מצוה גדולה להיות בשמחה תמיד
(ליקוטי מוהר"ן תנינא סי' כ"ד)

כידוע, הזהיר רבינו ז"ל מאד על מידת השמחה וכמו שכתב בהמשכה של אותה תורה, הפותחת "מצוה גדולה להיות בשמחה" וזו לשון רבינו שם:: "והכלל, שצריך להתגבר מאד בכל הכוחות להיות אך שמח תמיד. כי טבע האדם למשוך עצמו למרה שחורה ועצבות, מחמת פגעי ומקרי הזמן, וכל אדם מלא יסורים, על כן צריך להכריח את עצמו בכח גדול להיות בשמחה תמיד, ולשמח את עצמו בכל אשר יוכל" עכלה"ק.

ובכן, כדי שיוכל לשמח את עצמו לבא לשמחה, נביא בזה ג' נקודות הגורמות לשמחה.

א. התבוננות.

היינו, שהאדם הרוצה לצאת מהמרה שחורה ועצבות שמפיל עליו הבעל דבר, צריך להתבונן בשכלו היטב היטב מה התועלת והתוצאות שישיג על ידי העצבות.

ונפרט יותר: רוב בני האדם, למשל, ובפרט העוסקים בחשבון הנפש על מצבם הרוחני, רואים עצמם מלאים חטאים ופגמים מכף רגל ועד ראש (ומובן שהבעל דבר מוסיף חטא על פשע, להגביר חטאיו בעיניו, כדי להפילו לעצבות). ממילא, הם נופלים לעצבות וייאוש ומאבדים תקוותם.

אבל כשנתבונן ונראה בספרי רבינו ז"ל ותלמידו מוהרנ"ת זכותו תגן עלינו, בליקוטי הלכות וכו', הרי הסברא היא להיפך, שאדרבה, אם הוא מלא חטאים ופשעים וכו', הרי הוא צריך לחזור בתשובה ולהתקרב להשי"ת, והעצבות מזיקה לזה מאד, כמו שכתב רבינו ז"ל בליקוטי מוהר"ן (ח"ב תורה מ"ח) וזו לשונו: "ודע שתיכף כשאדם רוצה ליכנס בעבודתו יתברך, אזי תיכף הוא עבירה גדולה כשיש לו עצבות ח"ו" וכו', יעוין שם. וכן ראה בארוכה בליקוטי הלכות (הלכות שבת ז, מה) שכל עיקר פגם של העבירות הוא בחינת עצבות שמשם נמשכים כל העבירות, שנמשך מהקליפה הנקראת לילית וכו' ועיקר התשובה הוא על ידי גדולי הצדיקים שיכולין לעורר הנקודות טובות שבישראל, אפילו בהגרועים המלאים עברות, גם בהם מחפשים הצדיקים הגדולים ומוצאים בהם נקודות טובות כי אפילו פושעי ישראל מלאים מצוות כרימון וכו' יעוין שם בארוכה, ועוד בהרבה מקומות שהאריך בזה.

ואם כן, במקום שיתחזק בשמחה בכדי לעשות תשובה על עוונותיו, הרי הוא מוסיף ח"ו פשע על פשעיו, בזה שהוא בעצבות ומרה שחורה, שעל ידי זה הוא ממשיך הלאה בחטאיו השם יצילנו, בחינת עבירת גוררת עבירה, וכמו שכתב מוהרנ"ת בליקוטי הלכות. נמצא שאדרבה, אם הוא רואה את עצמו מלא חטאים ופשעים, יחזק עצמו בשמחה ובפרט על ידי הנקודות טובות שמוצא בעצמו, כמבואר בתורה רפ"ב (בליקוטי מוהר"ן קמא) ועל ידי זה יזכה לתשובה שלמה וכנ"ל.

