ראשי > מאמרים בתורת ברסלב > מתי יפסיקו להפריע לי

מתי יפסיקו להפריע לי

י״ג בתמוז תשע״ט

לא קל להשיג משהו בעולם החומר, קשה שבעתיים לשבור את מחסומי עולם הרוח. כמה פעמים מבקש אדם לשבת סוף סוף בשלווה באוהלה של תורה ועבודה, דווקא אז קופץ עליו מזווית בלתי צפויה, קורטוב עולם הזה.

בכביש של החיים נוצרים מדי פעם עומסים, התנועה קצת פקוקה, לפעמים בקושי מראה סימני תזוזה. גם על המדרכה לא נעלמות ההפרעות, מחסומים אנושיים צצים בכל רגע, חוסמים את האופק, מצרים צעדים.

באופן זהה פועלת המציאות מול הגיגי הלב ורעיונות המח. אם ביקשת להתרכז, יש לך בטלים הרבה נגדך. כמעת תמיד יופיעו הפרעות הריכוז יחד עם הרצון להתרכז. הצורך בשקט יגרור רעש, והצימאון לשלווה יביא בכנפיו את ההמולה.

לא קל להשיג משהו בעולם החומר, קשה שבעתיים לשבור את מחסומי עולם הרוח. כמה פעמים מבקש אדם לשבת סוף סוף בשלווה באוהלה של תורה ועבודה, דווקא אז קופץ עליו מזווית בלתי צפויה, קורטוב עולם הזה.

ובכל זאת מתקיים כאן בעולם, זן נדיר של אנשים ששום דבר איננו מפריע להם. מה שנתפס בדרך כלל כהפרעה מוחלטת, עלול להיראות בעולמם של אותם אנשים כפריט סתמי בנוף. ההמולה והרעש, תזזיתיות ואי סדר, יכולים להיחשב מקור טרדה בלתי נסבל. ובכל זאת, מזווית ראייה אחרת אותה התמונה יכולה דווקא להביא השראה, בוודאי שלא לגרום להפרעה. מהסיבה הזו עלולים להימצא בעולמנו אנשים שאינם סובלים משום הפרעות, התנועה בכביש החיים שלהם זורמת.

חיים נטולי הפרעות

פרשת השבוע פותחת בהכרזה "ויחי יעקב". רק לפני שלושה שבועות שמענו על תלאותיו של בחיר אבותינו. ליווינו את דרכו הארוכה, תמהנו שוב ושוב על הצער, עוגמות הנפש, והקשיים שהערימה בפניו המציאות. אח רשע מבקש את נפשו, אחיין רוצח שמסתפק בשדידת רכושו, דוד רמאי בעל שם היסטורי, טלטלות וגלויות, ניסיונות ועבודת פרך, ובסופו של דבר כשכל מבוקשו לישב קצת בשלווה, מיד קפץ עליו רוגזו של יוסף. ובכן, השלווה והשראת השכינה, התענוג והנעימות פקדו בסופו של מסע את חייו הקדושים של אבינו, והמקום שאיפשר את המציאות הזו, היה האחרון שהיינו מעלים על דעתנו, מצרים.

דווקא במצרים, ערוות הארץ, פיסת תבל שחורה ומכושפת. בין עובדי אלילים למאמינים כסילים, כוהני דת ועבדי עולם עלובים. דווקא שם מצא יעקב אבינו את השלווה הנכספת. במקום הזה על פי עדותה של תורה, חי יעקב אבינו שבע עשרה שנה. לכאן רוכזו תמצית חייו, כאן טעם אבינו הגדול את הטוב הגנוז, במקום הזה ראו עיניו את שביקש כל חייו לראות.

את חייו הטובים החל יעקב אבינו לחיות ברגע שהתדפקה על דלתו הבשורה 'עוד יוסף חי'. המפגש עם הבן שנחשב עד היום למת ואף פעם לא הניח לקבל עליו תנחומים, החזירה ליעקב אבינו את חייו הטובים. מרגע שהתפייסו השבטים הקדושים עם אחיהם האובד, משעה שהכירו ביוסף, ראו במו עין במעמדו, חזו בהתגשמות חלומותיו ונכנעו למרותו, כבר הוכשרה הקרקע לחיים הטובים.

מאומה לא נותר מאותן שנים של סבל ושכול. האב הזקן חזר אל ימי עלומיו, התענג בכל טוב אלוקי וצפה שוב ברוח הקודש. והחיים הטובים הללו התרחשו דווקא במצרים, המקום ששימש קרקע לכל כך הרבה גלות וסבל.

