"וְהָיְתָה שַׁבַּת הָאָרֶץ לָכֶם לְאָכְלָה" (כה,ו)

שבת היא בחינה מלכות, וזה שבת הארץ להם לאכלה, שהאוכל – השפע שהקב"ה משפיע – בא מהשבת. ועל ידי קדושת השבת, מושפעות ברכות והארות בכל העולמות הן ברוחניות והן בגשמיות.

(עפ"י ליקוטי מוהר"ן תורה נ"ח)

"אַחֲרֵי נִמְכַּר גְּאֻלָּה תִּהְיֶה לּוֹ" (כה, מח)

"אדם נושא ונותן בפירות שביעית – לסוף מוכר את מיטלטליו, שדותיו, ביתו; מוכר את עצמו – ואפילו לגר או לגוי או לעבודה זרה … הואיל והלך זה ונעשה כומר לעכו"ם, אימא לידחי אחר הנופל [= אומר לזרוק אבן אחר הנופל] – תלמוד לומר: 'אחרי נמכר גאולה תהיה לו' " (קידושין כ ע"ב).

התחבולה האכזרית ביותר של היצר כיצד למנוע את האדם מלהשתפר – היא על ידי ייאוש: 'כבר התרגלתי ככה, אינני מסוגל להשתנות; ובכלל, מי צריך אותי אחרי שנכשלתי כל כך הרבה פעמים?'…

אבל הכל שקר וכזב; אפילו היהודי הרחוק ביותר יש לו אפשרות לשנות את כל מהלך חייו ולשוב להיות אהוב וחביב לפני ה' יתברך, כמו שכתב הרמב"ם בהלכות תשובה, וכפי שמצאנו בגמרא אצל רבי אלעזר בן דורדיא ועוד.

אם כן, בוודאי שכל אחד מאיתנו אינו כל כך רחוק, ועדיין יש לו אפשרות וסיכוי להשתפר ולעלות מעלה מעלה בעבודת ה' – על אף שעד עכשיו הוא לא הלך בכיוון הזה.

כל זאת אפשר ללמוד ממה שאמרו חז"ל, שאפילו מי שכל-כך נפל עד שמכר את עצמו כמשרת לעבודה זרה – גם לו התורה דואגת, לקרב אותו ולגאול אותו.

כי אין ייאוש בעולם כלל!

(עפ"י ליקוטי מוהר"ן ח"ב עח).