אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ (ויקרא כו ג)
שתהיו עמלים בתורה ולדעת מדרש חכמים (רש"י)
העולם ומלואו נבראו ומקבלים חִיוּת רק מהתורה הקדושה, כמו שכתוב: "בראשית ברא אלוקים" ודרשו חכמינו על כך: "בתורה שנקראת ראשית" (בראשית רבא א).
אלא שבתורה כמו בכל דבר שמגיע מלמעלה יש שני כוחות, לטוב ולרע, כמו שאמרו חז"ל: "זכה נעשה לו סם חיים; לא זכה נעשה לו סם מוות" (יומא עב ע"ב).
עם ישראל וכל הטוב שבעולם מקבלים חיות משבעים הפנים [= הפירושים] המאירות של התורה; ולעומת זאת שבעים האומות וכל הרע שבעולם מקבלים חיות משבעים הפנים החשוכות.
לכל אומה יש מידה רעה מיוחדת שהיא ההיפך של אחד משבעים הפנים של התורה. בגלל המידה הרעה אותה אומה סירבה לקבל את התורה, כמו שאמרו חז"ל (בספרי פרשת זאת הברכה), שלפני מתן תורה חיזר הקב"ה על כל האומות והציע אותה להן, וכל אחת מהן סירבה לקבל את התורה מחמת מידה רעה מסוימת שהתורה אסרה.
לכן, מי שנותן למידות הרעות של הגויים לשלוט עליו, כוחות הרע שתלויים בהם שולטים בו ומשעבדים אותו ח"ו ברוחניות ובגשמיות.
אבל כשאדם לומד תורה בעיון וזוכה להבין את עומק חכמת התורה, הוא זוכה לפנים המאירות של התורה, ובכך הוא פורק מעליו את שליטת האומות ומידותיהם הרעות השואבים את כוחם מהפנים החשוכות של התורה, דהיינו מאותם מקומות שהתורה איננה ברורה לו.
הוא מה שאמרו חז"ל: "כל המקבל עליו עול תורה" – שלומד ביגיעה ובעיון עד שמבין את הפנים המאירות שבה – "מעבירין ממנו עול מלכות" – מעבירים את שליטת הגויים עליו ברוחניות, "ועול דרך ארץ" – את המידות הרעות שנגרמות לו בשל כך.
(עפ"י ליקוטי מוהר"ן ח"א קא)
