אחרי אי-הסדר מתחיל הסדר…

"פורים הוא בודאי הילוך ודרך לפסח…
"ועל-כן צירוף של פורים מרומז בפסח, בפסוק (שמות כ"ג): 'שבעת ימים תאכל מצות כאשר צויתך למועד חדש האביב כי בו יצאת ממצרים ולא יראו פני ריקם'. מ'מצרים ו'לא י'ראו פ'ני ר'יקם – ראשי-תיבות 'פורים'…
"כי בתחילה היו כל ההתחלות מפסח, ועל-כן כל המצוות הם זכר ליציאת מצרים (ולא סיים, ומתוך דבריו הבנתי, שעכשיו ההתחלה מפורים)".
(ליקו"מ ח"ב עד; ליקו"ה ברכת הריח ד, כה)

פורים הוא יוצא דופן בלוח השנה. באורח החיים היהודי שבו יש חשיבות רבה לסדר, בולט הפורים כיום של 'נהפוך הוא' אחד גדול. היבט זה מעוגן אף בהלכה: "מחייב איניש לבסומי בפוריא" (מגילה ז ע"ב). כמו כן, "אין מדקדקים במעות פורים, אלא כל מי שפושט ידו ליטול – נותנים לו" (שו"ע או"ח תרצד, ג); ואף לגבי מגילת אסתר בכבודה ובעצמה קובעת ההלכה, שאם קראו במגילה שיש בה טעויות – יצאו ידי חובה, ובלבד שרובה כשר. גם דיני הנזיקין מכירים במיוחדותו של הפורים, כך שהמזיק מחמת השמחה, פטור בנסיבות מסוימות מלשלם.

חג הפסח לעומתו, כל כולו סדר. החל בניקיון שמתחיל שבועות רבים לפניו, הַמשך באפיית המצות בכל הדקדוקים, וכלֹה בליל הסדר שכל פרט בו מחושב. כל זאת כיאה לחג שהוא ראש וראשון לחודשי השנה.

נראה כאילו שהסמיכות של שני המועדים הללו, היא מקרית בהחלט, אך עיון במקורות סותר הנחה זו. בגמרא מבואר שבשנה מעוברת, שבה יש שני חודשי אדר, חל פורים באדר השני דווקא, וזאת כדי להסמיך את גאולת פורים לגאולת פסח.

* * *

חודש ניסן הוא החודש הראשון, וחג הפסח הוא הראשון לשלושת הרגלים, כמבואר בגמרא (ראש השנה ד ע"א). יציאת מצרים הייתה ראשיתו של עם ישראל, וגם הבריאה מתחילה בחודש זה להניב את יבול השנה החדשה.

יציאת מצריים וגילויי האמונה העצומים שהיו בה, משמשים כתשתית למערכת עבודת ה' שלנו, לכן מצוות כה רבות הן זכר ליציאת מצרים, משבת ועד תפילין, זאת מלבד המצווה להזכיר את יציאת מצריים פעמיים בכל יום, בוקר וערב.

כל זה נפלא, אבל… לפעמים נופלים למערכת אחרת, של חוסר אמונה ושקיעה בהבלי העולם, עד שהכרזת האמונה של יציאת מצריים נופלת על אוזניים ערלות. חג הפסח יכול להוות התחלה מצוינת, אבל המשקעים השליליים שגרמו כישלונות השנה שחלפה, מונעים לפעמים את היכולת להתחיל בעבודת ה' מחדש.

בשביל זה יש פורים.

בפורים מתעורר בשמים חסד עצום, למעלה מכל הכללים ומכל ההגבלות.

עוד בימי מרדכי היו בני ישראל ראויים לפי מעשיהם לעונש כְלָּיָה חס ושלום, אלא שתפלתו של מרדכי עוררה חסד עליון שהוא למעלה מכל הקטרוגים ומכל החשבונות – וכך ניצלו (לא בכדי 'מרדכי' בגימטריה 'רב חסד' = 274).

חסד זה מתעורר בכל שנה ושנה מחדש, ומאפשר לכל מי שרוצה בכך, להשתחרר מכבלי ההרגלים הרעים וההשקפות המוטעות.

אי הסדר של פורים בא כאילו להדגיש, שאנו מוחקים את כל המוסכמות הישנות, ומהיום מתחילים הכול מחדש. כי רק אחרי שמבטלים את התפיסות הישנות, אפשר לבנות תובנות חדשות, עמוקות יותר, אמיתיות יותר, כך שהשנה הבאה, מפורים זה עד פורים הבא, תהיה פנימית יותר ואיכותית יותר. כך שכשמגיע פסח מיד אחרי אי הסדרים הזה, אפשר להתחיל מחדש את הסדר…