ללמוד מהעצים
כ״ז בתמוז תשע״ט
אתם לא מקנאים בתפוח?! תראו, הוא התחיל את החיים שלו בתור זרע קטן, אבל מאז הוא גדל כל הזמן, לאט אבל בטוח, בהתמדה ובעקשנות, לא מתבלבל מכל השינויים שהוא עובר: מעציץ, למשתלה, לפרדס; לא מתרגש מקור, מחום, מרוחות, מגשמים, משמש קופחת; הוא פשוט ממשיך למלא את תפקידו באמונה: לצמוח ולגדול יותר ויותר.
עדיין יש לנו מה ללמוד מ…העצים
אמונה היא … כח הצומח… כמו שאמרו חז"ל: 'אמונה זה סדר זרעים'. ועל כן כשיש לו [לאדם] אמונה, אזי אין מזיק לו שום דבר, ואינו ירא משום אדם ומשום דבר, ומתפלל בחיות כראוי. "שזוכה על ידי אמונה לאריכות אפים, שיאריך אפו על כל דבר בלבול ומניעה, ולא יתעצב ולא יתעצל על זה כלל, ויעשה את שלו בעבודתו – כמו שמניחין חיטה בארץ טובה, אזי הוא גדל וצומח יפה, ואינו מזיק לו שום רוח ולא זיקים ורעמים".
(ליקוטי מוהר"ן ח"א, קנה)
אתם לא מקנאים בתפוח?! לא רק בתפוח, גם בשזיף, תפוז או מנגו. תראו, הוא התחיל את החיים שלו בתור זרע קטן, אבל מאז הוא גדל כל הזמן, לאט אבל בטוח, בהתמדה ובעקשנות, לא מתבלבל מכל השינויים שהוא עובר: מעציץ, למשתלה, לפרדס; לא מתרגש מקור, מחום, מרוחות, מגשמים, משמש קופחת; הוא פשוט ממשיך למלא את תפקידו באמונה: לצמוח ולגדול יותר ויותר.
אנחנו לעומת זאת, נבהלים מכל זעזוע, מפחדים מכל כשלון, נמשכים ומתפתים, נופלים ונשברים – עד שבמקום לגדול וללכת קדימה, אנחנו, במקרה הטוב, מדשדשים במקום, ללא ההתחדשות והחשק שאפיינו את תחילת דרכנו הרוחנית.
■ ■ ■
ברם מסתבר, שלצמחייה אין "קופיירייט" על כח הצמיחה, גם בני-אדם יכולים לזכות בה, זאת על ידי מידת האמונה שלהם, כפי שקבעו חז"ל: "אמונה – זה סדר זרעים" (שבת לא ע"ב). האמונה היא הקרקע הפוריה שעליה צומחות נפשות ישראל. והרי כבר למדנו, שהאמונה נמשלה לארץ, שנאמר: "שכן ארץ ורעה אמונה" (תהלים לז).
המאמין מכיר בכך שיש דברים שהם למעלה מהבנתו ולמעלה מתפיסתו, והוא כלל איננו מנסה להתכחש להם או להעלים אותם; אדרבה, הוא מכוון את כל השקפתו ומעשיו דווקא לפיהם.
זו הסיבה שהמאמין נטוע היטב בקרקע ואינו נסחף בכל רוח עוברת, כי כל הטלטלות, המשיכות, האכזבות, החששות והתסכולים – כולם תופסים מקום רק במסגרת התפיסה האנושית המצומצמת שלנו. אבל מנקודת המבט של השכל האלוקי – הכל נראה אחרת. כך שהאמונה שמחברת אותנו לשכל האמיתי, העליון, מהווה עוגן הצלה בכל סערות החיים ותהפוכותיהם.
כך נבין את מה שלימדונו חז"ל, שכל זמן שיש עבודה זרה בעולם, יש חרון אף בעולם. שכן כשפוגמים באמונה ולא מחוברים אל בורא העולם הכל יכול, בוחרים באלילים מעשי ידי אדם, כי חסרה נקודת המשען הזו שתתן כח להתגבר, להבליג ולעבור על הכל, וכל דבר קטן מוציא משלוות הנפש, מרגיז ומבלבל – חרון אף בעולם!
אם אנחנו מקנאים בעץ שעומד איתן כנגד כל פגעי מזג האוויר, גדל וצומח ומניב פירות – עלינו להכות שורשים ב'אדמה' שלנו – לחזק את האמונה ולחבר אותה לתודעה שלנו, לדבר ולשוחח בקביעות על ההשגחה הפרטית ועל האמונה בשכר ובעונש.
הלא כן לימד אותנו רבינו (ליקו"מ ח"ב, מד) שהאמונה תלויה בדיבור של האדם, כמו שכתוב: "אודיע אמונתך בפי".
