מוציאים את הבריאה מהכח אל הפועל
י״ב באדר א׳ תשע״ט
"…וכל המצוות והעבירות תלויין גם כן בזה, בבחינת התפתחות הידיים, בחינת כוח ופועל".
(ליקוטי מוהר"ן ח"א, סו)
יהודי יקר, שים לב, אתה לא רק חי בבריאה שה' ברא אותה, ומשתדל לעשות רצונו, אלא אתה נוטל חלק פעיל בבריאת העולם! שכן, ה' הוא זה שברא את הבריאה, אבל אתה זה שמוציא אותה מהכוח אל הפועל!
"כי באמת, אף על פי שכבר ברא ה' יתברך את כל העולם כולו, הארץ וכל אשר עליה – עם כל זה, הכל תלוי על ידי ישראל, שאנו צריכין בכל יום ממש לחדש את העולם ולהוציאו מכוח אל הפועל, על ידי עבודתנו במצוות ובמעשים טובים (ליקוטי הלכות, מתנה ב, ב)
קח לדוגמא את מיליארדי הגויים שברא ה', אלה הם בני אדם בכוח (בפוטנציה), אך לא בפועל, ואם לא נדאג להכניס באותם בני אדם דעת אמיתית, הם לא יהיו אלא "חיות בדמות בני אדם" (כמבואר בליקוטי מוהר"ן ח"ב, ז).
אתה זה שניתנה הבחירה בידך, לקחת חיה בדמות אדם, ולדבר איתה דיבורים קדושים, ולהפוך אותה לאדם אמיתי.
וכך גם כל שאר חלקי הבריאה; הם קיימים רק בכוח, וממתינים עליך שתוציא אותם מן הכוח אל הפועל, על ידי שתכיר ותעבוד על ידם את ה'. "כי כל הבריאה – 'בגין דישתמודעון ליה' – כדי שיכירו וידעו אותו יתברך על ידי כל דבר ודבר של הבריאה; וכל זמן שאין אדם לעסוק בזה, אזי נחשב כל הבריאה ל'תוהו ובוהו', ועל זה נאמר: 'לא תוהו בראה; לשבת יצרה' – שיהיה העולם מיושב מבני דיעה היודעים ומכירים את ריבונם על ידי כל פרטי הבריאה" (ליקוטי הלכות, הכשר כלים ד, א).
ואכן, לשם כך ניתנה לך התורה ומצוותיה; שנוציא על ידה את הבריאה מהכוח אל הפועל. "כי כפי המצווה שמקיימם איש הישראלי, כמו כן הוא מוציא חלק מהבריאה מכוח אל הפועל. למשל כשמקיים מצות ציצית, אזי לפי הקדושה והטהרה וידיעת אלקותו יתברך שממשיך על ידי קדושת מצות ציצית, כמו כן הוא מתקן חלק מהבריאה ונחשב כאילו עתה הוציא זה החלק מהבריאה מכוח אל הפועל. וכן בשאר כל המצוות" (שם).
לעומת זאת, כשאתה עובר עבירה חס ושלום, אתה לא רק מכין לעצמך גיהנום, אלא גם מחריב את הבריאה ומחזיר אותה לתוהו ובוהו, מהפועל אל הכוח…
אמר הקדוש ברוך הוא לעולמו" – מספרים לנו חז"ל – "עולמי עולמי, מי בראך?" והוא ענה לעולמו: "אומר לך מי בראך; אומר לך מי מיצרך: יעקב בראך, ישראל יצרך. דכתיב (ישעיה מג): 'בוראך יעקב ויוצרך ישראל' " (ילקוט שמעוני תנב).
במילים אלו גילה לנו ה' מי זה שבורא את הבריאה: היהודים שקמים בבוקר, נוטלים ידיים, הולכים למקווה, מתיישבים ליד הפתח ואומרים תיקון חצות, לומדים תורה עד עלות השחר, מתעטפים בציצית ומניחים תפילין, מתפללים, נוטלים ידיים לסעודה ואוכלים בברכה – הם אלה שבוראים את העולם ומוציאים אותו מכוח אל הפועל.
גולשים צפו גם ב:

תפילה לזכות להגיע לציון
חוברה על ידי הרה"ח רבי יצחק ברייטער זצ"ל, הי"ד, בתקופה שבה לא ניתן היה להגיע לציון. כעת, בעקבות מגיפת הקורונה שסגרה את הגבולות בין המדינות, הפכה התפילה הזו שוב לרלוונטית...

צעקת החיפוש
החיפוש אחרי נקודת הטוב הוא מעשה הקנאות הראוי ביותר עבור קדושת יהדותנו. והחיפוש הזה מתחיל בספרי הצדיקים, עובר בהכרח דרך שיחת חברים, ונעשה שלם ומוחלט מתוך בירור עצמי.

סוף סוף באומן…
מי בכל זאת עקבו אחר הספינה וניסו לנצל כל פירצה אפשרית בכדי להסתנן לתוכה? היו אלו שני אברכים צעירים מירושלים, הלא הם מיודענו רבי אברהם יעקב גולדרייך וחברו המושבע רבי שמואל שפירא...

ספירת העומר
תולדותיו של כל אדם מישראל הם בבואה של תולדות עם ישראל מאז היותו לגוי. אם כן, פסח וספירת העומר אינם רק "זכר" ליציאת מצרים, אלא ענינו הפרטי של כל יחיד: לזכות ולצאת "מגלות מצרים שהוא…

להרגיש שייך
מי לא משתוקק לחוש רצוי ומועיל, להשתייך למקום טוב ומיוחד? כשהתחושה הזו דועכת, אנו עלולים להיות אבדים לנצח. ואז באה החיות החדשה: אני קיים, אני יחודי – וחלק ממניין יחודי. המספר האישי שלה, הוא זה…

וספרתם לכם – לעצמכם
תקופת "ספירת העומר" היא תקופה של היטהרות והתעלות – את זה כולנו יודעים. בכל יום ויום עולים משער לשער, ומתקנים עוד משהו פגום. הבעיה היא רק, שחלק גדול מאתנו מרגישים מחוץ לסיפור...

אתה עוד תזכה!
כולנו צועדים בדרך ארוכה מאוד שאת סופה קשה לחזות. הסכנה הגדולה ביותר היא שבעיצומו של מסע נתייאש וזהו. לכן, כל כך חשובה לנו ההבטחה 'אתה עוד תזכה' ואם נזכור זאת, ולא נתייאש, הרי שללא ספק…