שובו אלי בנים שובבים

זה עתה נכנסנו אל תקופת פרשיות השובבי"ם ת"ת (השבועות בהם קוראים את הפרשיות: שמות, וארא, בא, בשלח, יתרו, תרומה, תצוה) פרשיות אלו נושאות בתוכן את בשורת מהלך גלות הנפש ויציאתה לחופשי. בהן מסופר על שקיעת עם ישראל בגלות מצריים ופדיונם משם על ידי משה רבינו. פרשיות השבוע מספרות לנו את אשר מתרחש עתה בעולמות עליונים ומגלות לנו כי בעת הזו (יחד עם סיפורי הפרשה) מתעוררת עת רצון בשמיים לגלות היכן תפוסה נפשנו בגלות וכיצד נוכל להעלותה משם….

מסע נפשנו מתחיל עם פטירתו של יוסף הצדיק ועם קומו של מלך פרעה אשר "לא ידע את יוסף". מיד עם קומו של המלך המנוכר לקדושה מתחילה גלות הנפש היהודית שלנו. אך וראו זה פלא – מיד עם תחילת הגלות המתחזקת לאחוז בנו בציפורניה במטרה לא לשחרר לעולם, כבר מבצבץ הנצנוץ הראשון של הגאולה עם לידתו של משה רבנו, שהוא בחינת הצדיק הפנימי שבכל יהודי. בעוד זרועות החשכה מתהדקות סביב נשמותינו כבר בוקעת לה הלהבה הדקה והמבטיחה של נשמת משיח בתוך תוכה של הגלות המרה… בעוד זה מתחזק להמית עלינו שואה עולמית, זה רוקם את תחילתה של גאולתנו…

עתה כל מה שנותר לנו לעשות הוא לבחור לאיזה כיוון לחזק את עצמנו להתקרב. אל החושך הממרר והמייאש חלילה – או אל הלהבה הבוערת שלעולם לא תכבה.

נשמות ישראל תמיד בוחרות בטוב. בעוד הגלות מעיקה בשיא אונה, מתעוררת הנפש משקיעתה בביצת הצרות וצועקת לישועת השם – "ותעל שוועתם", כפי שאומרת התורה.. ואותה שוועה של נפשנו – הכפופה תחת עול הגלות – היוצאת מעומקה של הנשמה; אותה צעקה שלעולם לא מוותרת על הרצון להיכלל במחנות הקדושה למרות כל החושך האופף מסביב, היא זו שמעוררת את רחמיו האינסופיים של הקב"ה ובכוח הצעקה הזו, נולדת התחלת הגאולה.

נקודת הרצון של האור היהודי שבנו להתקרב להשם ולנתק את עצמנו מאחיזת השקר – היא היא תחילתה של הגאולה…

יהי רצון שנזכה לצעוק מעומק הלב ולעולם לעולם לא לוותר על השייכות שלנו אל האור והקדושה…!!