כל אדם שבעולם, אפילו מי שהוא במדרגה תחתונה מאוד, אפילו אם הוא בתוך הארץ ממש, עם כל זה, כשרוצה לכנוס בעבודת ה', בוודאי צריך שילך ויעלה מדרגא לדרגא.ובכל פעם ופעם כשיוצא מדרגא לדרגא כפי בחינתו אזי מתגברים עליו מחדש הקליפות שהם התאוות והדמיונות והמחשבות והבלבולים והמניעות ומתפשטים כנגדו בכל פעם מאוד מאד ואינם מניחים אותו לכנוס לשערי קדושה.
(ליקוטי עצות, התחזקות ו)

שקוע לו האדם בשגרתו. רגיל הוא כבר ביצרו הרע, בתאוותיו, בדמיונות, מחשבות ובלבולים; מכיר הוא את עצמו ואת מידת קלקולו ויודע עד היכן הוא מסוגל בדרך כלל להתדרדר רחמנא לצלן.

והנה, ביום בהיר אחד הוא מתעורר קצת לעבודת ה', ומתחיל מעט מעט לדבוק בדרכים קדושות – "לכנוס בעבודת ה'". בליבו גומלות החלטות טובות כלשהן והוא מתחיל לבצען. והנה, אך עובר שלב ההתחלה, ולפתע שוב הוא מוצא עצמו מותקף בתאוות, דמיונות, מחשבות, בלבולים ומניעות שלא ידען מעולם, יצרו הרע משתולל פי כמה וטבעיו הרעים מתגברים, כביכול, שבעתיים…

מה קרה? למה זה הוא נסוג לפתע עשר מעלות אחורנית?

– הקליפה קודמת לפרי! הוא בא לאכול פרי עסיסי ונתקל בקליפה המרה, אלו הקליפות הסובבות כל מדריגה קדושה ומקדמות את פני המבקשים לעלות אליה!

בכל עולם מהעולמות העליונים, אצילות, בריאה, יצירה ועשיה, אורבות קליפות שכאלה לעולים אליו מהעולם שלמטה ממנו. לדוגמה: תפילה שאדם מתפלל. כשהיא מגיעה לפסוקי דזמרה, היא יוצאת מעולם העשיה לעולם היצירה הגבוה ממנו, ומיד היא נחשפת לפגעי הקליפות שביצירה, ואז נדרש לומר "הודו לה' קראו בשמו" כדי להכניעם (עפ"י ליקוטי מוהר"ן א,כה, בשם שער הכוונות).

כך כל אדם, "אפילו הוא בתוך הארץ", בבואו לעשות מהיום והלאה תשובה כלשהי, הריהו בא לעולם חדש, עילאי יותר, גבוה יותר, ואז הוא נתקל בקשיים, בקליפות; הוא נדחה אחורה בחזקה, כביכול, וכמעט הוא עלול לשקוע בבוץ עמוק יותר מאשר היה שקוע קודם לכן. הדבר עלול להתבטא במחשבות רעות, אך על האדם "לא לפחד כלל" אלא להתחזק ולהתגבר על הנסיון, שכן כך היא המידה וכזו היא הדרך, שכשעולים ממדריגה למדריגה, מתעורר היצר הרע מחדש. אין זו נפילה ממדריגה, אלא שלב הכרחי נוסף בעליה בעבודת ה'.

"גם דע, שכדי להכניע הקליפה המסבבת שבכל מדריגה כנ"ל, על זה צריך שיעורר שמחה של מצוה על עצמו, היינו שישמח על ידי שיזכור שזכה להתקרב להשי"ת וזכה להתקרב לצדיקים המקרבים אותו להשי"ת, ועל ידי שמחה זו הוא משבר הקליפה ונכנס למדריגה ב [פירוש: יכול הוא לעלות למדרגה הגבוהה יותר]. (ליקוטי מוהר"ן שם ה, ועיין שם ד עצה נוספת).