לדברך יחלתי
כ״ז בסיון תשע״ט
באחרית ימיו זכה ר' אפרים ב"ר נפתלי לעלות ולחונן עפר ארץ ישראל. כאשר הגיע משם לאומן, להשתטח על ציון רבינו ז"ל, קיבלו ר' נחמן מטולטשין בשמחה גדולה. ענה לו ר' אפרים ברצינות: אכן "יראיך יראוני וישמחו" התקיים בי, אבל איך זוכים ל"לדברך יחלתי" – לקט שיחות וסיפורים (בסוד שיח)
לקט שיחות וסיפורים מרבינו הקדוש ותלמידיו הקדושים לאורך הדורות, ללמוד וללמד משיחתם והנהגתם הקדושים בעניינים שונים, לנו ולבנינו אחרינו.
תפילה ברומו של עולם
סיפר פעם רבינו ז"ל: שוטטתי בעולמות עליונים, וראיתי שהכל רצים מבוהלים. שאלתי אותם – להיכן אתם רצים? והשיבו לי: אברך אחד מתפלל "געשמאק" (בנועם ובכוונה כראוי) וחפצים אנו לראותו ולשמוע את רינתו. רצתי גם אנכי אחריהם, עד שראיתי אברך אחד עומד בקרן זווית ומתפלל בהתלהבות נפלאה. הסטתי את טליתו מעל פניו ונוכחתי שאמנם נפתלי שלי [תלמידו, רבי נפתלי] הוא זה…
ציצית בכל דקדוקיה
אמר פעם רבינו ז"ל לר' נפתלי: דע לך, שכל ענינך הוא ציצית ["דיין זאך איז ציצית"]. לקח ר' נפתלי את הדבר אל לבו, ומאותה עת נזהר היה מאוד שלא לפסוע אפילו פסיעה אחת בלי ה'טלית קטן' שלו, המצוייצת בהידור רב. פעם עלה בסולם, ונתקע חוט אחד מן הציצית בשליבות הסולם ונתלש. [ולמרות שעל פי הלכה כשרה הייתה הציצית גם כך,] לא זז משם עד שהתקין בכנף טליתו חוט חדש, מאלה המהודרים שהחזיק בכיסו תדיר.
שמחה ולב נשבר
מחצות הלילה עד חצי היום, ברצף אחד, היה יושב ר' אפרים ב"ר נפתלי ועובד את השי"ת בלי הפסק. קולי קולות היו בוקעים מדי פעם בפעם מחדרו ומרעידים כל לב. לכשגמר עבודתו, שוב היה שש ושמח כמאושר שבעולם. רטנו פעם שכניו: מה זה עם הזקן הזה, חצי היום אצלו תשעה באב וחצי היום שמחת תורה?!
מה עם "לדברך יחלתי"…
באחרית ימיו זכה ר' אפרים ב"ר נפתלי לעלות ולחונן עפר ארץ ישראל. כאשר הגיע משם לאומן, להשתטח על ציון רבינו ז"ל, קיבלו ר' נחמן מטולטשין בשמחה גדולה. ענה לו ר' אפרים ברצינות: אכן "יראיך יראוני וישמחו" התקיים בי, אבל איך זוכים ל"לדברך יחלתי" [וואו נעמט מען דעם "לדברך יחלתי"]…
בין דין לרחמים
בן אחד היה לו לר' נפתלי שנתפס להשכלה ונסע לברלין ללמוד לימודים זרים. הצטער ר' נפתלי על כך מאד, עד כי ביקש מהשי"ת שייטול את בנו מן העולם, לבל יקלקל יותר. וכך היה – הבן נפטר. כששמע מוהרנ"ת על נסיבות מותו, הקפיד על חברו ר' נפתלי ואמר לו: היה לך להתפלל שיחזור בתשובה!
בזכות המקוה של מוהרנ"ת
דרכו של מוהרנ"ת ז"ל היתה לטבול במקוה בחצות הלילה, מלבד טבילתו שלפני התפילה. המקוה רחוקה היתה מביתו מרחק די גדול, אך הוא לא חש לכוחו וטרח ללכת גם בכפור האוקראיני החורפי בחצות הלילה אל המקוה.
חולה היה אז במעיו, וקור המים הצוננים של המקוה עלול היה להזיק לו מאוד. כיון שכך, חמלה עליו אשת הבלן שהיה מתגורר בסמוך, והכינה לו קערת מים חמים מדי לילה, כדי להחם עצמו כשיצא מן הטבילה.
משנודע טוב לבה למתנגדים, פיטרו את הבלן ממשרתו, ואף סילקוהו מהדירה שהוקצתה לו כבלן. החורף היה אז בעיצומו, ולמשפחה המסכנה לא היה לאן לפנות.
באה האשה לפני מוהרנ"ת בבכי ובדמעות שליש: זו מצוה וזה שכרה? שמע מוהרנ"ת את טענותיה וענה לה: הרי במה אוכל להושיעך? כסף אין לי, שלחי נא אלי את שני בניך, משה וזאנוויל, ואלמדם תורה.
נרגעה האשה, ושלחה אליו את שני בניה. לא ארכו הימים, ושניהם היו למאורות גדולים בקרב חסידי ברסלב, הלא המה האחים הקדושים ר' זאנוויל ור' משה ברסלבר.
