רֵאשִׁית גּוֹיִם עֲמָלֵק (במדבר כד, כ)

הסיבה העיקרית שאנשים רחוקים מעבודת השם, הוא מפני שאין להם "יישוב הדעת", כלומר אינם מקדישים זמן להתבונן ולברר לעצמם מה המטרה שלהם בעולם הזה – "ימי שנותינו בהם שבעים שנה ואם בגבורות שמונים שנה ורהבם עמל ואון כי גז חיש ונעופה" – ומה יישאר להם לנצח מכל הטרדות והעיסוקים שלהם.

המתבונן בזה היטב, בוודאי יתאמץ להשקיע את כל הכוחות להתקרב יותר לה'.

אלא ש"זאת אחת מתחבולות היצר הרע וערמומיותו, להכביד עבודתו בתמידות על לבות בני אדם, עד שלא יישאר להם רווח להתבונן ולהסתכל באיזה דרך הם הולכים, כי יודע הוא שאילולא היו שמים לבם כמעט קט על דרכיהם… היו עוזבים החטא לגמרי" (מסילת ישרים פ"ב).

זה שכתוב "ראשית גויים עמלק". עמלק שהוא יצר הרע מתמקד ב"ראשית" היינו בתודעה שמכונה ראשית, ככתוב "ראשית חכמה" (תהלים קיא); הוא משתדל להטריד ולבלבל את דעתו של האדם, ורק כך הוא מפיל אותו בפח.

(עפ"י ליקוטי מוהר"ן ח"ב ח, י,)