העולם הזה יכול בהחלט לבלבל.

כל כך הרבה דעות, סברות, נימוקים ופירושים אופפים אותה, עד שקשה באמת לזהות את האמת. אנשים רבים כל כך, בעלי דעות שונות כל כך, טוענים לאמת, מצהירים על עצמם כנציגי האמת. כולם משכנעים, אבל אתה איך תדע האמת עצמה מהי?

האמת קיימת תמיד, אלא שהשקר מחפה עליה. אם האמת אחת היא ויחידה בעולם, הרי שהשקר המוני הוא, משופע בגרסאות רבות, בנוסחאות אין מספר; עשיר ברעיונות ומהוקצע למדי. יש לו, לשקר, את היכולת להמיר זהב בנחושת, ונחושת בנייר; יכול הוא להצהיר על שחור 'לבן הוא' ועל לבן שהוא שחור. זהו שקר.

אך אל דאגה, השקר הססגוני ביותר מרוכז רק באמצע. בכל אחד משני הקצוות, העליון והתחתון, ניתן בקלות לפרום אותו. וכך כותב רבי נתן: "מי שמסתכל על השורש והתכלית שהוא עצם האמת שהוא השי"ת שברא הכל יש מאין, בוודאי אין לשום שקר אחיזה בו".

בבריאה, מלמד רבי נתן, ישנם יסודות וחומרים שונים ומגוונים, אולם ראה זה פלא, כולם מקורם מהעפר, וסופם גם שם. העפר הוא יסוד כל הנבראים. לומר לך שהבריאה כולה שופעת ויורדת מאחדותו יתברך, ואל האחדות הזו היא גם שואפת לשוב ולהתעלות. מהשורש הזה יונק השקר. כיוון שלמעלה בשורש העליון הכל אחד, יכול השקרן להחליף את שמותיהם של הנבראים ולשקר, וזה היה כוחו של עמלק.

"ראשית גויים עמלק" – הוא יונק משורש כל הדברים, ולכן יש בכוחו לשקר וגם לבלבל. אך "אחריתו עדי אובד" – מאותו מקום ממנו הוא שואב את היכולת לשקר, מאותו מקום ניתן גם לפרוך את השקר, ולחשוף את האמת שהכל בעצם אחד והכל בידיו יתברך לעד.