או, למשל, כשחסרה לו לאדם פרנסה או חסרים לו צרכים אחרים שלו, והרי הוא נופל בגלל זה לעצבות ומרה שחורה וכו'. שגם כאן, שוב השאלה דומה: מה רווח הוא לו שנופל למרה שחורה? הרי "הדאגה וטרדתו על מזונותיו מטרידין כוחו של אדם" (ספר המידות, ערך ממון, אות ס), ואדרבה אם יתחזק בשמחה אזי יזכה לשפע וכל טוב וכמו שכתב בספר המידות (שם אות מ"ז)שהשמחה התמידית מסוגלת להצלחה, וכמו שהאריכו בספה"ק שעל ידי שמחה זוכין לפרנסה בריווח.

או שהאדם נמצא, לא עלינו, במצב של חולי ויסורים רח"ל, והרי הוא נופל על ידי זה לדכאון ועצבות וכו'. ולימדנו רבינו ז"ל ההיפך, כי מובא בליקוטי מוהר"ן (ח"ב תורה כ"ד) שגם חכמי הרופאים האריכו בזה, שכל החולי הוא על ידי מרה שחורה ועצבות, והשמחה הוא רפואה גדולה, עכלה"ק. (כך כתב גם בשו"ת חתם סופר, או"ח סי' ק"ב, שכתב 'וידוע כי הרופאים מזהירים מאד בזמן המגיפה בכלל ובפרט בחולי הנ"ל, שלא יצטערו ולא יתנו על לב שום דאגה'). ואם כן, היוצא מכל הנ"ל שהבעל דבר מעקם ומהפך את השכל הישר ומפיל לעצבות ומרה שחורה בסברותיו המוטעות והמטופשות, כדי שלא יוכל לשוב בתשובה על ידי זה, וכדי שלא יהיה לו ח"ו פרנסה בריוח וכדי שלא יהיה לו רפואה ח"ו למחלתו וכנ"ל. ולא בחינם מכנה שלמה המלך את הבעל דבר מלך זקן ו"כסיל", כי על ידי סברות של טפשות וכסלות הוא מוליך את האדם לכליון ואבדון ברוחניות וגשמיות רח"ל.

ולכן, הבה נתבונן קצת ונראה בחוש שעל ידי מדת השמחה (שנזכה לבא לזה על ידי עצותיו הקדושות שהורונו רבינו הק' ותלמידיו בספריהם הק'), נקבל כל ההשפעות הטובות בגוף ונפש, וגם יהיה טובה גדולה להעולם בזה כמו שאמר רבינו ז"ל (חיי מוהר"ן תורה פ"ב).

ב. דיבור.

והיינו לבקש ולהתפלל ולהתחנן הרבה, ולשפוך שיחו לפני קונו שיזכה לשמחה, כי טוב ה' לכל, זה בחי' תפלה שמאמין בה' שהוא טוב לכל, לרפואה ולפרנסה וכו', ואז לא ישתדל אחר תחבולות רבות. ועל ידי תפילה זוכה לשלום הכללי, וזה "ורחמיו על כל מעשיו", היינו שיתמשכו רחמי ה' ית' על כל הברואים שירחמו אחד על חבירו ויהיה שלום ביניהם אז ירוחם הוא גם כן (ליקוטי מוהר"ן קמא, סי' יד).

ג. מעשה.

על ידי הצדקה בלב שלם בא לידי שמחה (ספר המידות, ערך שמחה אות ד), על ידי הריקודים והתנועות שאתה עושה בגוף נתעורר לך שמחה (שם אות ח), על ידי זמר תבא לידי שמחה והתלהבות (שם אות יד), המאכל והמשתה הם סיבה גדולה לשמחת הלב ולהרחיק העצבות והדאגות (שם אות ג), על ידי עצות טובות שתתן תזכה לשמחה (שם אות ז), וכהנה וכהנה יוסיף חכם עצות למעשה כדי לבא לשמחה והרחבת הדעת והלב.

ויעזור ה' ית' שנזכה על ידי השמחה לצאת מגלותינו לחרות, בחי' כי בשמחה תצאו, ונזכה לקבל פני משיח צדקינו מתוך רחמים וחסדים במהרה דידן. אכי"ר.