ארבע קושיות אמיתיות
היה זה בעיצומם של ימי המחלוקת על מוהרנ"ת מצד המתנגדים לו. "קושיות" רבות, שמלבד קנטרנות לא היה בהם מאום ["קושיות של מה נשתנה", קראו לשאלות כאלה בפי העם. ובעברית: שאלות קיטבג…] המטירו המתנגדים על מוהרנ"ת ואנשיו הק', ופתחו אף במסע של הלשנות ושיסוי השלטונות נגדו.
בערב פסח אחד אף הצליחו להשפיע על השלטונות לפתוח סנדלריה בבית מוהרנ"ת, כדי להפריע לאורח חייו ולבלבל את מוחו העסוק בעבודת ה' בדרך רבינו הקדוש. אך מוהרנ"ת לא איבד עשתונותיו, אלא המשיך לנהוג כדרכו מעולם.
בהגיע ליל הסדר אף פנה בבדיחות לבניו: שאלו נא את הקושיות, לא את הקושיות של המתנגדים אלא את קושיותיה של התורה הקדושה…
כלי עבודה – חצות
התבטא פעם ר' מיכל'ה מטולצ'ין: כמו שאי אפשר לו לרצען בלי מרצע, כך אי אפשר לו לאדם כשר באמת בלי קימת חצות ותיקון חצות…
בחצות – בריה חדשה
בעיר טפליק היה אחד מאנ"ש ושמו ר' חיים לייב, שהיה למדן גדול ועובד ה' ויחד עם זאת היה עני מרוד ומדוכא ביסורים. את פרנסתו הדלה הוציא מכך שהיה נוסע ליריד ביום השוק עם חביות דגים מלוחים, וממכירתם היה מוציא כדי מחייתו בצמצום. פעם אחת אחרי יום עבודה קר מאד, בליל חרפי עז, חזר הביתה מצונן כולו ונפל על מיטתו מתעלף. בקושי רב עוררוהו, וחייו נמצאו אז בסכנה גדולה, עד כי היה חשש רציני אם יזכה לאור הבוקר.
מול ביתו היה דר איש אחר מאנ"ש, ר' אהרן יוס'ל שמו, שהיה סוחר גדול. כשהגיע חצות הלילה קם הלה, כדרך אנ"ש, לערוך את התיקון, ואמר בלבו: ארדה נא ואתייצבה ליד חלון ביתו של ר' חיים לייב כדי לראות את הנעשה עמו. ירד וראה אור עולה בביתו, חשב בלבו: מי יודע כבר מה נעשה שם עמו… ניגש מקרוב לחלון והביט פנימה ונשתומם לראות את ר' חיים לייב יושב והוגה בספר שו"ע יו"ד גדול, לאחר שכבר סיים לפני כן תיקון חצות – – – .
פשט על יהודי פשוט
ענה מוהרנ"ת ואמר: קל לי יותר לומר פשט במהר"ם שיף מוקשה וסבוך, מאשר לומר פשט על יהודי פשוט…
גולשים צפו גם ב:
הברסלבים הראשונים
מסמך מרתק שרשם זלמן שזר מפיו של הרה"ח ר' שמואל מאיר אנשין על התקרבותו לברסלב, על עלייתו ארצה ועל חסידי ברסלב הראשונים בירושלים.
כולם יהיו ברסלב
האם כל הצדיקים שחיו אחרי רבי נחמן לא היו צדיקים? האם לעתיד לבוא כולם יהיו ברסלב? האם חובה על כל אדם להתקרב לרבי נחמן ולהיות חסיד ברסלב? תשובות - בפנים
לכו ונחדש המלוכה
זהו סוד ה'בראשית' מיד אחר ירח האיתנים – להתחיל מבראשית, להתחדש לגמרי ולשכוח את כל העבר. כי "אפילו אם עבר האדם מה שעבר, אפילו אם עבר על כל התורה כולה, אף על פי כן אין…
צעקת החיפוש
החיפוש אחרי נקודת הטוב הוא מעשה הקנאות הראוי ביותר עבור קדושת יהדותנו. והחיפוש הזה מתחיל בספרי הצדיקים, עובר בהכרח דרך שיחת חברים, ונעשה שלם ומוחלט מתוך בירור עצמי.
קירוב רחוקים – א
על החובה לעסוק בענין קירוב רחוקים • כוחו של יחיד • התועלת למקרב הנפשות • התענוג הנגרם לקב"ה כביכול על ידי קירוב רחוקים • הדרכות רביז"ל בעסק הקירוב • עובדות מאנ"ש ועוד | מאמר ראשון
גילוי העולמות (א)
לכל אדם ידיעות אודות המציאות, אותן קנה באמצעות כוחות החכמה והבינה שלו ובאמצעות הנתונים שנמסרו לו על ידי חושיו. אולם "דעת" היא התוודעות מסוג שונה אל המציאות. הכוונה לגילוי של הקודש בכל דבר, חיבור כל…
המלך והכפרי
"...פנה המלך אנה ואנה וראה כי אין איש, וכי כל שריו ועבדיו הנאמנים עזבוהו לנפשו, ומשכך, מצא המלך עצמו מיואש. הביט לכאן ולכאן, החל צועד מעט "עד שמצא בית כפרי אחד", ותוך שהוא מבוסס את…
בענין השמחה…
נקודת השמחה בעצם היהדות אמורה ללוות את הנפש לכל מקום אליו תתגלגל. המצוות והטוב שיש בכל יהודי, די בהם כדי להחיות את נפשו תמיד, בכל מצב. חיי אמונה הם כאלו שאינם נתונים לחסדי המצב והמקום.…