הדרך לפסח

י״ד בסיון תשע״ט

על ידי בחינת פרה אדומה, שנמשכת מפורים, זוכים אחר כך לפסח, שהוא פה-סח, שהתפילה יוצא מהגלות, ועל ידי כך מאירים למתפלל דיבורי התפילה, וממשיכים השגחה למעלה מהטבע [שזוהי טהרת פרה אדומה, הנמשכת מעל לדרך הטבע, בדרך של 'גזירה גזרתי'] וכמו שהיה ביציאת מצרים שהיה שידוד הטבע וגילוי ההשגחה לעין כל.

ידוע מה שמקובל מאנ"ש משמו של הרב מטשהרין זצ"ל, שאחר שעבר איזה חג, אין לומר ש"עבר החג" אלא ש"נכנס החג". וכוונתו הייתה גם שכשעובר החג צריך להישאר עם הארת החג, ולהמשיך התעוררות בעבודת ה' ברושם ההארה הזאת. ובפרט עכשיו, שפורים הוא הילוך ודרך לפסח צריך לראות להמשיך הארת פורים כדי שנוכל באמת להתכונן לחג הפסח הבא עלינו.

בספר חסד לאברהם (הובא בפל"ח) מובא: שלשים יום לפני הפסח [ואז הוא פורים] מתחיל הקב"ה להוציא נפשות ישראל מהיכלות הטומאה מעט מעט, באופן שבליל ביעור חמץ כל פושעי ישראל עומדים בפתח הקדושה. ועיין בגמ' תענית (דף כ"ט ע"א) 'משנכנס אדר מרבים בשמחה' פרש"י: ימי נסים היו לישראל – פורים ופסח. וכן בגמ' מגילה (דף י' ע"ב) סומך גאולה לגאולה, גאולת פורים לגאולת פסח. מבואר מזה דפורים ופסח כחדא חשיבי, ופורים הוא הכנה לגאולת פסח. ואם כן כל אלו הימים שאנו עומדים בהם כעת, שתחילתם בפורים הם הכנה לפסח, כמו שמבואר בליקוטי מוהר"ן (תורה ע"ד ח"ב) שפורים הוא הילוך ודרך לפסח, ואחר פורים קורין פרשת פרה שהיא הכנה לפסח, כי פרשת פרה קורין כדי שיהיו טהורים לעשות הפסח, ובתחילה הוא בחי' פור, כי פורים על שם הפר ואחר כך נעשה פרה עיי"ש.

והנה, בחטא העגל תלויים כל העוונות (עיין ליקוטי מוהר"ן ח"ב תורה ז') ותיכף לזה קראנו פרשת פרה שהוא התיקון לחטא העגל וכמו שאמרו חז"ל (הובא ברש"י פרשת חוקת בסוף ענין פרה אדומה) משל לבן שפחה שטינף פלטרין של מלך, אמרו תבוא אמו ותקנח צואת בנה, כך תבוא פרה ותכפר על העגל.

ועיקר פגם העגל הוא בענין הקדושה, וכמו שאמרו חז"ל על מה שכתוב: 'ויקומו לצחק', "לא עבדו ישראל עבודה זרה אלא כדי להתיר להם עריות". וכן פרה אדומה, שהיא תיקון העגל, מטהרת מטומאת המת שהיא אבי אבות הטומאה, שהיא בחינת הטהרה מתאוות ניאוף (כ"ש מוהרנ"ת שם בליקוטי תפילות ובעוד מקומות). והנה בתורה נ"ה ח"א מגלה לנו רבינו בטהרת הפרה אדומה שהיא בחינת התפילה, על שם ונשלמה פרים שפתינו, ופרה אדומה הרי היא תיקון על חטא העגל כנ"ל, נמצא שהתפילה שהיא בחינת הפרה האדומה, הוא התיקון על פגם הברית, שהוא בחינת חטא העגל כנ"ל. ויש לומר שזה מרומז במה שאמר הקב"ה למשה בחטא העגל, "ועתה הניחה לי", ודרשו חז"ל (מדרש רבה על שמות) שבזה הודיע למשה שהדבר תלוי בתפילתו. ולפי דרכינו יובן שהודיע הקב"ה למשה שתיקון החטא שהוא פגם הברית תלוי בתיקון התפילה.

