תחנוני הספירה
ה׳ באב תשע״ט
ספירת העומר, מלמדת אותנו על הגעגועים והכיסופים, על ההמתנה והציפיה הדרוכה, אבל גם על הדביקות במטרה מחד, ועל העקשנות להמשיך לבקש ולכסוף לבורא עולם, יום אחר יום, שבוע אחר שבוע, בלי להתייאש.
ימי ספירת העומר הם ימי הכנה לקבלת התורה. כל מהות מצות הספירה בפשטות הוא שנכסוף ונשתוקק, כמו אחד שמתגעגע מאוד לאיזה דבר, ומשום כך הוא סופר את הימים מתי יזכה לבוא לאותו הדבר, ולכן מובן שבנוסף על עצם ספירת היום, אנו מעוררים בליבנו את הגעגועים לקבל את התורה, להתחדש במצוותיה ובהשגת קדושת הקירבה לה' שמתגלה באור התורה הק', לזכות לשמוע את הדבור "אנכי ה' אלקיך" וכו'.
ומשום כך אנו מבקשים ומתחננים וצועקים מעומק ליבנו להשם יתברך, שיטהר ויקדש אותנו, ויגלה לנו את העצות העמוקות של הצדיקים איך להתקרב לה' בכל יום ויום לפי הענין ומצב שעובר עלינו באותו היום, לפי הנהגת הספירה והמידה הפרטית של אותו היום, וכך נהיה כלים נפלאים הראויים לקבל את התורה (ליקוטי הלכות ר"ח ו').
"ועל כן בשעת ספירה הוא התעוררות גדול והשתוקקות נמרץ מאד לה' יתברך, כי עיקר הספירה הוא בחינת השתוקקות וכסופין דקדושה" (ליקוטי הלכות דם א').
ועלינו לדעת שכל נקודה של כיסופים והשתוקקות, תפילות ותחנונים, פועלים מאוד למעלה, ובוודאי שכל בקשה וכל רצון עולה לנחת לפני השי"ת, וצריך להחזיק מאוד במידת הבטחון שבוודאי שייך שנקבל התגלות חדשה בתורה בזכות אלו הכיסופים והתפילות.
ודבר זה צריך לזכור בכל עת, כי היצר הרע מבלבל מאוד את האדם בספירת העומר בכמה וכמה בלבולים וחלישות הדעת, שלא יוכל להאמין שיש מציאות של התחדשות בתורה, ושהוא אכן שייך לזה, ומראה לו איך התפילות אינן פועלות כלום, וכי הוא נשאר בדיוק אותו דבר כל יום, גם אחרי הספירה כמו לפניה.
וזה בעצמו הוא התיקון של ספירת העומר, להמתין בסבלנות ולצפות לישועה. כמובא בזוהר הקדוש, שבימים אלו השם יתברך בודק אותנו, ועיקר הבדיקה הוא על ידי שמנסים אותנו לראות האם נעזוב את הגעגועים להיות כרצון ה' כאשר אנו רואים שאנחנו לא מתקדמים, או שיש לנו עקשנות חזקה בלבנו להמשיך לספור יום אחר יום עד שנזכה להתקרב יותר להשי"ת, ובינתיים אנו ממשיכים לבקש בלי לדחוק את השעה (ליקוטי הלכות ספירה א', גזילה ה' ועוד).
* * *
בשולי הדברים, יש לציין מה שפירש מוהרנ"ת במצוות 'וספרתם לכם' – לעצמכם. שכל אחד צריך לספור את הספירה הפרטית שלו בלא להסתכל על חבירו כלל. וכך הוא בכל ענין בעבודת ה', אבל במיוחד בשעת הספירה עצמה יש לכל אחד לספור לעצמו לבד, לבקש מה שיש בליבו, בלי להסתכל על חברו כלל וכלל, כי עבודת הספירה היא עבודה אמיתית ופנימית של כיסופים להשי"ת, בין אדם למקום, ולזה כל אחד יש לו את הספירה שלו מה שצריך לעבור ולתקן.
אבל איך שלא יהיה, הספירה בעצמה צריכה להיות בשמחה גדולה להאמין שהשי"ת מתפאר מאוד בכל מי שסופר את הימים, ומברך ואומר את הימים של הספירה. כי בעצם מצוות הספירה בפשטות נעשים ייחודים גדולים ונוראים מה שאין הפה יכול לדבר והלב לחשוב, בפרט אם היא נעשית בהתקשרות לצדיקים – "ועל ידי זה נזכה שיושפע שפע רב בכל העולמות".
גולשים צפו גם ב:

ואין זה שלי כלל!
"לא להתפעל מהנפילות והירידות הנגלות לעין, אלא לזכור שתמיד פנימיותם נותרת זכה ונקיה ומשתוקקת לבוראה, ומכח זה להשתוקק לצאת מהרפש והבוץ"

הכתר בראש המשיח
זה מה שיביא את הגאולה: אותם יהודים שהיו מוכנים לעבוד את ה', גם כשהרגישו בנפשם שעבודתם היא לחינם חס ושלום; אלו שנשארים תמיד 'איכרים פשוטים' ועובדים את ה' בפשיטות גם כשמשיגים וגם כשלא – הם…

לעבור את הגשר הצר
"וכל אלו הדיבורים האמתיים שכתבתי, הם הם בעצמם הגשר האמתי, שיכולין לעבור עליו אפילו בתהום תחתיות, רק שלא ייפול בדעתו ולא יתפחד כלל, ויבטח ויישען בכוחו של רבינו הקדוש, שגילה כל זה"

מאבק האמונה
כתבה מרתקת על מסירותם של חסידי ברסלב ליהדות בברית המועצות, על הקיבוצים בשנות הזעם ועל הרדיפות שעברו תחת שלטון הקומוניסטים. התפרסמה ב'המודיע' בשנת תש"ך

לא לפחד מהפחד
כאשר מקשרים את הפחד למקור שממנו הוא נשלח, ויודעים שאין זה טבע ומקרה אלא השם יתברך שלח זאת כדי שנתיירא ממנו, הרי שוב אין צורך בהפחדות, והחסדים יכולים להתגלות

ריקודם של "החסידים המתים"
תיאור מרתק, מעטו של הסופר דניאל צ'רני, על ליל שבת אצל חסידי ברסלב בשטיבל הברסלבי ברחוב נובוליפיה בוורשה לפני מלחמת העולם השניה.

הלל צייטלין: עתידה של ברסלב
הלל צייטלין במאמר מרתק: מהו חסיד ברסלב, מיהו רבי נחמן מברסלב, והאם תתקיים דרכו ומשנתו של רבי נחמן מברסלב גם בעתיד. מסמך מדהים ומרתק.