץ להיטהר ולהתקדש ביסוד היסודות, וז"ל: "אבל השם יתברך הבדילנו מן הגויים ורוממנו מכל הלשונות, וצריכים אנחנו להיות פרושים מכל רעותיהם, דהיינו מכל התאוות שאינם שייכים לנו כלל, ובפרט מפגם הקדושה שהוא הרע הכולל של כל האומות, כי זה עיקר ההבדל וההפרש שיש בינינו לבין הגויים מה שאנו פורשים עצמנו מפגם הקדושה, כי זה עיקר קדושת ישראל, כי יש כח באדם להסיח דעתו מתאוה זאת ולשברה וזה עיקר קדושתנו" (ליקוטי מוהר"ן, כט).
רבינו הקדוש חוזר ומדגיש את האמת, שעלינו לקבוע בלבנו היטב: כל התאוות בכלל, ופגם הקדושה בפרט, אינם שייכים לנו כלל! על אף שרואים שנכשלים אין ספור פעמים, זה לא משנה את המציאות שעצם מציאותנו נקיה וטהורה! אסור לו לבר ישראל שיאמר בשום אופן שמציאותו פגומה חלילה, אלא עליו לדעת שיש ענן רע המקיף אותו ובפנימיותו הוא טהור וזך, אפילו לאחר אלפי פגמים בשוגג ובמזיד חס ושלום חס וחלילה לא תשתנה מציאות זו, וזה מה שמחייב שיחפש ויבקש וימתין וירצה וישתוקק שהטוב הזה יתגלה.
בנוסף לכך יש לזכור את המשך דבריו שם: "יש כח באדם להסיח דעתו מתאוה זאת ולשברה!". יש לנו את הכח להילחם ולהסיח דעת, הכישלונות והנפילות לא יזיזו זיז כלשהוא את המציאות הברורה הזאת, וגם את זאת יש לנו לחפש היטב; איך מסיחים את הדעת ואיך נלחמים. אבל קודם כל נדע בבירור שיש בנו את הכח לכך. ובימים אלו בהם אנו עוסקים בתיקון מידת היסוד נתעורר לחפש ולבקש את הכוחות הטמונים בנו, ונייחל ונצפה שיתגלו בנו באופן שנוכל להתקדש מעתה כראוי, כי זה היסוד לקבלת התורה.
* * *
מידת יסוד היא גם מדת 'צדיק': אי אפשר לזכות לשלמות הקדושה כי אם ע"י התקשרות לצדיק והליכה בדרכי עצותיו הקדושים. וכדברי מוהרנ"ת: "הצדיק בגודל קדושתו בקדושת הברית הוא ממשיך בחינת קדושת הברית על כל אחד מישראל, עד שכל המקושרים אליו הם בכלל קדושת הברית. כי בכל אחד מישראל יש כמה נקודות טובות של שמירת הברית, אבל אין כח במעט קדושתו להתגבר כנגד מה שצריך להתגבר, כי אם בכח הצדיק האמת שקדוש בקדושת הברית בתכלית הקדושה בשלימות שאין שלימות אחריו" (ליקוטי הלכות, הודאה ה, יב).
בשבוע זה נעסוק ביתר שאת בהתקרבות זו. נעסוק בעבודה להאמין לצדיק שאכן יש בנו את הכוחות להיטהר, ונשתדל להיכלל בדעתו הקדושה ולזכות על ידי זה ל'יסוד צדיק', שהיא כאמור היסוד לקבלת התורה.
גולשים צפו גם ב:

הברסלבים הראשונים
מסמך מרתק שרשם זלמן שזר מפיו של הרה"ח ר' שמואל מאיר אנשין על התקרבותו לברסלב, על עלייתו ארצה ועל חסידי ברסלב הראשונים בירושלים.

כולם יהיו ברסלב
האם כל הצדיקים שחיו אחרי רבי נחמן לא היו צדיקים? האם לעתיד לבוא כולם יהיו ברסלב? האם חובה על כל אדם להתקרב לרבי נחמן ולהיות חסיד ברסלב? תשובות - בפנים

צעקת החיפוש
החיפוש אחרי נקודת הטוב הוא מעשה הקנאות הראוי ביותר עבור קדושת יהדותנו. והחיפוש הזה מתחיל בספרי הצדיקים, עובר בהכרח דרך שיחת חברים, ונעשה שלם ומוחלט מתוך בירור עצמי.

