ימי השובבי"ם הממשמשים ובאים הינם ימים מיוחדים לתקון הטוב שנבלע בשבי הטומאה והחזרתו אל הקדושה.

רבנו הקדוש גילה לנו את "התיקון הכללי" אשר מסוגל לתקן פגם זה בכל השנה כולה – אם כן מה המיוחד בתיקון ימי השובבי"ם מעבר לתיקון של כל השנה כולה?

הבריאה עוברת זיכוך אחר זיכוך כדי להביאה לתכליתה שהיא הדביקות בבורא יתברך כמובא בליקוטי מוהר"ן (קמא י"ח) "ודע שהתכלית של הבריאה הוא שעשוע עולם הבא".

שלבי הזיכוך של הבריאה תלויים כמובן בזיכוך של עם ישראל, כי כאשר עם ישראל יזכו לזיכוך השלם תבוא כל הבריאה כולה לתיקונה ותכליתה.

על כן אנו עוברים במשך כל הדורות זיכוך בלתי פוסק ובלתי נדלה ומלטשים אותנו כיהלומים ליטוש אחר ליטוש כדי שנזכה לבסוף להיות "יהלומים בכתרו של הקדוש ברוך הוא" ובזה גם אנחנו נזכה לכתר כמו שנאמר "צדיקים יושבים עטרותיהם בראשיהם ונהנים מזיו השכינה".

אבל כדי שנגיע למצב הזה שהאבן טובה תאיר מעצמה, צריכים להוריד ממנה אין ספור סיגים כי היא עדיין מכוסה ברפש וטיט.

וכדברי האר"י הקדוש (שעה"כ – פסח) ז"ל: צריך שתדע כי עניין הנשמות הם כעניין הזהב הנוצר בבטן האדמה, וכשמוציאים אותו, הוא מלא טינוף וסיגים, דבר אשר לא ישוער, ולא תואר זהב לו, ולא הדר, עד יתחכם הצורף להגות סיגים מכסף – פעם אחר פעם  – זיכוך אחר זיכוך – לא ראי זה כראי זה.

ובכל זיכוך, מזדכך לאט לאט, עד אשר כל הסיגים נפרדים מן הזהב, ואחר כך ניכר היותו זהב עכ"ל.

ומבואר שם עוד כי נשמות ישראל נפלו בחטאו של אדם הראשון אל הרע וצריכים בירור אחר בירור לתקנם, ולכן ירדו עם ישראל למצרים אל הגלות, אל כור ההיתוך, להזדכך בקושי שעבוד מצריים כדי לצאת משם – זהב בלי סיגים – ולזכות למתן תורה ולארץ ישראל.

וזו סיבת הגלות הארוכה והקשה שלנו עד היום, כדי שנזדכך זיכוך אחר זיכוך.

אבל כיצד שורדים ועוברים את הגלות הארוכה הזו שבה יש הסתלקות הדעת והחשיכה?

הקדוש ברוך הוא ריחם עלינו ושלח לנו בדורות אלו את רבנו הקדוש להוציא אותנו מן המצרים של הדור הזה כפי ששלח לבני ישראל את משה רבנו עליו השלום שיוציאם ממצרים.

עבודתו העיקרית של הצדיק היא לגאול ולהוציא את הטוב שלנו הבלוע בטומאה. ועל כן גילה רבנו הקדוש את ה"תיקון הכללי", אשר עניינו לשחרר אותנו מן הכבלים הכובלים אותנו, ולהוציא מאתנו את העשרה מיני חיצים המשוחים בעשרה מיני סמים רעילים, שירה בנו המלך האכזר. כי בכוחו של הצדיק להחזיר את הטוב למקומו ולהוציא יקר מזולל, ולכן ציווה אותנו לומר עשרה מזמורי תהילים שיש בהם עשרה מיני נגינה ובכוחם להחזיר את הטוב לקדמותו ולשורשו.

בימים אלו של ימי השובבי"ם מקבל ה"תיקון הכללי" משמעות ואור מיוחדים וזאת משום שבימי השובבי"ם קוראים את פרשיות הגלות והשעבוד שבהם עם ישראל נפלו בשעבוד המלך האכזר הוא פרעה, הוא יצר הרע, היורה בנו את העשרה מיני חיצים הנ"ל. ומובא בספרים הקדושים שפרשיות השבוע משפיעות על המתרחש באותו השבוע, ולכן בימים אלו בהם אנו חוזרים לגלות מצרים – יניקת הקליפות – גלות הדעת – זהו זמן מיוחד שאפשר וצריך לזכך בו את נפשותינו היקרות כדי להוציאם מתוך הטיט והרפש היא הגלות בה אנו נמצאים.

ולכן דווקא בימים אלו מאיר ה"תיקון הכללי" באור יקרות מיוחד, על כל גווניו המיוחדים, בין באמירתו ובין בשאר ההתקדשויות הנדרשות מאיתנו. כי באופן הזה הצדיק האמת ממשיך לנו את החיות והתיקון לנפשותינו, ומרפא אותנו בכוח העשרה מיני נגינה, במיוחד בימים אלו המסוגלים לרפואת הנפש כפי שנאמר "שובו בנים שובבים ארפא משובותיכם (ירמיה פרק ג,כב)". וכפי שאמר רבנו הקדוש "ואני רופא אותה", בהתקדשות, בתיקון הכללי, ובעשרה מיני נגינה באורם ותיקונם המיוחד המאיר בימי השובבי"ם.