לפיכך גם נשים דגש על הכוונה בתפילה ובכל הברכות, שבהן אנחנו פונים ומדברים עם מלך מלכי המלכים; ויותר מכל, לייחד זמן קבוע בכל יום לשוחח ולשפוך את הלב לפני הבורא. שכן אין לך דבר שבכוחו להחדיר את תודעת האמונה עמוק עמוק לתוככי הלב, כמו הקביעות הזו, לשבת ולשוח את הלב לפני ה' כדבר איש על רעהו.
גולשים צפו גם ב:
הברסלבים הראשונים
מסמך מרתק שרשם זלמן שזר מפיו של הרה"ח ר' שמואל מאיר אנשין על התקרבותו לברסלב, על עלייתו ארצה ועל חסידי ברסלב הראשונים בירושלים.
אומן ראש השנה
לקראת ראש השנה לקט מאמרים העוסקים בקברי צדיקים, בנסיעה לאומן לראש השנה ובכלל, בקיבוץ הקדוש ובנסיעה לצדיקים מרחבי האתר. אוסף מאמרים על אומן ועל אומן-ראש-השנה, חלק ראשון.
שאלה ללא תשובה
מי הוא שאוסף ציבור כה גדול ומגוון אשר אין בדומה לו בשום מקום וזמן בעולם; אשכנזים וספרדים, חסידים וליטאים, תימנים ומרוקאים, מכל החוגים והעדות, קהילות שלימות, שכולם נקבצו באו לך, כולם כאיש אחד בלב אחד…
ראש השנה באומן
תשובות לכמה שאלות שנשאלות בהקשר הזה: לשם מה צריכים לנסוע לצדיקים? מה חסר בתפילה הפרטית של כל אחד? מדוע דווקא בראש השנה? מה אנו מקבלים בעצם מראש השנה של הצדיק? ננסה להבין מעט קט, על…
הדרך לארץ ישראל
מי שיש לו אמונת צדיקים וזוכה להתקרב לצדיק אמיתי ולקיים עצותיו, ועל ידו נעשים תיקונים נפלאים עבור כל העולם, וכי פלא הוא שמתקיים בו מאמר הגמרא בראש השנה "וכולם נסקרים בסקירה אחת", וזוכה להמתקת הדינים…
ערב ראש השנה
מהיכן הוא מקור המנהג אשר הונהג לאחרונה באומן, לשיר ולרנן, לרקוד ולמחוא כף בראש כל חוצות, ביום הנורא של ערב ראש השנה? היכן שמענו והיכן ראינו דבר שכזה, להרעיש ברמקולים רבי-עוצמה בניגון וקול זמרה? האם…
השמחה של סוכות
סמוך לאחר היום הקדוש והנורא, יום כיפור, לאחר שתוקנו שלשת המחיצות הפרוסות לפני התאווה ואפשר להכנס ולשבת ביניהם, אז מתאפשר לנו להכנס ולשבת ביניהם, בבחינת "ופרוס עלינו"...
חג הסוכות
במה התייחד חג הסוכות שזכה לתואר "זמן שמחתנו"? הלא גם בשאר החגים קיים הצווי "ושמחת בחגך"? ואם מצד חשיבותו נראה, לכאורה, שדווקא בחג השבועות בו קיבלנו את התורה המיוחדת לנו מבורא עולם, דוקא אז עלינו…
לקראת ההילולה
לקראת יום הילולת רבינו הקדוש, בח"י תשרי, בעוד פחות משבועיים הרי לפניכם חלק מסיפור מסכת ימי חייו נוראי ההוד של רבינו הקדוש, הנחל נובע מקור חכמה, רבינו נחמן בן פיגה זיע"א, נין להבעל שם טוב…
זמן לשמוח!
ה'פיתקאות' ובהן פסקי הדין שנחתמו ביום כיפור, עדיין לא נמסרו לשלוחים עד 'הושענא רבא'. בכוחנו עדיין להמתיק הכל, אם אכן נתאמץ לשמח את עצמנו ואת בני ביתנו בימי החג הקדושים, ולא ניתן לעצבות על שלל…
הנצחון המכריע
הלימוד שצריך ללמוד מחג הסוכות, שמחת חג הסוכות, הקשר שבין ימי הדין לחג הסוכות - ומה צריך ללמוד מזה על מלחמת הקדושה בטומאה ומלחמתו של כל אחד ביצר הרע.
שמחת תורה
שמחת תורה היא היא "שורש כל השמחות" ומכוחה אפשר לשמוח בכל, בכל החיים, ובכל המעשים משום שהתורה האירה בהם ונתנה להם פשר ותוכן.