כשם שישנם בתורת הצדיקים דרכים נפלאות איך לזכות לחמימות דקדושה ולטעום באמת טעם של מצווה ושל קדושת התורה, כמו כן להיפך, ישנם דרכים ועצות איך להתייחס למצבים בהם אתה כל כך רוצה להיכנס ולהתחמם לאורם הנפלא של הצדיקים, אולם בפועל הנך רואה שהאור וההרגש רחוקים ממך מאוד.

וודאי מצער אותך מאוד לראות איך הרבה פעמים בהזדמנות של מצוה, כמו שבת או חג וכדומה, אתה מתאמץ לזכור את מה שלמדת או שמעת בעניין האור והחיות שיש במצוה, אבל בפועל אינך מסוגל אפילו 'לנגוע' ולחוש את האור וההרגשה האלה אפילו במעט, מציאות שכזו מדכדכת אותך ומונעת ממך גם את השמחה שבעצם קיום המצוה…

אולם, טעות היא זו, ועליך להזהר מאוד מלחשוב מחשבות כאלו של 'בדיקה עצמית': האם אני כבר מרגיש וטועם את האור או לא? הכנס ידיעה זו במוחך: שכל מחשבה של 'ריגול' עצמי האם כבר זכית לאור, והאם אתה בפנים או בחוץ, היא היא המחשבה הצדדית, מחשבה זרה ממש, החוסמת בעדך לקיים את המצווה כראוי ולהדבק בה' על ידה.

חשוב שתבין, שאותו צדיק המלמד אותך להכנס לפנימיות האור שיש בכל מצוה ומועד, אותו צדיק גם מבקש ממך לא להסתכל על זה בכלל.

תרכז את מחשבתך בחלק הקדושה שכן נמצא אצלך. שהרי אם תסתכל היטב תראה, שיש לך כעת ממש את האור של אותה מצוה שאתה כה חפץ לחוש.

כאשר אתה רוצה לזכות לנועם השבת, למשל, ואינך זוכה לכך, הרי שאם אמנם אינך מרגיש את אור השבת, עדיין, האמת היא שהשבת עומדת לנגדך ומאירה לך פנים, אלא שאינך חפץ להביט בה, מחמת שאתה עסוק בחיפוש אחר האור הפנימי יותר, אלא שבינתיים אתה מפסיד את האור שכבר כן קיים! שהרי, סוף סוף אתה שומר שבת, ובביתך דולקים נרות שבת ועל שולחנך ערוכה סעודת השבת וכו'.

הויתור הזה על העקשנות לראות ולטעום דווקא איזו הרגשה מסויימת, הוא עצמו יסייע לך לחזור להתקרב לאור הפנימי. זוהי העצה: להבין שהמצווה שאתה עושה עכשיו נמצאת אצלך ממש, וכל האורות הנלווים אליה קרובים אליך מאוד. ואם אינך רואה אותם, הרי שהחסד של השי"ת גדול בהרבה יותר, שאפילו שאינך ראוי לראות, בכל זאת מורידים אליך את התרופות בעצמם, את המצוה עצמה.

אם תתרגל לחשוב כך, הרי שבצורה כזו תוכל גם להחזיק מעמד בכל צרה וקושי, כמו דוחק הפרנסה ושאר ישועות שאתה צריך, שבוודאי בשעת נסיון קשה מאוד לבטוח בהשי"ת ולהאמין בנס שיתהפך הכל לטובה, כי אין רואים בעיניים את התקווה. אך כאשר תלך בדרך זו תוכל מאוד להתחזק, שאפילו שאינך מצליח לראות ולהרגיש את הבטחון במוחש, אבל האמת הרי היא אמת, ויש לנו ימים טובים בהם מתגלה איך ה' עוזר לנו, ואם רק נוותר על העקשנות לראות דווקא את אשר אנו חושבים ומבקשים לראות, ונחליף את ההסתכלות הזו בראיה פשוטה: להאמין שה' נמצא איתך ממש, שהרי אתה יהודי, ויש לך מצוות וחגים כי אז נראה שנוכל להכנס לבטחון פשוט ואמיתי בקלי קלות.

וודאי, טוב מאוד לחפש לטעום טעם פנימי עמוק בכל דבר ביהדות, אבל עלינו לזכור תמיד שאסור להתעקש על זה, משום שלעתים העקשנות היא היא המונעת מאיתנו להרגיש את אותו טעם. במקרים כאלו, עלינו לחשוב רק איך אפשר להתחבר לאור גם כשאינך חווה אותו במלואו – באמצעות עצם קיומו.