לכלוא את המדורה
י״ט בתמוז תשע״ט
האש משמשת כמקור לכל האנרגיה העולמית; היא מניעה את כל כלי התחבורה, מפעילה את תחנות הכח ומספקת לנו אור וחום. אבל עם זאת, היא טומנת בחובה סכנה עצומה; ברגע שהיא יוצאת מגבול השליטה, היא עלולה לחולל חורבן ולזרוע הרס.
"לפי אור להביות הלב של איש הישראלי, אי אפשר להתגלות מהמדות. כי אור להביותו הוא עד אין סוף, היינו אין סוף ואין תכלית לתשוקתו.
"וצריך לצמצם ההתלהבות… ועל ידי הצמצום של ההתלהבות, יוכל לבוא להתגלות מהמדות, היינו לעבוד את השם יתברך בהדרגה ובמדה… כי השם יתברך רוצה בעבודתנו, שנעבוד אותו בעבודות ובמדות טובות, שזה אי אפשר כי אם על ידי הצמצום הנ"ל".
(ליקוטי מוהר"ן, ח"א מט)
הדלקה, מדורה, אלה רק משלים לאורה היוקד של התורה – "הלא כה דברי כאש נאום ה'" – ובפרט לרזים הנעלמים שגילה רבי שמעון בר יוחאי, שמאירים, מחממים ומשמחים את לבבות בני ישראל.
במאמר זה נלמד על קו דמיון נוסף שבין האש והתורה, שנחוץ לכל אחד בכל עת.
האש משמשת כמקור לכל האנרגיה העולמית; היא מניעה את כל כלי התחבורה, מפעילה את תחנות הכח ומספקת לנו אור וחום. אבל עם זאת, היא טומנת בחובה סכנה עצומה; ברגע שהיא יוצאת מגבול השליטה, היא עלולה לחולל חורבן ולזרוע הרס.
כך גם הרצונות הקדושים שבלב היהודי: "אור להביות הלב של איש הישראלי, הוא עד אין סוף" כמו שכתוב: "עזה כמוות אהבה… רשפיה רשפי אש שלהבת י-ה" (שיר השירים).
שכן הנשמה שבנו היא חלק בלתי נפרד מה' יתברך, ככתוב: "ויפח באפיו נשמת חיים"(בראשית ב, ז), וכפי שביארו חז"ל: מאן דנפח – מדידיה נפח" [= מי שנופח אוויר – נופח חלק מעצמו]. וכשם שלקב"ה אין שום גבול ושום סוף, כך לבו של יהודי יכול להתלהב אל ה' בלי גבול ובלי סוף.
ברם, התלהבות זו מסוכנת, לא רק במקרים הקיצוניים שבהם אנשים עשו מעשים מוגזמים של פרישות קיצונית מהעולם, אלא חלק נכבד מההתרחקות שלנו מה' נגרם בעטיה של אותה התלהבות שלא השכלנו לצמצם כראוי.
כולנו רוצים להתקרב לה' יותר ויותר. אלא מה, נדמה לנו שלהשיג משאלה זו פירושו להגיע לשלימות גמורה בעניינים ש'בין אדם למקום' ובעניינים ש'בין אדם לחברו', במחשבה, בדיבור ובמעשה – דברים שלפחות בשלב זה "גדולים עלינו". מסיבה זו איננו משתדלים להשיג אפילו את המעט שבכוחנו להשיג.
אילו היינו מרגישים באמת שלימוד דף גמרא, נתינת כמה שקלים לצדקה, מילה טובה לחברים או לבני הבית, השתדלות לכוון בתפילה – יכולים להביא אותנו לקרבה גדולה אל ה', היינו בוודאי עושים זאת במלוא החשק.
אלא שכאמור, התלהבות ליבנו היא בלי סוף, כך שכל העבודות ה'קטנות' הללו הן כאין וכאפס לעומת מה שאנו רוצים להשיג – 'אם כך, בשביל מה להתאמץ?'… כך שמכל הרצונות הטובים שלנו נשארים רק כמה דמעות בממחטה במוצאי יום כיפור…
עבודתנו היא אפוא לרסן את השלהבת הזו, לא לכבותה חס וחלילה, אלא לכלוא אותה ולרתום אותה לעבודה לפי כוחנו ודרגתנו. נשמע לקול החכמים שמלמדים אותנו לממש את "צמאה נפשי לאלוקים" באמצעות מעשים ועבודות שהם בתחום השגתנו.
כך נצליח שאש הקודש שבלבנו לא רק תדחוף אותנו לעלות מעלה מעלה, לעשות יותר ויותר את מה שכן ביכולתנו לעשות – אלא גם תמלא את לבנו בכיסופים אל ה' ואל תורתו הקדושה, לשאוף ולעלות בהדרגה יותר ויותר.
גולשים צפו גם ב:

הברסלבים הראשונים
מסמך מרתק שרשם זלמן שזר מפיו של הרה"ח ר' שמואל מאיר אנשין על התקרבותו לברסלב, על עלייתו ארצה ועל חסידי ברסלב הראשונים בירושלים.

