עַתָּה הַפַּעַם יִלָּוֶה אִישִׁי אֵלַי (בראשית כט, לד)

שמיעת ניגון מפי אדם כשר המנגן לשם שמים – כוחה גדול לקרב את האדם להשי"ת. שכן לניגון יש כוח לחבר אפילו בין דברים שונים ורחוקים זה מזה, לכן גם מי שרחוק מאד מהשי"ת, יש בכוחו של ניגון קדוש לעוררו ולקרבו אליו יתברך.

לעומת זאת, שמיעת ניגון מפי רשעים, יש בה סכנה, שכן בכוחו של הניגון הזה לחבר את שומעו לתאוות העולם הזה והבליו.

על גודל כוחו של הניגון לחבר ולקרב, ניתן ללמוד מדבריה של לאה אמנו כשנולד לוי: "עתה הפעם יִלָוֶוה אישי אלי" דהיינו שיתקרב אליה.

שהרי בני לוי היו המשוררים במקדש, כמו שכתוב בזוהר (שמות יט) שלוי הוא "מסיטרא דניגונא" [ = מתחום הניגון], לפיכך משנולד לוי קיוותה לאה ש"הפעם ילווה אישי אלי".

(עפ" ליקוטי מוהר"ן ח"א ג; רלז)

אָסַף אֱלֹהִים אֶת חֶרְפָּתִי (שם ל, כג)

הקשיים והניסיונות נדמים לאדם כאילו הם לרעתו, אבל האמת היא שהם טובה גדולה בעבורו, כי כל ניסיון הוא הזדמנות-פז לתקן את אשר קילקל בחטאיו.

שכן על ידי החטאים מפיחים רוח חיים בכוחות הטומאה ובוראים על ידם מקטרגים ומלאכי חבלה שמשתדלים תמיד לפתות ולהכשיל עוד ועוד את האדם החוטא, כמו שאמרו חז"ל: "עשה עבירה אחת – קנה לו קטגור אחד" (אבות ד, יא).

אולם, כשמתמודדים עם קשיים ועומדים בניסיונות, מכניעים בכך את כוחות הרע ומחזירים את כל חיותם אל הקדושה, כאשר הקושי והניסיון הופכים את החטאים הופכים למצוות ולזכויות!

לכן, יוסף הצדיק שזכה להתמודד עם הקשיים ולעמוד בניסיון, נאמר עליו: "אסף אלוקים את חרפתי", לאמור, שהחטאים, המהווים בושה וחרפה – יוסף הצדיק תיקן אותם.

(עפ"י ליקוטי מוהר"ן ח"א י וח"ב מט)