ראשי > מאמרים בתורת ברסלב > מי ניצל מהמבול?

מי ניצל מהמבול?

י״ז באדר ב׳ תשע״ט

רק זה מה שיציל אותנו מהמבול; לא החכמה – אפילו הקדושה – תעמוד לנו. השיטפון לא עוצר על מפתנם של החכמים והמבינים. רק "אלו שרגילים בהתבודדות, הם בטוחים מכל צר ואויב ומשטין, כי הם מסתירים עצמם בצל כנפיו יתברך תמיד; ומי זה ערב את לבו לגשת אל ה' יתברך שהם מוסתרים אצלו?!"

בעבר הרחוק זה היה טפטוף, לאחר מכן זה הפך לגשם, אולי אפילו גשם זלעפות. אך כיום מדובר כבר ב"מבול"… התאוות והבלבולים מציפים אותנו ללא כל פרופורציה, ומאיימים להטביע אותנו לגמרי. והשיטפון רק הולך וגובר. מנסים להעמיד 'סכרים'; לגזור גזירות, לתקן תקנות, להחרים ולנדות. אך כמדומה שהמבול ממשיך ללא התחשבות…

אפילו ה"הרים הגבוהים" מתכסים במים הזידונים, וכעדות הפסוק: "והמים גברו מאד על הארץ ויכוסו כל ההרים הגבוהים" – "היינו, שמתגברים הבלבולים ביותר למעלה מכל הישוב, ואפילו מכל ההרים הגבוהים, דהיינו שמתפשטים כל כך המחשבות זרות והבלבולים עד שאין רואה שום צד הצלה, ואין לו מקום לאחוז עצמו ולעמוד שם, כי המים גברו מאד למעלה מכל ההרים, וכאילו נפל לתוך התהום ממש. אזי מאין יבוא עזרו? ואיך אפשר לו להתפלל או לעסוק בעבודתו מתוך חשכת תהום כזה?" (ליקוטי הלכות, חנוכה ו, א).

כבר ניבא על כך רבינו הקדוש ואמר: "בעקבות משיחא יהיה מבול; מען וועט שיסן מיט אפיקורסות [= 'יירו' עם אפיקורסות]; לא מבול של מים, רק של מחשבות זרות. ויכוסו כל ההרים הגבוהים. ואפילו בארץ ישראל, שלא היה מבול, רק מחמת שירד בכח נתזו גם שם המים. דאס הייסט: עס וועט אריין שפריצן אפילו אין די כשר'ע הערצער [= כלומר: זה יותז גם אל לבותיהם של הכשרים]" (כוכבי אור, סיפורים נפלאים ד). רבים שלא חלמו על עצמם שייסחפו אי-פעם, נשטפים גם הם בשצף קצף.

* * *

מה עושים? בונים 'תיבת נח'! כדי להינצל מהמבול הנוראי של התאוות והבלבולים, צריך פשוט להיכנס לתוך התיבה המוגנת של התפילה; לשבת יום יום לפני ה' ולהשיח לפניו את הלב; להרבות באמירת תהילים בפשיטות גמורה; ולהתמיד בתפילות הלבביות והדומעות של ה'ליקוטי תפילות'.

רק זה מה שיציל אותנו מהמבול; לא החכמה – אפילו הקדושה – תעמוד לנו. השיטפון לא עוצר על מפתנם של החכמים והמבינים. רק "אלו שרגילים בהתבודדות, הם בטוחים מכל צר ואויב ומשטין, כי הם מסתירים עצמם בצל כנפיו יתברך תמיד; ומי זה ערב את לבו לגשת אל ה' יתברך שהם מוסתרים אצלו?!" (השתפכות הנפש, עג)

והרי לנו עדותה המפורשת של נשמת הבעל שם טוב: "הנשמה אמרה להרב, שמה שזכה שנתגלו אליו הדברים העליונים – לא מפני שלמד בש"ס ובפוסקים הרבה, רק משום תפילה שהיה מתפלל תמיד בכוונה גדולה, ומשם זכה למעלה עליונה" (בעל שם טוב על התורה, פרשת נח, אות כח. מתוך צוואת הריב"ש).

* * *

בדורנו, לא מוצאת השכינה מנוח אלא במעונם העלוב והפשוט של 'אומרי תהילים' הפשוטים. הם הם אלו שנותנים את הכוח למשיח להביא את הגאולה. וכך העיד רבינו הקדוש ואמר: "משיח יכבוש את העולם רק עם האנשים הפשוטים, אומרי תהלים בפשיטות ותמימות, ולא עם ההולכים בחכמות" (כוכבי אור, שם). והוא גם סיפר על כך משל מאלף:

"משל ממלך אחד, שהלך לצוד חיות, והיה לבוש כאיש פשוט, כדי שיהיה לו נוח יותר לצוד. לפתע פתאום ירד מטר גדול, ממש מבול מים, וכל שרי המלוכה נתפזרו כולם מחמת המטר. והמלך היה בסכנה גדולה, וחיפש מקום להיסתר בו, עד שמצא בית של כפרי אחד. הכניסו הכפרי לביתו בכבוד, והלבישו מלבושים חמים, ונתן לו אוכל כפרי ופשוט, והסיק עבורו את תנור החורף והניחו לישון עליה כדי שיתחמם. וכל כך היה ערב ומתוק [היה] למלך אכילתו ושנתו אצל הכפרי, שחשב שמעולם לא טעם טעם ערב כזה, כי היה עייף ויגע וכו'.

"ושרי המלוכה חיפשו את המלך, עד שבאו לבית הכפרי, וראו שהמלך ישן, והמתינו עד שניעור, ורצו שיחזור המלך עמהם לביתו. אמר להם המלך: 'כיון שאתם לא הצלתם אותי, וכל אחד נתפזר להציל את עצמו, ורק זה הכפרי הציל אותי, ואצלו טעמתי טעם מתוק כזה – על כן, הוא יביא אותי לביתי בעגלה שלו, ובאלו המלבושים שהלבישני אשב על כיסא המלוכה'.

"וסיים על זה רבנו זכרונו לברכה ואמר: 'בעקבות משיחא יהיה מבול, לא של מים, רק של מחשבות זרות… ועם חכמות לא יוכלו ליתן עצה. וכל שרי המלוכה יתפזרו והמלוכה לא תעמוד על עמדה, רק עם פשוטי ישראל, שאומרים תהלים בפשיטות וכו'. ועל כן, כשיבוא משיח, הם יתנו הכתר מלוכה בראשו!" (כוכבי אור, סיפורים נפלאים, ד).

גולשים צפו גם ב:

real accessibility icon
Page Reader Press Enter to Read Page Content Out Loud Press Enter to Pause or Restart Reading Page Content Out Loud Press Enter to Stop Reading Page Content Out Loud Screen Reader Support