וְרָאָה הַכֹּהֵן וְהִנֵּה כִסְּתָה הַצָּרַעַת אֶת כָּל בְּשָׂרוֹ וְטִהַר אֶת הַנָּגַע כֻּלּוֹ הָפַךְ לָבָן טָהוֹר הוּא.

דין זה מפליא ביותר:

אם יש לו לאדם נגע לבן בגודל של גריס, הרי הוא טמא. ומאידך, אם הנגע התפשט על כל בשרו עד ש"כולו הפך לבן", דווקא אז "טהור הוא". ולכאורה היה נראה, שהדברים קל וחומר: ומה נגע כגריס מטמא, אם התפשט על כולו לא כל שכן שיטמא?!

ובאמת, שאלה זו שאל קורח וקנטר את משה רבינו, ובא על ידי זה לכפירה בתורה מן השמים רח"ל, וכמובא בירושלמי ששאל אותו: "בהרת כגריס מהו? אמר לו: טמא. פרחה בכולו? אמר לו: טהור. באותו שעה אמר קרח: אין תורה מן השמים ולא משה נביא ולא אהרן כהן גדול" (ירושלמי סנהדרין פרק י).

וסוד גדול טמון בזה, וכפי שמגלה מוהרנ"ת:

טעותו של קרח היתה, שסבר "שמי שהוא חס ושלום בדיוטא התחתונה, ונפל לבחינת הטומאה חס ושלום, כבר אבדה תקוותו מה' חס ושלום ושוב אין לו טהרה" (ליקוטי הלכות, שילוח הקן ד, יא). ולדעתו, מי שכבר התפשט הנגע בכולו, והטומאה אופפת אותו מראשו ועד רגלו, הרי הוא טמא.

אמנם, משה רבינו קיבל תורה מן השמיים, והוא גילה לנו שאין זה נכון. כי "אפילו מי שהוא בדיוטא התחתונה בתכלית השפלות והפחיתות, אפילו בהיכלין דמסאבותא, גם שם אין קץ וגבול לאלקותו יתברך. וכמו שאין סוף לאלקותו במעלות עליונות, כי גבוה מעל גבוה וכו', כמו כן ממש אין סוף ותכלית לאלקותו יתברך במדרגות התחתונות, כי גם במדרגות התחתונות בתכלית תכלית דיוטא התחתונה חס ושלום, אין מקום ואין טומאה שלא יוכלו למצוא גם שם את ה' יתברך, כי מלכותו בכל משלה וכמבאר בדברי אדמו"ר ז"ל מזה כמה פעמים" (שם).

ולא זו בלבד שאפשר למצוא את השם יתברך בכל מצב, אלא אף גם, דווקא במצבים הקשים ביותר, שהנגע והטומאה מתפשטים לגמרי על האדם, דווקא אז הוא יכול להפוך לטהור!

"אדרבא, לפעמים כשאדם בדיוטא התחתונה מאד מאד והסטרא אחרא והטומאה מתפשטין עליו מאד ורוצין לבלעו לגמרי חס ושלום, חס ושלום, אז דייקא הוא יתברך מרחם עליו ושולח לו טהרה וסיוע מלעילא כדי שיוכל להחיות את עצמו ולשוב אליו יתברך, או על כל פנים לא יאבד לגמרי, כי לא אמר ה' למחות שם ישראל, וכמו שכתוב כי יראה כי אזלת יד ואפס עצור ועזוב וכו' ראו עתה כי אני אני הוא וכו'. וכתיב ואביט ואין עוזר ואשתומם כי אין סומך ותושע לי זרועי וכו'.

"וזה מרומז במצוה זאת של נגעים, שבהרת כגריס טמא ופרחה בכולו טהור, כי דייקא לפעמים כשבא לתכלית הירידה אז הוא תכלית העליה ונמשך עליו טהרה ותיקון ממקום שנמשך עליו, כי אין חקר לתבונתו יתברך ולגדולתו אין חקר ואי אפשר להשיג דרכיו יתברך" (שם)