כולם יהיו ברסלב
האם כל הצדיקים שחיו אחרי רבי נחמן לא היו צדיקים? האם לעתיד לבוא כולם יהיו ברסלב? האם חובה על כל אדם להתקרב לרבי נחמן ולהיות חסיד ברסלב? תשובות - בפנים

צעקת החיפוש
החיפוש אחרי נקודת הטוב הוא מעשה הקנאות הראוי ביותר עבור קדושת יהדותנו. והחיפוש הזה מתחיל בספרי הצדיקים, עובר בהכרח דרך שיחת חברים, ונעשה שלם ומוחלט מתוך בירור עצמי.

גילוי העולמות (א)
לכל אדם ידיעות אודות המציאות, אותן קנה באמצעות כוחות החכמה והבינה שלו ובאמצעות הנתונים שנמסרו לו על ידי חושיו. אולם "דעת" היא התוודעות מסוג שונה אל המציאות. הכוונה לגילוי של הקודש בכל דבר, חיבור כל…

המלך והכפרי
"...פנה המלך אנה ואנה וראה כי אין איש, וכי כל שריו ועבדיו הנאמנים עזבוהו לנפשו, ומשכך, מצא המלך עצמו מיואש. הביט לכאן ולכאן, החל צועד מעט "עד שמצא בית כפרי אחד", ותוך שהוא מבוסס את…

בענין השמחה…
נקודת השמחה בעצם היהדות אמורה ללוות את הנפש לכל מקום אליו תתגלגל. המצוות והטוב שיש בכל יהודי, די בהם כדי להחיות את נפשו תמיד, בכל מצב. חיי אמונה הם כאלו שאינם נתונים לחסדי המצב והמקום.…

מחשבות ודמיונות
"כשעושין שחוק וקומדיה, אזי נוסע אחד ומכריז וחושב כל הדברים שיעשו על הקומדיה. ואף שהוא תאווה לשמוע, אף על פי כן, אין זה השחוק בעצמו. וכן, כשבא להחדר שעושין שם הקומדיה, יש שם מצוייר על…

אני הגבר ראה עני
דומה כי בחודשים האחרונים אין צריך הסבר על אבל מהו, ועל צער מהו ועל פחד וחשש. מגיפה? חווינו. מלחמה? אנחנו בעיצומה ה"י. הקינות יאמרו כמעצמן; אני הגבר ראה עני – אני ממש, עני ממש... אבל…

סוף סוף באומן…
מי בכל זאת עקבו אחר הספינה וניסו לנצל כל פירצה אפשרית בכדי להסתנן לתוכה? היו אלו שני אברכים צעירים מירושלים, הלא הם מיודענו רבי אברהם יעקב גולדרייך וחברו המושבע רבי שמואל שפירא...

עַל מָה אָבְדָה הָאָרֶץ?
מדוע נחרב בית המקדש?! על איזה עוון גלו בני ישראל בגלות קשה שכזו!? מה גרם לכך שאבדנו מארץ ישראל?! לימוד עמוק מתוך דברי מוהרנ"ת בליקוטי הלכות

ריקודם של "החסידים המתים"
תיאור מרתק, מעטו של הסופר דניאל צ'רני, על ליל שבת אצל חסידי ברסלב בשטיבל הברסלבי ברחוב נובוליפיה בוורשה לפני מלחמת העולם השניה.

תפילה לזכות להגיע לציון
חוברה על ידי הרה"ח רבי יצחק ברייטער זצ"ל, הי"ד, בתקופה שבה לא ניתן היה להגיע לציון. כעת, בעקבות מגיפת הקורונה שסגרה את הגבולות בין המדינות, הפכה התפילה הזו שוב לרלוונטית...

איכה ישבה? בדד!
אם מטרת התוועדות החברים היא להאיר זה לזה ולקבל זה מזה, איך יתכן שכשיצאנו מאותה התקבצות נשרנו אותו דבר ולא השתנינו רוחנית במאום? למה איני חש בשום התרוממות רוחנית לאחר 'שיחת חברים'?

גביע מתנה לרבי
הם יצאו לדרך מבעוד מועד, שבוע לפני ראש השנה, והביטו בשמים שצבועים היו באפור קודר, גוון שאינו מבשר טוב. אם תהיה הדרך מלווה בסערות של שלג ומלאה בתקלות ועיכובים לא יספיקו להגיע לראש השנה... (סיפורים)

אומן אומן ראש השנה
באמת, רואים בחוש שכולם בסוף מסתדרים, אף אחד לא נשאר רעב או נטול שינה ואם לשפוט לפי מבע פניו של בעלי בימים שלאחר ראש השנה אצל הצדיק – אף אחד גם לא ממש סובל. הלוואי…