משנכנס אדר מרבים בשמחה, הנה הנה הגיע הזמן להתחדש ולהמשיך על עצמנו התחזקות הנפש אמיתית שתביא לנו חיות ושמחה. אבל, מה נוכל לעשות שמצד שני עומד עמלק ומתאמץ לא להניח לנו, כי ברגע שאנו רק חושבים מחשבה שאולי כבר הגיע הזמן להתחזק באמת, מיד עולה לה מחשבה שניה של חולשה ורפיסות של "אני לא יכול"? אז מהיכן באמת לוקחים כח של דחף פנימי להתחזק ולהתחדש? והרי חז"ל אומרים "אין מחזקים אלא למחוזקים", כי צריך רצון לרצות להתחזק, ואת זה עמלק לוקח מאיתנו…
דווקא חודש אדר, בו מתגלה קדושתם של מרדכי ואסתר, הוא הזמן לגלות שיש לנו כן כח להתחיל. כי באמת יש לנו בשורשינו את היסוד של ההתחזקות, קבלנו זאת בירושה מאבותינו הצדיקים, אברהם יצחק יעקב משה וכו'.
הם אלו אשר התייגעו קשות לבוא להתחזקות אמיתית בעבודת ה', מבלי לדעת מהיכן להתחיל. אבל אחרי שהם זכו להארת הרצון בתכלית המעלה, הם השאירו רושם גדול בעולם, ונטעו בנו, בכל אחד מישראל, את הרצון הפנימי להיות יהודי כשר מלא בחיות של יראת ה'.
ובזה עסק משה רבינו ע"ה לדבר עמנו במשנה תורה, לא רק לעורר על הצורך ברצון ויראת ה', אלא בעיקר לחזק את נקודת הרצון שקבלנו כבר בזכותו, שממנה נוכל להתחיל, וזוהי גם התעוררות התשובה שמתעוררת בפורים, בכח מרדכי ואסתר שמשפיעים עלינו כח של רצון והשתוקקות אחרי ה', גם אחרי שאכלנו "מסעודתו של אותו רשע" – אחשורוש, ועלינו רק לחזק האמונה וההתקשרות לצדיקים, כי על ידם יכולים אנו באמת להתחיל מחדש.
גם אם במשך השנים אנו מאבדים את הרצון ואת יראת ה' חלילה, בכל זאת כאשר אנו מתקרבים לצדיקים, מושפע עלינו כח של רצון ועקשנות לזכות ליראת ה' ולאור קדושת השבת ולשאר דרגות של דביקות בה', כי קדושתם עומדת לנו לנצח.
וזהו עיקר הנסיון, שנדמה לנו בדרך כלל שאין לנו כח להתחזק, ולכן בימים אלו כהכנה לפורים דווקא זו חובתינו, להתחזק מאוד להדבק בצדיקים, ומשם נשאב התחזקות פנימית וכח של רצון לרצות להתחזק.
ואת זה אנחנו צריכים לזכור תמיד, לומר איש לרעהו ואיש לעצמו: אחי, חזק ואמץ במלחמתך, ואל תניח לעמלק להראות לך שאין לך כח, לך לצדיקים ותגלה שם כמה רב כוחך – אין מחזקין אלא למחוזקין.
