וַאֲשֶׁר יוֹצִיאֵם וַאֲשֶׁר יְבִיאֵם … אִישׁ אֲשֶׁר רוּחַ בּוֹ (במדבר כז,יז – יח)

במקום שבו מסתיים השכל, שם מתחילה האמונה. בכוחה של האמונה לתפוס דברים שההיגיון אינו יכול לתפוס. מסיבה זאת, אנו זקוקים למעין 'נבואה' בזעיר אנפין, שתאפשר לנו לחוש היכן האמת ובמה ראוי להאמין.

כך אמרו חז"ל, שאברהם אבינו זכה להיות הראשון למאמינים לאחר ש"הציץ עליו בעל הבירה" (מדרש רבה, בראשית לט, א), כלומר שזכה להתגלות נבואית.

גם עם ישראל זכה לאמונה ברורה במעמד הר סיני, כמו שכתוב על כך: "אתה הראת לדעת כי ה' הוא האלוקים" (דברים ד, לה) – משום שבמעמד זה היתה לו התגלות אלוקית, כמו שכתוב: "פנים בפנים דיבר ה' עמכם" (דברים ה, ד).

גם בימינו, שפסקה הנבואה, יש לגדולי ישראל מעין רוח הקודש, משהו מדַרגתו של יהושע בן נון אשר עליו נאמר: "איש אשר רוח בו" (במדבר כז, יח).

רוח קודש זו של הצדיק, מחזקת את האמונה של כל המקורבים אליו; וזה שכתוב: "ועם קדושים נאמן" (הושע יב, יא) – דהיינו, מי שמחובר אל הקדושים, זוכה לאמונה.

(עפ"י ליקוטי מוהר"ן ח"ב ח, וח"א כב)

כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה… עֹלָה תָמִיד (שם כח, ג)

תפילות כנגד תמידים תקנום (ברכות כו ע"ב)

כשמתפללים כראוי, מתרוממים לדרגה גבוהה מאד, משום שאז ממלאים את רצונו של השם יתברך שמתאווה לתפילתן של ישראל (חולין ס ע"ב).

כך שכאשר אדם מגיע לדרגה גבוהה זו של מילוי רצון ה' כביכול, כל סודות התורה ומעמקיה מתגלים לו.

עניין זה מרומז במאמר חז"ל: "תפילות – כנגד תמידין תקנום" (ברכות כו ע"ב). התמידים הינם כבשים, שרומזים לסודות התורה, כמו שאמרו חז"ל על הפסוק במשלי כז, כו: "כבשים ללבושך" – "דברים שהן כבשונו של עולם [= הסודות החבויים של העולם] (חגיגה יג ע"א).

לאמור, שעל ידי תפילה משיגים את התמידים, את הכבשים, את סודות התורה.

(עפ"י ליקוטי מוהר"ן ח"א מד)