פרשת כי תצא
י״ט באדר ב׳ תשע״ט
לקט הארות וביאורים נפלאים ממעיינו העמוק של רבינו הקדוש רבי נחמן מברסלב מלוקטים מספריו הקדושים ומספרי תלמידו הגדול רבי נתן מברסלב, לפרשת השבוע: פרשת כי תצא (פרשת השבוע)
הָקֵם תָּקִים עִמּוֹ
(דברים כב, ד)
"עם בעליו. אבל אם הלך וישב לו ואמר לו 'הואיל ועליך מצווה, אם רצית לטעון, טעון' – פטור (רש"י)
הצדיקים – כוחם גדול לעורר אותנו לתשובה ולקרבנו לאבינו שבשמים, זאת רק בתנאי שאנחנו מעצמנו גם-כן נשתוקק ונתאמץ להתקרב. אבל מי שיסמוך רק על הצדיק – והוא בעצמו ילך בשרירות לבו, לא יוכל לקבל תיקון.
ענין זה מרומז במצוות טעינה: אומנם יש מצווה לעזור למי ששורו או חמורו נופלים בדרך, להרים את המשא כך שיוכל להמשיך בדרכו ולהגיע ליעדו. ברם, כל זה כשהוא בעצמו גם כן מסייע. אבל אם הוא עומד מן הצד ואינו משתתף בהרמת המשא, אין מצווה לעזור לו.
(עפ"י ליקוטי הלכות, אבדה ומציאה ג, טו)
לְמַעַן יִיטַב לָךְ וְהַאֲרַכְתָּ יָמִים
(שם כב, ז)
למצוות רבות יש סגולה מיוחדת לעזור לאדם, הן בעבודת ה' והן בענינים אחרים. אבל עם כל זאת, לא תמיד אנו רואים באופן ברור, ישיר ומיידי את ההשפעה הטובה של המצווה.
כך קרה לאותו בן שאמר לו אביו להוריד גוזלים כדי לקיים מצוות שילוח הקן, שאף על פי שקיים בכך שתי מצוות שסגולתן אריכות ימים, כיבוד אב ושילוח הקן, בכל זאת ניזוק. ועל כך אמרו חז"ל שכוונת התורה היא שהמקיים מצוות אלה יאריך ימים בעולם הבא.
כך בכל מצווה שאמרה תורה שיש בה סגולה, כגון ציצית מסוגלת "למען תזכרו ועשיתם את כל מצוותי", ותפילין – "למען תהיה תורת ה' בפיך", הרי לא תמיד מבינים איך ומתי זה עוזר. אבל בוודאי כל הכתוב בתורה אמת וצדק.
(עפ"י ליקוטי הלכות, סימני בהמה ד, מט)