* * *

בענין פרה אדומה אמרו חז"ל שכתוב בה 'חוקה', לומר ש'גזירה היא מלפני ואין לך רשות להרהר אחריה', ואין לנו השגה בטעם וסיבת פרה אדומה שהוא למעלה מהשגת האדם, ואפשר לומר שתפילה שהיא בבחינת פרה אדומה כנ"ל, היא גם כן למעלה מהטבע והנהגת השכל כי תפילה היא שינוי הטבע.

והנה טהרת פרה אדומה נמשך מפורים כמו שכתב רבינו בליקוטי מוהר"ן (ח"ב תורה ע"ד). ולפי דרכינו אפשר לבאר שכמו שהארת פורים היא למעלה מההשגה והדעת, בבחינת עד דלא ידע, וכמבואר בכל הספרים, כמו כן טהרת פרה אדומה שנמשכת מפורים אף היא כך, שהיא למעלה מהדעת וההשגה. וכמו שאמרו חז"ל על פרה אדומה 'חוקה חקקתי ואין לך רשות להרהר אחריה'.

הנה כי כן, ראינו כי טהרת פרה אדומה שהיא בחינת תיקון הברית כנ"ל, היא על ידי התפילה, וכל זה הוא ההכנה והדרך לפסח. ולכן על ידי בחינת פרה אדומה זוכים אחר כך לפסח, שהוא פה-סח, שהתפילה יוצא מהגלות, וזוכה שיאירו לו דיבורי התפילה, ונמשך לו השגחה למעלה מהטבע [שזהו בחי הפרה והתפילה כנ"ל] וכמו שהיה ביציאת מצרים שהיה שידוד הטבע וגילוי ההשגחה לעין כל.

ואפשר לבאר שזו כוונת מאמר חז"ל שאמרו על הפסוק 'ואת ערום ועריה וגו' ואומר לך בדמייך חיי' שבזכות שני דמים נגאלו: דם פסח ודם מילה.

כי פסח מרמז על תפילה כמו שדרשוהו: פה-סח, ומילה מרמז על תיקון הברית. כי תפילה ותיקון הברית הם הדרך וההכנה לפסח ולגאולת מצרים.

וכשנדייק בדברי רבינו שם בתורה ע"ד נראה שאכן, שני הדברים האלו הם הם הדרך וההכנה לפסח. כי זו לשונו שם: "וזה בחינת שפתותיו שושנים נוטפות מור עובר, 'שפתותיו' זה בחינת פה סח כמובא, 'שושנה' היא אסתר (כמובא בזוה"ק) 'נוטפות מור עובר' זה בחינת מרדכי מר דרור לשון חירות, בחינת חירות של פסח" עד כאן דבריו.

וכך יתבארו הדברים: 'שפתותיו שושנים' שהוא בחינת אסתר בחינת מלכות פה, תפילה, שהיא בחינת פה סח; ו'מור עובר', מר דרור, שהוא מרדכי הוא בחינת החירות של פסח שהוא בחינת תיקון הברית, כי כל החירות הוא בענין זה, וכמו שכתוב גם 'בדם בריתך שלחתי אסיריך מבור', שהחירות תלוי בברית, (בביאור ענין זה ראה ליקוטי מוהר"ן תורה ל"א וכן בחלק ב תורה פ"ג).

וכל זה, תיקון הברית בשלימות ותיקון התפילה המביא אליו, המטהרת מכל רע, הוא הדרך וההכנה להיטהר ולהתקדש לקבל את הפסח ואת קדושתו בטהרה, לצאת אפילו מארבעים-ותשעה שערים של טומאה אל הקדושה המוחלטת, ויהי רצון שנזכה להלך בדרך זו ונזכה לגאולה שלימה במהרה.

גולשים התעניינו גם במאמרים הבאים:

real accessibility icon
Page Reader Press Enter to Read Page Content Out Loud Press Enter to Pause or Restart Reading Page Content Out Loud Press Enter to Stop Reading Page Content Out Loud Screen Reader Support