ראשי > מאמרים בתורת ברסלב > נשאת ונתת באמונה

נשאת ונתת באמונה

י״ח בטבת תשע״ז

כל אחד ואחד יש לו את עניני המשא ומתן שלו, לכל אחד ואחד יש את המשא ומתן שלו הפרטי, הביתי, ההוצאות וההכנסות הפרטיות של חיי היום-יום שלו! גם זה כבר נחשב משא-ומתן! כל ההלוך-ילך של הנהגת הבית נכללת בענין השאלה: נשאת ונתת באמונה?! (משיעוריו של הרה"ח רבי לוי יצחק בנדר ז"ל, עובד ע"י הרב ברוך מרדכי פראנק)

מוסר עבודה – מפי מוהרנ"ת

מוהרנ"ת הדריך את בנו ר' יצחק בהקשר למקום עבודתו בבית הדואר וכך אמר לו:

בית הדואר הרי זה עניני ממונות ולכן ודאי שבעת שאתה נמצא במקום עבודתך ואתה בתוך עניני העבודה צריך אתה לחשוב טוב בשימת לב מרבית בכל פרטי עניני עבודתך – אבל לא לפני כן ולא לאחרי כן! כל עוד לא הגעת למקום עבודתך אל לך לחשוב כלל בעניני העבודה, אבל ברגע כניסתך למקום עבודתך שמור והזהר והקשב טוב לכל פרטי עבודה כי הרי בממונות מדובר! להעביר כסף, מכתבים, וכדו'. אבל כל זה רק כשאתה עוסק ומדבר עם אנשי העבודה בקשר לפרטי העבודה! מיד כשאתה עוזב את מקום עבודתך שוב אל לך לחשוב כלל בעניני העבודה – תמשיך להיות דבוק בעניני עבודת השי"ת.

עונש משמים

לתאוות ממון יש כזה מין כח שהוא לוקח את המוח של האדם גם לפני עבודתו וגם לאחרי עבודתו – חולם הוא לו חלומות בעניני הכסף! זה כזה סוג קליפה! זה עונש! זה עונש שמענישים אותו כבר מלמעלה שהוא נשאר בלי מח ובלי לב! הוא כבר לא יכול לעשות כלום – – –

בתורה הזאת שאנו לומדים כעת – תורה כ"ג ח"א – מסביר לנו רבינו הקדוש שע"י קדושת הברית אפשר להינצל מהעונש של תאוות ממון, "גם בדם בריתך שלחתי אסיריך מבור", ע"י קדושת הברית אפשר להינצל מהעונש של 'הבור' שהוא ה'טחול' שהוא העצבות והמרה שחורה של תאוות ממון.

פגם הברית לבד לא לוקח כל כך את המוח כמו על ידי תאוות ממון, כי תאוות ממון הוא כזה סוג קליפה שלוקח את מוח האדם גם לפני וגם אחרי העבודה שלו בעניני הממון – – –

זה מה שלימד מוהרנ"ת את בנו ר' יצחק: הולך אתה לבית הדואר, מקום עבודתך, אבל אל לך לחשוב בעניני העבודה לא לפני הגיעך לבית הדואר ולא אחרי צאתך מבית הדואר.

ר' יצחק, כשעלה לארץ ישראל, מסר את העבודה בבית הדואר לבניו, ר' מיכלי ור' דוד צבי. וכך אמר להם: כמו שאבי לימד אותי איך לנהל את העבודה בעניני הדואר כך גם אני מוסר לכם, כך תתנהגו, באופן זה, בעבודתכם בבית הדואר, לא לחשוב בעניני הדואר לא לפני העבודה ולא לאחר העבודה! כשהוא מוסיף: מודה אני להקב"ה שכל ימי התנהגתי כפי שאבי ציווה עלי, לא חשבתי בעניני בית הדואר לא לפני העבודה ולא לאחריו, כך גם ודאי התנהגו ר' מיכלי ור' דוד צבי.

נשאת ונתת באמונה?

הגמרא אומרת שבתוך השאלות שישאלו את האדם לעתיד לבוא ישאלו גם: האם נשאת ונתת באמונה? – מתוך דברי הגמרא מובן ששאלה זו ישאלו לכל אדם ואדם, ונשאלת השאלה, שמובנת השאלה הזאת לגבי 'סוחר', אבל אדם שאף פעם בחייו הוא לא היה 'סוחר', מה לו ולשאלה שישאלו אותו: האם נשאת ונתת באמונה?

