הלכה: ביהכנ"ס שעל הציון
י״א באלול תשפ״א
מה דינו של בית הכנסת ובית המדרש שעל ציון רבינו הק'? האם מותר בכלל לעשות בית כנסת על קבר? והאם מותר לאכול ולשתות שם?
הלכה: בית המדרש שעל ציון רבינו הק'
אוהל שע"ג קבר של צדיק
כתב בשו"ת מהר"ש ענגיל (ח"א סי' סג) שאין דין קדושת 'בית הכנסת' באוהל שעל גבי קבר של צדיק, דכיון שעל פי הלכה אסור לקרות ולשנות בבית הקברות, אם כן לא נעשה האוהל לשם בית כנסת ובית מדרש, רק לכבודו של צדיק לבקש בקשות פרטיות לכל יחיד ויחיד, ולכן גם אם מתקבצים שם לפעמים ציבור גדול אין דינה כבית הכנסת רק כרחובה של עיר. ובאמת שכן מובא בשיח שרפי קודש (ח"ה סי' רצ) שאנ"ש הקפידו על הבחורים שהתפללו תפילה קבועה כשחרית בציון רבינו זי"ע שהיה שוכן בבית הקברות, כי בציון היו מתפללים רק בקשות פרטיות.
האוהל שעל ציון רבינו הקדוש
אבל פשוט שלא נאמרו דברי המהר"ש ענגיל רק באוהל שהוקם על הקבר לנוחיות המתפללים, אבל בזמננו שהוקם על ציון רבינו זי"ע בית מדרש ממש עם ארון קודש ובימה ומתקיימים שם מניינים תמידין כסדרן וקורים בתורה בציבור, ולובשים שם טלית ותפילין – דינו כבית כנסת ממש.
וכך כתב בשו"ת מנחת אלעזר (ח"ג סימן נג) שנוהגים להתפלל תפלות הקבועות ולקרות בתורה בציון קבר רחל אמנו ע"ה ובמערת הרשב"י ע"ה ושאר תנאים ואמוראים, דעיקר האיסור הוא משום 'לועג לרש', אבל אלו הצדיקים אשר בצילם נחיה בגוים ואנו קובעים שם תפילותינו כדי שיעלו תפילותינו לפני כסא הכבוד שהוא מקום קדוש וטהור והתפילה מתקבלת שם יותר, כמבואר בפוסקים דמהאי טעמא נהגו להשתטח בערב ראש השנה על קברי הצדיקים, אין שום חשש איסור להתפלל ולקרות בתורה וללבוש שם טלית ותפלין, דהכל נעשה לכבוד המת וזכות הוא לו. וכן מובא בשדי חמד (שם).
דינו כבית הכנסת ממש
ראוי לדעת דהבית המדרש שעל הציון דינו כבית הכנסת של כרכים שנבנה מתחילה לכל באי עולם, ואין בזה ההיתר של רוב בתי המדרשות שבזמננו שנבנה על תנאי, או שנבנה מתחילה לשמש רק כשטיב"ל או כקלוי"ז, דאילו הבית המדרש שליד הציון הקדוש לא נבנה על תנאי להתיר בו אכילה ושתיה, שהרי נבנה על בית הקברות שיש בו איסור לנהוג קלות ראש ולאכול או לשתות בו (יו"ד שם). ומ"מ מי שמתפלל ולומד שם והוא צמא לשתות, יש להקל לשתות מים לצורך תורה ותפילה, ואין בזה גם משום זלזול בבית הקברות כיון שהוא לצורך תורה ותפילה לכבוד המת (עי' ביאו"ה סי' קנא ס"א ד"ה ואין אוכלין ושו"ת חת"ס יו"ד סי' שלה).
וכל זה מצד ההלכה מדיני בית הכנסת ובית הקברות, אכן ידוע בין אנ"ש עד כמה הקפידו מחרדת קדושת המקום שבציון רבינו זי"ע גם בעוד שלא נבנה שם בית מדרש, וכידוע ומפורסם מראבר"נ זי"ע דהרב מטשהרין ז"ל לא הרשה לעצמו אפילו לישב על כסא במקום הקודש, וראהו שפירס על הרצפה מטפחת וישב עליה זמן רב וכך אמר התיקון הכללי, על אף שהיה איש כבד והיה מאד קשה לו לשבת על הרצפה. וכבר אמרו חז"ל (חגיגה ב.) 'כדרך שבא לראות כך בא ליראות'.
גולשים צפו גם ב:

הברסלבים הראשונים
מסמך מרתק שרשם זלמן שזר מפיו של הרה"ח ר' שמואל מאיר אנשין על התקרבותו לברסלב, על עלייתו ארצה ועל חסידי ברסלב הראשונים בירושלים.