הפרעות – גלות

הגלות, זו שבביצתה הטובענית אנו מתבוססים מזה אלפיים שנים. גלות העם והנפש, גלות המח והלב, היא בעצם מקור ההפרעות כולם. כשהיתה עירנו עומדת על תילה בנויה, קרייה נאמנה מוקפת חומה. החיים שבתוכה לא סבלו מהפרעות.שום דבר לא יכל להטריד את העם היושב בציון, כל עוד עמדו חומות העיר, המונעים והמפריעים נותרו מבחוץ. בעיר פנימה זרמו החיים על מי מנוחות, בדיוק לשם כך נבנתה סביבה חומה.

גלותינו התחילה במצור. החיים הטובים נכנסו תחת מכבש לחצים. ההפרעות עלו וגדשו את גבולות עיר הקודש. ולבסוף נפרצו גם החומות. מכאן והלאה, הגלות והטלטול, הרדיפות וההרג, החורבן והאובדן, היוו רק שאלה של זמן.

ובכל זאת, גם בתחתית מצבי הגלות אפשריים עדיין החיים הטובים. בפרשת השבוע פגשנו את החיים הטובים בתמציתם המרוכזת ביותר, והדבר הפלאי הזה מתרחש דווקא במצרים. יעקב אבינו מלמד שגלות וגאולה עלולים להימצא תחת קורת גג משותפת, החיים משמשים אכסניה לטרדה כמו לשלווה, תלוי רק איך בוחרים לחיות אותם.

פרשה סתומה וחתומה

פרשת ויחי סתומה, ובין הטעמים לכך מונים חכמינו את הסיבה שהפרשה האחרונה בספר הראשון מכילה את הסתלקותו של יעקב, כאן נפתחת גם הדרך התלולה אל אפילת הגלות. פרשת ויחי מבטאת בסתימתה את ליבם של ישראל שהולך ונאטם בגלות מצרים, את אורו של יעקב שנאסף ונעלם.

חיים טובים אפשריים בכל מצב, ופרשת השבוע ראייה לכך. אבל פרשה זו סתומה היא.

השבוע, יחד עם תחילתה של הגלות האחרונה, נפגוש בצום עשרה בטבת את תמצית החיים הטובים שנוכל לאחל לעצמנו. מורינו רבי נתן הוא האיש הפלאי שצעד בעולם כמו שלנו, בדורות האחרונים בין הנפשות החלושות ובכל הפרעות החיים שנוכל להעלות על דעתנו. ובכל זאת הוא היה ועודנו האיש המאושר בתבל. חייו הטובים מתועדים במכתביו, בכתביו ובתפילותיו.

רבי נתן הוא תלמיד, הוא גם רב, ואפילו חבר. תורתו של מוהרנ"ת נכתבת מתוך הפרעות, מניעות ולחצים. ניתן היה לתעד את חייו כטרגדיה אנושית מחרידה, בפועל הוא עצמו כותב את ספר חייו כתמצית הטוב האנושי. רבי נתן מלמד איך עושים מהקושי סולם של התעלות, איך החושך הופך לאור, העצבות לנקודת השמחה, והחדלון לכח.

המסקנא העולה מבין השורות היא, שאין בעצם הפרעות, שום מציאות איננה יכול להיחשב כמחסום. הגלות יכולה לשמש אכסניה לחיי חירות. הגאולה מונחת בין האצבעות, רק להחליט לצעוד לשם.

יש לנו את כל טוב העולם, האוצר שהניח מוהרנ"ת מכיל את כל סממני החיים הטובים. עצות שמתאימות לכל רגע נתון, ודעת שאיננה מניחה מקום פנוי מאור. אף מציאות לא יכולה יותר להיחשב כנעדרת פתרון.

בעיה אחת מעיבה על האוצר הזה – פרשה סתומה. כשם שפרשת ויחי סתומה, כך גם משנתו של הצדיק אטומה. קשה להכיר באוצר בטוב, העולם מתעקש על גרסתו העתיקה, לטענתו אין לחיים פתרון ממשי. כולם בגלות וגם אתה כאן. יום עשרה בטבת, יום הסתלקותו של מוהרנ"ת, יחד עם פרשת ויחי, תמצית הטוב שבחיים. בנקודה הזו יש לכולנו הזדמנות לחיי חירות וגאולה. התשובה לגלות מצויה כבר בין האצבעות, רק להאמין ולהתחיל להשתמש עם האוצר של ספרי רביה"ק ומוהרנ"ת.

גולשים התעניינו גם במאמרים הבאים:

real accessibility icon
Page Reader Press Enter to Read Page Content Out Loud Press Enter to Pause or Restart Reading Page Content Out Loud Press Enter to Stop Reading Page Content Out Loud Screen Reader Support