לשבת בפתח האוהל
י״א באב תשע״ט
הן אמת שהתאוות בוערות, ואין שום סיבה הגיונית מדוע להמשיך ולהמתין על פתח אוהל הקדושה. אבל מי שחושב על תכליתו הנצחי באמת, וחס על חייו באמת, אינו שב לאחור ואינו זז ממקומו חס ושלום בשום אופן, רק הוא יושב וממתין אצל פתח אוהל.
להמשיך לשבת בפתח האוהל!
תהיה מוכן לשבת בפתח האוהל!
השבוע מספרת לנו התורה הקדושה על ההתגלות הגדולה שהיתה לאברהם אבינו: "וירא אליו ה' באלוני ממרא והוא יושב פתח האוהל כחום היום". מלבד הסיפור, יש כאן מסר לדורות, והוא: אם גם אתה רוצה שיתראה אליך ה' – עליך להיות מוכן גם לשבת פתח האוהל כחום היום!
"היינו, שאין האדם זוכה להתגלות אלקות, בחינת 'וירא אליו ה", כי אם על ידי שיושב וממתין ומתעכב אצל פתח אוהל הקדושה זמן רב. ואף על פי שבתוך כך עובר עליו מה שעובר, וחמימות היום – שהם כלל התאוות – בוער אותו הרבה, אף על פי כן הוא אינו מניח את מקומו חס ושלום, רק הוא יושב וממתין ומתעכב אצל הפתח ימים וזמנים רבים, בחינת 'והוא יושב פתח האוהל כחום היום'. והבן היטב" (עלים לתרופה, מכתב כח).
* * *
המשבר – ההמתנה הארוכה
מי מאיתנו אינו משתוקק שיתראה אליו ה'? אך נקודת השבירה היא תמיד 'על פתח האוהל' – בהמתנה הארוכה תחת השמש היוקדת של תאוות העולם הזה.
"כי באמת, רבים נכנסו בעבודת ה', כי רוב ישראל מתגעגעין לה' יתברך ומתחילין בעבודתו בכל דור ודור – ואף על פי כן זעירין אינון שזוכין להתקרב לה' יתברך כראוי… שרוב הנכנסין בעבודתו יתברך, עובדין אותו יתברך באמת איזה זמן, ארוך או קצר. אבל אחר כך כשמתחילין להתגרות בהם ולהפילם מעבודתם, הם שבים לאחור ונופלים מעבודת השם יתברך ונשארים למטה, ועל כן אין זוכין למה שצריכין לזכות!" (ליקוטי הלכות, אונאה ג, א).
אך, ישנם חכמים שיודעים את הסוד, ואינם נוטשים את מקומם. אלה הם הצדיקים האמיתיים ש"זכו להתחכם ולהתגבר לבלי ליפול משום ירידה ונפילה שבעולם, רק התחזקו עצמן בכל פעם אף על פי שעבר עליהם מה שעבר. ועל ידי התחזקות שלהם זכו למה שזכו, אשרי להם!" (שם).
כל מי שחושב על תכליתו, הולך גם הוא בעקבותיהם…
* * *
העצה: אל תשבר, תחכה!
זה כל הסוד, זוהי כל החכמה – להתחזק! לא להימשך אחר 'חלישות הדעת', ולא 'לטחון' את הרע. אלא להתנער מהעפרוריות ולהתחזק בשמחה, מתוך אמונה איתנה שה' איתי עמי ואצלי!
"וזה עיקר הכלל והיסוד בעבודת ה' שהכל תלוי בו: לבלי ליפול בדעתו לעולם, אף אם יעבור עליו מה. וכל הצדיקים שהיו מימות עולם, שזכו למה שזכו – אשרי להם אשרי חלקם – כולם לא באו לשלימותם כי אם על ידי בחינה זו, על ידי שלא היו מייאשין עצמן לעולם!" (שם).
הן אמת שהתאוות בוערות, המוח מטושטש, הלב כבוי, המעידות תכופות, ואין שום סיבה הגיונית מדוע להמשיך ולהמתין על פתח אוהל הקדושה. "אבל מי שחושב על תכליתו הנצחי באמת, וחס על חייו באמת, אינו שב לאחור ואינו זז ממקומו חס ושלום בשום אופן, רק הוא יושב וממתין אצל פתח אוהל הקדושה שהוא אוהל בית המדרש ואוהל הצדיקים והכשרים, אף על פי שחום היום בוער חס ושלום. ועל ידי זה – וירא אליו ה'!" (עלים לתרופה, שם).
* * *
"אשרי אותם שנשארו קיימים בעבודתם"
כבר הגיע הזמן להבין זאת. מי שרק לא טיפש, יכול להבין שהכל תלוי אך ורק בהתחזקות. "כי מי שאינו טיפש יכול להבין ממה ששמע וראה בספרים, את כל המעשה אשר נעשה תחת השמש, עם כל אחד בכל דור ודור, אשר רבים רבים נטרדו על ידי אלו הסיבובים והבלבולים וכו' רחמנא ליצלן. ואשרי אותם שנשארו קיימים בעבודתם. ועיקר היסוד של אותן שנשארו – הוא על ידי התחזקות אמיתי, שהבינו מה שנעשה בעולם ולא הניחו עצמן להפיל בשום אופן!" (עלים לתרופה, מכתב קצד).
מי שאכן מחפש התחזקות אמיתית, יודע כבר היכן הכתובת… כי "עדיין לא נמצא מי שיחזק כל כך בעצות נפלאות כאלו כמו אדוננו מורנו ורבנו זכרונו לברכה, אשר מחזק ומקים ומשיב את כל הנפשות – אפילו הירודים מאד מאד – בכמה מיני לשונות עמוקים ותמימים. וכולם נלקחים ממקום שנלקחים, דלית מחשבה תפיסא תמן… על כן תחשב דרכיך ותשוב רגלך אל עדותיך, הוא חידושי תורה הקדושים אשר גילה לנו; הפוך בהם והפוך בהם, וסיב ובלה בהם, ומהם לא תזוע, שאין לך מידה טובה מהם!
"דברי אוהבכם באמת לנצח, הדורש טובתכם והצלחתכם בזה ובבא לעד ולעולמי עולמים – נתן מברסלב" (שם).
