א.

אסור לאדם להתרכז בשבת בעניני מסחרו כדי לתכנן מה לעסוק בימות החול, אפילו אם אינו מדבר שום דיבור של עסקיו[1].

איסור זה הוא דווקא אם ניכר שהוא מתעסק כעת במסחרו כגון שנכנס בשבת לחנותו וכד' או למרכז שדהו העומד לחרישה וכדומה, אבל אם אין ניכר שהוא עסוק בתוכניות בעניני מסחרו, מותר לו לתכנן בשבת את עסקיו,[2] כגון שמטייל בגינת ביתו ומתכנן איך לשתול זרעים או איך להרחיב דירתו כיון שאין ניכר לאדם אחר שהוא עוסק כעת בתכנון דברים האסורים בשבת, מותר לו לתכנן ועם כל זה מצוה שלא לחשוב כלל בעסקיו,[3]  אלא להיות במנוחה בשבת כאילו כל מלאכתו עשויה כבר.

ב.

אסור לאדם לומר בשבת בפיו את תכניותיו שמתכנן בימות החול, כגון שאומר בפיו שעתיד לעשות פעולות אלו ואלו, אם הם פעולות האסורות לעשות בשבת[4].

ואילו אם הם פעולות המותרות בשבת, מותר לו לומר שמתכונן לעשותם בימות החול, למשל: מותר לומר שמתכונן ביום ראשון לעשות סדר בספרים, לטאטא את הבנין, לשטוף את הכלים וכד' אבל אסור לומר שמתכונן לבנות וכד',

תוכניות שאסור לעשותם בשבת, אלא שהם עניני מצוה, כגון לומר שמתכונן לתרום כסף, או מתכונן לבנות לבית הכנסת או מתכונן לכתוב ס"ת או חידושי תורה, לדעת רוב הפוסקים מותר, ויש  אוסרים, ונכון לכתחילה להחמיר בזה כשאין צורך בדיבורו, אבל אם דיבורו יועיל שלא יתרשל הוא או אחר בענין, כי אז לכל השיטות מותר[5].

ויש לדייק משו"ע[6] שמותר לספר דברים שיש איסור במלאכתם אם כבר עברו, דהיינו לספר שקנה כבר, בעבר, סחורה פלונית ושנסע למקום פלוני ושעבד כבר מלאכה  פלונית.

ג.

מותר לאדם לסכם עם חבירו שהוא שומר היום בשבת את פירותיו של חבירו, וחבירו ישמור את פירותיו שלו, [כמו"כ אם מסכם שחבירו ישטוף כלים בערב שבת אף במקומו והוא ישטוף במקומו היום או מחר], ומותר לסכם כל זאת בשבת. ואין זה נחשב לשכירות[7].

ד.

מותר לאדם בשבת לדבר ברמז על פעולות שעתיד לעשות אף שהם פעולות האסורות בשבת, כאשר בדיבור עצמו לא מוזכרת מלאכה או פעולה האסורה בשבת[8], ומותר אפילו לסכם עם אחר ברמז שרוצה שיעבוד בשבילו, כגון ששואל 'האם נראה לך שתהיה פנוי עבורי להיום בערב' או למחר ודווקא בלשון שאלה התירו, אבל בלשון ודאי או בלשון סיכום אסור[9], כגון לומר לחבירו בוא אלי הערב, אף שלא הזכיר שזה עבור עבודה כיון שאמר בלשון החלטית, וכוונתו לעבודה, אסור, וחילוק זה בין לשון וודאי ללשון שאלה הוא בין לגבי פועל יהודי ובין לגבי פועל עכו"ם[10].

[1] שו"ע סי' ש"ו סעי' א',

[2] משנ"ב ס"ק א',

[3] שו"ע סי' ש"ו סעי' ח',

[4] שו"ע סי' ש"ז סעי' א' וסעי' ח' רמ"א סעי' ח'משנ"ב ס"ק א' וס"ק' ל"ו

[5] משנ"ב ס"ק א' ל"ו,

[6] שם סעי' סעי' ו'

[7] שו"ע סעי' י' משנ"ב ס"ק מ"א,

[8] שו"ע סי' ש"ז סעי' ח' משנ"ב ס"ק כ"ט ל',

[9] שו"ע סי' ש"ז סעי' ז' משנ"ב ס"ק כ"ט',

[10] משנ"ב ס"ק כ"ח,