גילוי העולמות (א)
לכל אדם ידיעות אודות המציאות, אותן קנה באמצעות כוחות החכמה והבינה שלו ובאמצעות הנתונים שנמסרו לו על ידי חושיו. אולם "דעת" היא התוודעות מסוג שונה אל המציאות. הכוונה לגילוי של הקודש בכל דבר, חיבור כל…

המלך והכפרי
"...פנה המלך אנה ואנה וראה כי אין איש, וכי כל שריו ועבדיו הנאמנים עזבוהו לנפשו, ומשכך, מצא המלך עצמו מיואש. הביט לכאן ולכאן, החל צועד מעט "עד שמצא בית כפרי אחד", ותוך שהוא מבוסס את…

בענין השמחה…
נקודת השמחה בעצם היהדות אמורה ללוות את הנפש לכל מקום אליו תתגלגל. המצוות והטוב שיש בכל יהודי, די בהם כדי להחיות את נפשו תמיד, בכל מצב. חיי אמונה הם כאלו שאינם נתונים לחסדי המצב והמקום.…

מחשבות ודמיונות
"כשעושין שחוק וקומדיה, אזי נוסע אחד ומכריז וחושב כל הדברים שיעשו על הקומדיה. ואף שהוא תאווה לשמוע, אף על פי כן, אין זה השחוק בעצמו. וכן, כשבא להחדר שעושין שם הקומדיה, יש שם מצוייר על…

אני הגבר ראה עני
דומה כי בחודשים האחרונים אין צריך הסבר על אבל מהו, ועל צער מהו ועל פחד וחשש. מגיפה? חווינו. מלחמה? אנחנו בעיצומה ה"י. הקינות יאמרו כמעצמן; אני הגבר ראה עני – אני ממש, עני ממש... אבל…

סוף סוף באומן…
מי בכל זאת עקבו אחר הספינה וניסו לנצל כל פירצה אפשרית בכדי להסתנן לתוכה? היו אלו שני אברכים צעירים מירושלים, הלא הם מיודענו רבי אברהם יעקב גולדרייך וחברו המושבע רבי שמואל שפירא...

עַל מָה אָבְדָה הָאָרֶץ?
מדוע נחרב בית המקדש?! על איזה עוון גלו בני ישראל בגלות קשה שכזו!? מה גרם לכך שאבדנו מארץ ישראל?! לימוד עמוק מתוך דברי מוהרנ"ת בליקוטי הלכות

ריקודם של "החסידים המתים"
תיאור מרתק, מעטו של הסופר דניאל צ'רני, על ליל שבת אצל חסידי ברסלב בשטיבל הברסלבי ברחוב נובוליפיה בוורשה לפני מלחמת העולם השניה.

תפילה לזכות להגיע לציון
חוברה על ידי הרה"ח רבי יצחק ברייטער זצ"ל, הי"ד, בתקופה שבה לא ניתן היה להגיע לציון. כעת, בעקבות מגיפת הקורונה שסגרה את הגבולות בין המדינות, הפכה התפילה הזו שוב לרלוונטית...

איכה ישבה? בדד!
אם מטרת התוועדות החברים היא להאיר זה לזה ולקבל זה מזה, איך יתכן שכשיצאנו מאותה התקבצות נשרנו אותו דבר ולא השתנינו רוחנית במאום? למה איני חש בשום התרוממות רוחנית לאחר 'שיחת חברים'?

גביע מתנה לרבי
הם יצאו לדרך מבעוד מועד, שבוע לפני ראש השנה, והביטו בשמים שצבועים היו באפור קודר, גוון שאינו מבשר טוב. אם תהיה הדרך מלווה בסערות של שלג ומלאה בתקלות ועיכובים לא יספיקו להגיע לראש השנה... (סיפורים)

אומן אומן ראש השנה
באמת, רואים בחוש שכולם בסוף מסתדרים, אף אחד לא נשאר רעב או נטול שינה ואם לשפוט לפי מבע פניו של בעלי בימים שלאחר ראש השנה אצל הצדיק – אף אחד גם לא ממש סובל. הלוואי…