הַשָּׂדֶה אֲשֶׁר קָנָה אַבְרָהָם מֵאֵת בְּנֵי חֵת (בראשית כה, י)

יצר הרע אורב לאדם תמיד ובו בזמן מעמיד פנים כאילו בא להטיב עמו ולענג אותו בתענוגות העולם הזה.

אבל צריך להכיר את פרצופו האמיתי – שהוא בא להרע לנו ולהכשיל אותנו.

עניין זה מבואר בזוהר על הפסוק "גער חית קנה" (תהלים סח) – שצריך לגעור ביצר הרע ולסלקו מעל גבולנו.

ומבאר הזוהר, שענין זה מרומז באותיות ה' וח' שהן המבדילות בין החמץ – שמרמז על יצר הרע כמו שאמרו חז"ל "שאור שבעיסה מעכב" (ברכות יז) – לבין המצה שהיא הקדושה.

ההבדל בין האותיות הללו הוא, שבאות חית ה'קנה' (= הרגל) השמאלי מגיע עד גג האות, ובאות ה' הקנה הזה שבור.

עלינו אפוא לגעור בקנה של האות חית ולשברו. הווי אומר, לגעור ביצר שמנסה לפתות ולמשוך אותנו אל הרע.

הראשון מבניו של כנען ששלטו בארץ ישראל היה "החיתי", זה מרמז על האות 'חית' שיש לשברה כדי לזכות אל הקדושה.

אברהם אבינו, כשקנה את מערת המכפלה, שבכך החל בעצם את הצעד הראשון לכיבוש ארץ ישראל, גאל אותה מאת "בני חת" דווקא… שכן השלב הראשון בעבודת ה' הוא סור מרע – לשבור את קנה החית שמרמז על החמץ-היצר שמפתה אותנו אל הרע.

(עפ"י ליקוטי הלכות, בציעת הפת ג, ו)