על העולם חופף מכסה. למראית העין מסתובבים בעולם מצליחנים ונכשלים, ברי מזל ושלומיאלים. התמונה הזו משכנעת אותנו לנסות שוב ושוב את מזלנו אצל גורמים אנושיים כאלו ואחרים. לסלול מסילות אל ליבו של פלוני, לכעוס על אלמוני ושוב לרקד ולמצוא חן בעיני פלמוני.

"ההוא" שׂחות הבריות בהתפעלות "יש לו קשרים עם זה-וזה… הוא יכול להשיג באמצעותו כל דבר שרק ירצה". כביכול היה העולם מסור לידיו של איש קשר. זו אשליה שכל תכליתה להסתיר את פניה המאירות של ההשגחה. כל זמן שנדמה לו לאדם שמזל וסיבות מנתבות את דרכיו אל ההצלחות, ומזימות והתנכלויות זורעות על דרכו מכשולים ומניעות – בהכרח קשה לו להתפלל, ולשוב בתשובה.

* * *

בעיניים יהודיות התמונה שונה לגמרי. יהודי מאמין יודע נאמנה שכל המתחולל סביבו ועימו, נגזר באופן ישיר ממשפט עליון שכל כולו צדק, חסד ורחמים. ההצלחות, כמו גם הכישלונות, מתגלגלים ובאים כשכר ועונש. כאשר כל מאורע, לטוב ולמוטב, נועד או לרפא את תחלואי החטאים, או להרעיף ברכה על המעשים הטובים. אין מציאות ללא סיבה, הכל במידה מדויקת, בחשבון עמוק וארוך המתמשך בעקביות לאורך דורי דורות וגלגולי גלגולים של אלפי שנים. זו תמונה מפעימה של חשבונות שמים מדוקדקים שאת רוב חלקיה אין דעתו האנושית של האדם מסוגלת להכיל. גורלו של עם ישראל בגלות, גורלו של יהודי בגלותו הפרטית – סתום מן העין. ועם זאת קיימא לן, אין אדם נוקף אצבעו לריק. הכל במשקל, במשפט ובדין.

אולם, הטבע פועל היטב להרדים את החושים. במשך השנה אנחנו נעשים לעיתים רדומים, מאבדים את הדעת ושוכחים את האמת. המציאות עלולה להיראות כמו התרחשות בה נוטלים חלק גורמים שונים, יש מאחוריה אשמים ויש בה מקבלי החלטות ובעלי קשרים. ההפסד המיידי הוא – אובדן היכולת לפעול ישועה. אם איננו יודעים בידי מי מצויה הסמכות האמיתית, איך נצליח להשפיע על גורלנו, להמתיק דינים, לבטל גזירות?!

גורלך בידיו

לשם כך מתדפק על דלתינו חודש אלול. בפרשת 'שופטים' מצווה התורה "שופטים ושוטרים תתן לך". הצבת השוטרים וכינון מערכת משפט הם תנאי יסודי לקיום האמונה. "מלך במשפט יעמיד ארץ", המשפט הוא הבסיס למלכות וממשלה, ואם רצוננו להקים בעולם את מלכות השם – הצעד הראשון הוא לשוב אל ההרגשה במערכת המשפט: יש שופט בעולם. ההבנה הזו היא אבן יסוד בעולמו של יהודי. אם יש לך הרגשה ממשית שגורלך ועתידך כמו גם קיומך בהווה, נתון בידיו של מלך רם ונישא, הינך חי חיי אמונה.

מכאן קצרה ונגישה הדרך אל עבודת התפילה והתשובה. הבה נצייר לעצמינו דוגמה: אדם נקלע לבעיה סבוכה. הוא ניסה דרכים שונות – ומאומה, התסבוכת רק התעצמה. ביום מן הימים נודע לו שפלוני אלמוני מחזיק ברשותו את כל הסמכויות הנוגעות לעניינו, וכך אמרו לו: "אם תצליח לשכנע אותו, ברגע אחד הכל יסודר באופן המושלם". עוד אמרו: "דע לך שבעל לב זהב הוא, רחום וחנון. מעט דמעות והוא נמס כחמאה…". כעת, לוּ יצויר שיתמזל מזלו של מיודענו ויוקצה לו פרק זמן למפגש פנים בפנים עם בעל הסמכויות המדובר. איך הוא ידבר שם, בפגישה? יהיו באמתחתו מילים, מליצות, טענות? מן הסתם, באותם רגעים, הדרשן המעולה ביותר לא ישתווה לו.

זוהי כל תורת התפילה על רגל אחת. כדי לדבר עם השי"ת בשפה ברורה ונעימה; כדי להצליח לחלץ מהפה דיבורים, ריצויים פיוסים ואמתלאות, נדרש אדם בראש ובראשונה לקבל קורטוב של דעת. תבין, העולם אינו יד המקרה ובשום אופן איננו מסור לבעלי סמכות ורוקמי קשרים. העולם, כמו גם גורלך עד לפרטי פרטים, נתון אך ורק בידיו של שופט כל הארץ. גילוי מרעיש! כן, אחראי אחד בלבד חולש על כל הסמכויות. בידיו ורק בידיו מסורים כל התיקים. אצלו ורק אצלו ניתן לפעול כל דבר.

לעורר רחמים

ועוד תגלית: בעל הסמכויות הבלתי מוגבלות הללו, המלך הנורא שמשפטו נוקב עד תהום ואין מעשה קטן כגדול נמלט מעיניו המשגיחות – רחום וחנון הוא, רב חסד ומרבה להיטיב, וכל תשוקתו וכל תענוגו הוא להעניק חנינה. כלומר, השופט הגדול הזה שהיית מוכן לתת את כל אשר לך כדי לפגוש בו ולדבר ולו חמשה רגעים על ליבו, להסביר את עצמיך, לשכנע מדוע כדאי וחיוני לעזור לך ולהזמין לך ישועה בעניינך, הוא בעצמו מעוניין ומשתוקק לשמוע אותך. רק תדבר, רק תשכנע והוא יודה לך על שהנחת לו לעזור לך, לחלץ את נפשך, לחבק אותך בסליחתו ולפשוט עד אליך את ידו בתשובה.

זהו שער התשובה של אלול. בחודש הזה מתגלים בעולם י"ג מדות של רחמים, ואנחנו עושים את דרכינו אל היכל המלך כאשר דחילו ואימת דין מלווה אותנו מחד, ורחימו של חנינה וחסד תומכים בנו מאידך. ניגשים לפני השם מתוך ידיעה שהכל בידיו ולפניו נגלו כל תעלומות, ומתחננים ללא שמץ של עצלות וייאוש, אלא כפי שהיינו עושים מול מי שבידיו הכל וליבו מוכן להעניק לנו הכל. ובמקום ובשעה הזו בה כל השערים פתוחים, יודע יהודי מה לבקש. לא רק פרנסה, בריאות, והצלחה חומרית, רק בעיקר התקרבות, התעלות, מדרגה חדשה של בהירות, יראה אהבה, וזכות להמליך בראש השנה באמת ולגמרי מחדש את המלך. על העולם ועל עצמינו.