פרשת קרח

כ״א בתמוז תשע״ט

לקט הארות וביאורים נפלאים ממעיינו העמוק של רבינו הקדוש רבי נחמן מברסלב מלוקטים מספריו הקדושים ומספרי תלמידו הגדול רבי נתן מברסלב, לפרשת השבוע: פרשת קרח (פרשת השבוע)

"וַיְדַבֵּר אֶל קֹרַח … בֹּקֶר וְיֹדַע ה' אֶת אֲשֶׁר לוֹ" (במדבר ט"ז ה')

לכל דבר חומרי בעולם יש שורש רוחני, גם לאור השמש שמתחדש בכל בוקר יש שורש רוחני, והוא, אור האמת והאמונה שה' מאיר בכל בוקר מחדש, כמו שכתוב "חדשים לבקרים רבה אמונתך" (איכה ג' כ"ג), וכל מי שרק רוצה, יכול מדי בוקר לגלות אור חדש באמונה הקדושה.

לכן קבעו חז"ל לקרוא קריאת שמע אחרי ברכת המאורות, כדי להורות לנו, שקריאת שמע, שהיא הכרזת האמונה הקדושה שאנו מכריזים בכל בוקר מחדש, היא השורש של אור השמש שזורח ומאיר לעולם כולו.

האמת והאמונה המתחדשות בכל בוקר, בכוחן להעביר מהעולם את הרשעים המפיצים את השקר ואת הכפירה בעולם, כמו שכתוב "לבקרים אצמית כל רשעי ארץ" (תהילים ק"א).

זוהי אפוא כוונת משה רבינו באומרו לקורח: "בוקר וידע ה' את אשר לו" – שבבוקר, כאשר אור האמת יאיר מחדש, יתברר במי חפץ ה'.

(על פי 'ליקוטי הלכות' הכשר כלים הלכה ד' אות מ"ח)

"וְהָיָה הָאִישׁ אֲשֶׁר אֶבְחַר בּוֹ מַטֵּהוּ יִפְרָח… וְהִנֵּה פָּרַח מַטֵּה אַהֲרֹן לְבֵית לֵוִי" (במדבר י"ז כ')

הצדיקים הגדולים זכו לשבר את היצר הרע החומרי עד שלא נותר בו כוח להסיתם לתאוות רעות ולחטאים.

זה שאמר משה רבינו: "ומטה האלוקים בידי". המטה רומז לכוח הבחירה, שביד האדם להטותו כמטה לכל אשר יחפוץ, אם לטוב ואם לרע. למשה היה המטה הזה "בידי" בשליטתו ולא היה ליצר כוח להסיתו לרע.

אבל גם אלה הצדיקים, שהגיעו לדרגה כה גבוהה עד ששברו את היצר הרע החומרי, חייבים להוסיף ולעלות מעלה מעלה, כי תמיד עליהם להתמודד עם יצר הרע רוחני יותר ויותר, כדי להגיע לדרגות גבוהות יותר ויותר.

זאת היתה טעותו של קורח, שאמר: "כי כל העדה כולם קדושים… ומדוע תתנשאו על קהל ה'". הוא סבר, שמאחר שכל ישראל קיבלו את התורה ושיברו את היצר הגשמי, שוב אינם צריכים להתמודד עמו עוד. לכן חשב קורח, שאין שום הבדל בין דרגת כל ישראל לדרגת משה ואהרן, ולא ידע שמשה ואהרן לא הסתפקו בשבירת היצר הפשוט, אלא הוסיפו לעמול בעבודת ה' עד שהשיגו דרגות גבוהות מאד, הרבה יותר מכל עם ישראל.

את זה בדיוק הוכיח סימן המטה של אהרן שפרח, לאמור, שאהרן הכהן השקול כמשה רבנו (כמו שאמרו חז"ל), אף על פי שכבר שיבר את היצר בשלמות, והמטה שלו היה קדוש כמו המטה של משה רבינו – לא הסתפק בזה, אלא הוסיף לעלות עוד ועוד; ה"מטה" שלו, כוח הבחירה שלו, הוסיף לפרוח, להתמודד עם היצר יותר ויותר מכל "מטות" הנשיאים.

(על פי 'ליקוטי הלכות' שילוח הקן הלכה ד' אות ט"ו)

real accessibility icon
Page Reader Press Enter to Read Page Content Out Loud Press Enter to Pause or Restart Reading Page Content Out Loud Press Enter to Stop Reading Page Content Out Loud Screen Reader Support