כולם יהיו ברסלב
האם כל הצדיקים שחיו אחרי רבי נחמן לא היו צדיקים? האם לעתיד לבוא כולם יהיו ברסלב? האם חובה על כל אדם להתקרב לרבי נחמן ולהיות חסיד ברסלב? תשובות - בפנים

צעקת החיפוש
החיפוש אחרי נקודת הטוב הוא מעשה הקנאות הראוי ביותר עבור קדושת יהדותנו. והחיפוש הזה מתחיל בספרי הצדיקים, עובר בהכרח דרך שיחת חברים, ונעשה שלם ומוחלט מתוך בירור עצמי.

גילוי העולמות (א)
לכל אדם ידיעות אודות המציאות, אותן קנה באמצעות כוחות החכמה והבינה שלו ובאמצעות הנתונים שנמסרו לו על ידי חושיו. אולם "דעת" היא התוודעות מסוג שונה אל המציאות. הכוונה לגילוי של הקודש בכל דבר, חיבור כל…

המלך והכפרי
"...פנה המלך אנה ואנה וראה כי אין איש, וכי כל שריו ועבדיו הנאמנים עזבוהו לנפשו, ומשכך, מצא המלך עצמו מיואש. הביט לכאן ולכאן, החל צועד מעט "עד שמצא בית כפרי אחד", ותוך שהוא מבוסס את…

בענין השמחה…
נקודת השמחה בעצם היהדות אמורה ללוות את הנפש לכל מקום אליו תתגלגל. המצוות והטוב שיש בכל יהודי, די בהם כדי להחיות את נפשו תמיד, בכל מצב. חיי אמונה הם כאלו שאינם נתונים לחסדי המצב והמקום.…

מחשבות ודמיונות
"כשעושין שחוק וקומדיה, אזי נוסע אחד ומכריז וחושב כל הדברים שיעשו על הקומדיה. ואף שהוא תאווה לשמוע, אף על פי כן, אין זה השחוק בעצמו. וכן, כשבא להחדר שעושין שם הקומדיה, יש שם מצוייר על…

אני הגבר ראה עני
דומה כי בחודשים האחרונים אין צריך הסבר על אבל מהו, ועל צער מהו ועל פחד וחשש. מגיפה? חווינו. מלחמה? אנחנו בעיצומה ה"י. הקינות יאמרו כמעצמן; אני הגבר ראה עני – אני ממש, עני ממש... אבל…

סוף סוף באומן…
מי בכל זאת עקבו אחר הספינה וניסו לנצל כל פירצה אפשרית בכדי להסתנן לתוכה? היו אלו שני אברכים צעירים מירושלים, הלא הם מיודענו רבי אברהם יעקב גולדרייך וחברו המושבע רבי שמואל שפירא...

עַל מָה אָבְדָה הָאָרֶץ?
מדוע נחרב בית המקדש?! על איזה עוון גלו בני ישראל בגלות קשה שכזו!? מה גרם לכך שאבדנו מארץ ישראל?! לימוד עמוק מתוך דברי מוהרנ"ת בליקוטי הלכות

ריקודם של "החסידים המתים"
תיאור מרתק, מעטו של הסופר דניאל צ'רני, על ליל שבת אצל חסידי ברסלב בשטיבל הברסלבי ברחוב נובוליפיה בוורשה לפני מלחמת העולם השניה.

תפילה לזכות להגיע לציון
חוברה על ידי הרה"ח רבי יצחק ברייטער זצ"ל, הי"ד, בתקופה שבה לא ניתן היה להגיע לציון. כעת, בעקבות מגיפת הקורונה שסגרה את הגבולות בין המדינות, הפכה התפילה הזו שוב לרלוונטית...

איכה ישבה? בדד!
אם מטרת התוועדות החברים היא להאיר זה לזה ולקבל זה מזה, איך יתכן שכשיצאנו מאותה התקבצות נשרנו אותו דבר ולא השתנינו רוחנית במאום? למה איני חש בשום התרוממות רוחנית לאחר 'שיחת חברים'?

גביע מתנה לרבי
הם יצאו לדרך מבעוד מועד, שבוע לפני ראש השנה, והביטו בשמים שצבועים היו באפור קודר, גוון שאינו מבשר טוב. אם תהיה הדרך מלווה בסערות של שלג ומלאה בתקלות ועיכובים לא יספיקו להגיע לראש השנה... (סיפורים)

אומן אומן ראש השנה
באמת, רואים בחוש שכולם בסוף מסתדרים, אף אחד לא נשאר רעב או נטול שינה ואם לשפוט לפי מבע פניו של בעלי בימים שלאחר ראש השנה אצל הצדיק – אף אחד גם לא ממש סובל. הלוואי…