יש מלחמות ויש מלחמות. לכל אויב תכסיסי מלחמה משלו, ויש מלחמה המתנהלת דווקא ללא מלחמה.

מכל המאבקים בהם נאבק אדם בתהפוכות חייו, קשה מכולם מלחמת המחשבות. דווקא משום שהמחשבה נעלה כל כך, נשגבת ומעודנת, הסכנה האורבת לפתחה גדולה יותר. היצר בתחבולותיו מבקש לעשות הכל כדי לצוד, ולו לזמן מה, מחשבה יהודית אחת. יש להשיב לו במלחמת חורמה!

מעשה אבות סימן לבנים. במלחמה הזו לחם וכבש את הדרך אבינו יעקב. הוא ישב בבית לבן שנים על גבי שנים, ולחם עימו בתוך גבולו וביתו, ואף הצליח וניצח. לבן, כותב רבי נתן, מרמז על מלחמת המחשבות שבמוח. במלחמה הזו מוכרחים לפעול בחכמה וערמה, וכפי שנהג יעקב אבינו. הוא לא לחם, הוא פשוט קם והלך "על בלי הגיד לו כי בורח הוא". מדוע? משום שעם יצר הרע אסור להכנס למשא ומתן. קום ולך. וכי מי מונע זאת ממך?!

מחשבות רעות נוהגות להתעצם ככל שעוסקים בהן. אם רצונך לצאת לחופשי, חדל ממחשבות מיותרות. קום וצא. אף אחד לא כבל את ידיך. החופש ממתין לך, רק אל נא תצפה להסכמתו של לבן.

דבר נוסף: במלחמת המחשבות מוכרחים לפעמים 'לגנוב' את דעתו של היצר. להעמיד פנים כאילו עוסקים במילי דשטותא, בדברים של מה בכך. במקרים רבים דווקא מתוך מעשים של קטנות ושחוק, ניתן להתגבר על היצר.