בָּנִים אַתֶּם לַה' אֱלקֵֹיכֶם (דברים יד, א)

שתי מדרגות בעבודת השם – בן ועבד, כמו שכתוב בגמרא: "בזמן שאתם עושין רצונו של מקום – אתם קרויין בנים; ובזמן שאי אתם עושין רצונו של מקום – אתם קרויין עבדים" (בבא בתרא י ע"א)

בן אמיתי עושה רצונו של אביו ומשתדל בכל כוחו לשמח את אביו, גם במה שאינו מחוייב לעשות. להבדיל מעבד שמבצע רק את חובתו ואין לו עניין להשביע את רצון אדוניו.

גם הקב"ה מתייחס לעבודתם של השניים בהתאם. הבן זוכה לחפש בגנזי המלך (ראה זוהר פרשת בהר, קיא ע"ב) כלומר, לחוש טוב טעם ודעת בעבודתו, בעוד שהעבד מחוייב לעשות את עבודתו בלי לצפות להסברים או להנאה.

אך ישנה דרגה גבוהה אף יותר מדרגתו של בן, זהו הבן המיוחד שמרוב אהבתו ומסירותו לאביו הוא אינו בוחל בעבודות בזויות שאפילו עבד לא היה עושה. גם שכרו של הבן הזה, שאהבתו לאביו מקלקלת את השורה, הוא בהתאם; הוא זוכה להשיג את הרזים הצפונים ביותר שאינם ראויים להימסר לבן רגיל, כי גם כאן האהבה מקלקלת את השורה.

כך יתפרש הפסוק (מלאכי ג, יז): "וחמלתי עליהם כאשר יחמול איש על בנו העובד אותו", היינו הבן שמוותר על כבודו ומוכן לעבוד את אביו יותר מעבד, כי אז "ושבתם וראיתם בין צדיק לרשע", היינו שיזכה להשיג את סתרי התורה.

(עפ"י ליקוטי מוהר"ן ח"ב, ה)