שובו – ואשובה

י״א באב תשע״ט

ההתבודדות – התהילים האישי של כל אחד מאיתנו – ממזגת בתוכה את שני ההפכים, את ה"שובו אלי" ואת ה"ואשובה אליכם". שם בהתבודדות אנו שבים לפני ה' ומספרים לפניו את כל לבנו (שובו אלי); ומאידך, כל כולה פנייה לה' יתברך, שהוא ישיבנו אליו (השיבנו ה' אליך) כי בלעדיו אין אנו יכולים…

שובו אלי או אשובה אליכם?

מי שרוצה לזכות לתשובה יהיה רגיל באמירת תהלים, כי אמירת תהלים מסוגל לתשובה.
"כי יש נון שערי תשובה; ומ"ט שערים יכול כל אדם ליכנס בהם ולהשיגם, אך שער החמישים הוא בחינת התשובה של השם יתברך בעצמו כביכול, כי גם אצלו יתברך מצינו בחינת תשובה, כמו שכתוב 'שובו אלי ואשובה אליכם'"
(ליקוטי מוהר"ן ח"ב, עג)

קיימת "מחלוקת" כביכול בין כנסת ישראל לאבינו שבשמים, וממנה נובעות כל המחלוקות וההרפתקאות.

המחלוקת היא: 'שובו אלי' או 'השיבנו ה' אליך'? הקדוש ברוך הוא קורא לנו: 'שובו אלי', ואילו אנו מבקשים: 'השיבנו ה' אליך ונשובה'.

את פירותיה של מחלוקת זו אנו אוכלים דבר יום ביומו; פעם מתעורר לבנו בהרהורי תשובה, ברצונות ובגעגועים, בכיסופים ובהשתוקקות, ומתקיים בנו 'השיבנו ה' אליך' – הקדוש ברוך הוא משיב אותנו אליו. ופעם קורה ההיפך, הכל סתום אטום וחתום, אין שום התעוררות מלמעלה, וממתינים רק עלינו, וקוראים לנו משמיים: 'שובו אלי' ורק אז 'ואשובה אליכם'.

על פי תורת הנגלה אין למחלוקת זו תשובה והכרעה! פעם כך ופעם כך; פעם מעוררים אותנו מלמעלה, ופעם מחכים לנו שנתעורר אנו מלמטה; פעם הלב בוער, ופעם הוא כבוי.

אך למעלה למעלה, בשער החמישים, יש תשובה והכרעה. אך היא עדינה ושורשית מאד, והיא: אלו ואלו דברי אלקים חיים!

'דברי אלקים חיים' – ראשי תיבות 'אחד', כי שם בשער החמישים, בספירת הבינה העליונה, הכל אחד – – –

גם אם אין אנו משיגים את הדבר, הרי ידיעה זו עצמה, ש"אלו ואלו דברים אלקים חיים", די בה כדי להביא מזור לתחלואינו. ידיעה זו בלבד נוסכת בנו עוז ותעצומות, להמשיך הלאה במלחמת התשובה, ולא להירתע משום דבר. כי בו ברגע שנודע לנו שכך מתנהג העולם, ושני ההנהגות אלו הם מן השמים, לטובתנו – שוב אין מה שיפיל אותנו.

ידיעה זו חוזרת ונשנית שוב ושוב בדברי רבינו הקדוש ותלמידו מוהרנ"ת: להתוודע ולהגלות, שכל מה שקורה עם האדם – גם התעוררות לבו, וגם אטימות לבו – שניהם כאחד באים מלמעלה, שניהם מפי הגבורה נאמרו, ולשניהם מטרה אחת: להשיב אותנו לשורשנו!

אך לא רק ידיעה יש כאן, אלא גם עצה והדרכה, אותה הביא לנו רבינו הקדוש משער החמישים, ושמה: התבודדות!

ההתבודדות – התהילים האישי של כל אחד מאיתנו – ממזגת בתוכה את שני ההפכים, את ה"שובו אלי" ואת ה"ואשובה אליכם". שם בהתבודדות אנו שבים לפני ה' ומספרים לפניו את כל לבנו (שובו אלי); ומאידך, כל כולה פנייה לה' יתברך, שהוא ישיבנו אליו (השיבנו ה' אליך) כי בלעדיו אין אנו יכולים…

זהו האור של התהילים, אור שער החמישים! "כי תהלים נאמר על ידי דוד מלך ישראל, שהוא בחינת משיח שיזכה להשיג שער החמשים שכולל הכל, שהוא שכל נפלא שזוכין על ידי זה להכניס בלב ישראל שיצעקו תמיד להשם יתברך שישיבנו אליו. ועל ידי זה בעצמו יהיה נחשב להתעוררות שלנו, כאילו אנו שבים אליו מעצמנו. כי באמת, כל צעקתו יתברך שצועק אלינו 'שובו אלי', כוונתו זה בעצמו שאנחנו נצעק אליו תמיד 'השיבנו ה' אליך'. נמצא, שבאמת לאמיתו אין מחלוקת וחילוק כלל בין כנסת ישראל ובין השם יתברך, רק שאין כל אחד מבין כוונתו הקדושה. וכל זה מחמת שלא נתגלה עדיין שער החמישים, אבל על ידי התהילים נמשך הארת שער החמישים שכולל הכל מתתא לעילא ומעילא לתתא, עד שנזכה לצעוק אליו תמיד איך שיהיה, ועל ידי זה יתתקן הכל".

(ליקוטי הלכות, קריאת שמע ה, י)

Page Reader