עומק הענין בזה: כל אחד ואחד יש לו את עניני המשא ומתן שלו, לכל אחד ואחד יש את המשא ומתן שלו הפרטי, הביתי, ההוצאות וההכנסות הפרטיות של חיי היום-יום שלו! גם זה כבר נחשב משא-ומתן! כל ההלוך-ילך של הנהגת הבית נכללת בענין השאלה: נשאת ונתת באמונה?! – – –

חיי היום-יום של כל אחד מלאים בהנהגות של משא-ומתן, הנה כאן צריך האדם לערוך בר-מצוה לילד, וכאן הוא כבר צריך לערוך חתונה לילד – תנהל משא-ומתן! את זה ישאלו לכל אחד ואחד: את המשא-ומתן שלך, שכל ימי חייך היית צריך לנהל בניהול ביתך, גם אם לא היית 'סוחר', אבל גם אתה ניהלת משא-ומתן, לגדל ילדים, לערוך שמחות לילדים, טסת לכאן ונסעת לשם – האם כל זה היה באמונה! באמונה!

נישואי ילדים – באמונה ובשלווה

ניקח את הדוגמא הפשוטה הזאת: הנה מגיע הזמן והקב"ה עוזר לו לאדם להשיא את אחד מצאצאיו שיחי', ברור הדבר שדרוש לו לאדם במצב כזה יותר כסף, אין ספק שמוטל עליו במצב זה לעשות כל מיני השתדלויות, בכל זאת כל המשא-ומתן הפרטי שלו שהוא צריך כעת לנהל בכדי לחתן את בנו/בתו – גם בתוך ניהול משא ומתן כזה יש הרבה חילוקים,  יכול הוא לנהל את המשא-ומתן הזה באמונה, והוא גם יכול לנהל את המשא-ומתן בצורה כזאת שהוא יהיה ממש מבולבל ומטורף עד שאינו יודע כלל מה קורה לו ומה הולך אתו – – –

ברור הדבר שהקב"ה לא יתנהג עם האדם בדרך שכזאת שכשהוא צריך לחתן את אחד מילדיו כבר נהיה קץ וסוף לתורה ולתפילה, ח"ו, זה הרי לא יכול להיות דבר כזה. הקב"ה לא ישלח לאדם נסיון שלא יוכל בשום אופן לעמוד בו, מובא בספרים שמשפט כזה אסור גם לומר כי זה סוג כפירה רח"ל – – –

אלא ודאי שגם שם, גם אז, יש הנהגה של משא ומתן באמונה! אני יכול לחתן את הבן/הבת ובכל זאת להמשיך לשמור על סדרי תורה ותפילה, להמשיך לשמור תמידין כסדרן על ה'ישוב הדעת', להמשיך להרבות בתפלה ובתחנונים על זה שהקב"ה יעזור לי לחתן בכבוד ובקלות ובנחת.

זה נקרא: נשאת ונתת באמונה!

את המשא-ומתן שלו בניהול נישואי בניו ובנותיו הוא ניהל באמונה!

הוא כסדר נשאר קשור להקב"ה, והקב"ה אכן עוזר לו – – –

שמירת הזמן – במסגרת הכוללים

אנ"ש היו אומרים: גם לאברך ישיבה ישאלו לעתיד: האם ניהלת את המשא-ומתן שלך באמונה?! – לא לאחר את זמני הסדרים! זה גם סוג של משא-ומתן – – –

יש כאלה שמשאם-ומתנם זה לשבת 3 שעות וללמוד בישיבה, והנה במקום ללמוד הוא מפטפט ומדבר! הרי זה המשא-ומתן שלך! ואתה לא מנהל את זה באמונה! – – –


חייו חיים – כתינוק שנולד

כשנציית לרבינו החיים שלנו יהיה אחרת לגמרי! רבינו הקדוש אמר: מי שיש לו אמונה חייו חיים!

כשנלך בדרך רבינו נחיה חיים טובים עם התחדשות אמיתית כפי שרבינו הקדוש אמר: כשנזכרים בי נעשים כתינוק שנולד!

כשנלך בדרך זו הקב"ה ודאי יעזור לנו!

 

גולשים צפו גם ב:

real accessibility icon
Page Reader Press Enter to Read Page Content Out Loud Press Enter to Pause or Restart Reading Page Content Out Loud Press Enter to Stop Reading Page Content Out Loud Screen Reader Support