בענין התבודדות חוץ לישוב

איך מותר ללכת "חוץ לישוב"?

מוהר"ן ז"ל כתב (ליקו"מ נ"ב) שהמקום הראוי ביותר להתבודדות הוא מחוץ לעיר במקום שאין הולכים שם בני אדם ("חוץ לישוב"), כי במקום שהולכים שם בני אדם ביום הרודפים אחר העולם הזה, אע"פ שכעת אינם הולכים שם הוא מבלבל את ההתבודדות, והנה כתב ר"ח ויטאל בשער המצוות פרשת ואתחנן: "דע כי צריך האדם ליזהר שלא ישב במקום שאין בו ישוב, לפי שבמקום שאין בו ישוב שולט שם שד אחד ושמו תני"א, ויוצא מפסוק "ולמה תניאון את לב בני ישראל", והיושב שם אעפ"י שהוא עוסק בתורה מתגבר עליו השד ההוא להזיקו, או להחטיאו, ואין כוח באדם ההוא לעמוד שם לשלוט עליו לולי יהיה צדיק גמור, ומורי הזהיר לאדם אחד שלא ילך על קברי הרשב"י ור"א בנו ללמוד שם יחידי, אפילו בימים שרגילים בני אדם לילך שם, ומכל שכן בשאר מקומות שאין בני אדם יושבים שם".

סכנת חוץ לישוב – רק בשהות ארוכה

הנה צריך להבין את דברי האריז"ל, אם כל מי שהולך מחוץ לישוב לבדו מתגבר עליו השד, אם כן מדוע לא הזהיר האריז"ל שלא ילך אפילו להתפלל על קבר הרשב"י תפילה קצרה, ולמה הזהירו דוקא על הלימוד, ועוד שהרי בדרך הוא ג"כ עובר מחוץ לישוב, כידוע שהדרך מצפת למירון היא שוממה, ואם כן ההליכה עצמה היא מסוכנת, ומה לי אם יש אנשים בציון הרשב"י או לא, ועוד מדוע שלא ילמד שם בזמן שרגילים בני אדם לילך, הרי אינו יחידי, אלא הדבר פשוט שהאריז"ל דייק בדבריו וכתב "שלא ישב במקום שאין שם ישוב", דהיינו שהאיסור הוא רק כשמתגורר שם זמן מסוים, שאם לא כן היה לו לומר 'שלא יעבור' או 'שלא ילך במקום שאין שם ישוב", שזהו דבר המצוי הרבה יותר, וזהו שהזהיר לאדם אחד שלא ילך לכמה ימים לציון הרשב"י לגור שם וללמוד שם, כי אף שרגילים בני אדם לילך שם, אך בלילה יגור שם לבדו ויוכל השד להתגבר עליו.

"מעשה רב"

ומלבד כל זה כבר הבאנו לעיל שכל גדולי ישראל בכל הדורות נהגו במנהג זה ללכת מחוץ לישוב ולהתבודד שם עם קונם, ואם כן קושיא זו לא קשה רק על מוהר"ן אלא על כולם, ואותו התירוץ שנתרץ עליהם נתרץ גם על מוהר"ן[1].

"כל צדיק יש לו כח לעשות גדרים לפי הצורך"

והנה בשיחות הר"ן (סי' ר"מ) מובא: "שמעתי מר"א מטעפליק שאמר לו לענין מה שרצון רבינו ז"ל לא היה שיהיה מלמד כנ"ל. והוא הוכיח לו שטוב יותר להיות מלמד, וסיפר לו בשם הבעל שם טוב ז"ל, שמספרים בשמו שטוב להיות מלמד, ענה ואמר רבינו ז"ל: איני יודע אם הבעל שם טוב ז"ל אמר כך. ואפילו אם אמר כך, כל צדיק הדור יש לו כח לעשות גדרים ולהנהיג את העולם כפי אותן הדורות. ואני אומר עתה שטוב לעבודת הבורא יתברך שלא להיות מלמד", הרי שכל צדיק הדור יכול לעשות גדרים ולהנהיג העולם לפי השגותיו הקדושות והנוראות, וכיון שמוהר"ן ז"ל השיג שבדורנו אנו צריך לעשות התבודדות חוץ לישוב, לא שייך להקשות מדברי האריז"ל ממה שאמר לאנשי דורו.

[1] ומה שציטטו מדברי האריז"ל בשער היחודים (דף ד' ע"ב) שכתב: "באופן שלא תתמה אם נמצא אנשים מתבודדים ושורה עליהם רוח הטומאה, כי סביב רשעים יתהלכון כנזכר שהם רודפים אחר הקדושה כרודף אחר החיים, כי אין להם חיות אלא משם ובפרט בעת היחוד וההתדבקות כנ"ל, ואפשר שהם יתדבקו באדם ויחשוב שהוא רוח הקודש ואינו אלא רוח הטומאה ח"ו", הרי זהו סילוף גמור, כי האריז"ל מדבר שם לענין המייחדים יחודים בקברי צדיקים, ולא לענין המהלך חוץ לישוב, ו'מתבודדים' שם הכוונה שמייחדים יחודים, כאשר יראה המעיין שם.

מאמר זה הוא חלק מסדרת "מבקשי השם" – העוסקת ביסודות תורת ברסלב. המאמרים כולם – נמצאים כאן

המאמר הזה עוסק בהתבודדות. כדי לדעת מה זה ואיך עושים את זה – אתם מוזמנים להתחיל עם המדריך להתבודדות, להמשיך עם המאמרים במדור התבודדות ועם מאמרי מדור "הפגישה"