אנחנו מאחלים ומתפללים לזכות לאריכות ימים, אבל יש לדעת כיצד לנצל את הימים הללו שנותנים לנו, בכל יום נוסף יש לקנות עוד ועוד חכמה והשגות אלוקות, לכן חז"ל (קידושין לב) מפרשים את המילה זקן – זה קנה חכמה.

הזיקנה החיובית היא זו שקונים במהלכה קניני נצח, ולשם כך, על האדם להיות "צעיר", זאת אומרת, לא להסתפק במה שיודע וכבר השיג, אלא לשאוף בכל יום מחדש ליותר קדושה ולעוד קירבת אלוקים, ממש כמו מי שעדיין לא התחיל להתקרב לה' בכלל. כי מי שאינו חפץ להתחדש בכל יום נופל לזיקנה במובן השלילי שלה, זיקנה כזו שאנו מבקשים עליה (תהלים עא ט) "אל תשליכנו לעת זיקנה", כי אדרבא על ידי הזקנה הזו אדם אינו מתאמץ ומשתדל לקנות חכמה בכל יום יותר ויותר, ואף אינו טורח להתבונן מה פגם ובמה הוא לקוי, ובודאי שאינו מנסה לתקן זאת.

יוסף הצדיק היה "זקן" במובן הראשון, החיובי. תמיד, בכל עת, בערה בו אש קודש, להתקדש ולהיטהר יותר ויותר, כפי שמורה שמו "יוסף", שפירושו תוספת וריבוי, כמו שכתוב "ותקרא את שמו יוסף – לאמור יוסף ה' לי בן אחר" (בראשית ל כד). זו הסיבה שיוסף מכונה להבה, כמו שכתוב "ובית יוסף להבה" (עובדיה א), על שם אש הקודש שבערה בו להוסיף תמיד קדושה וטהרה.

כעת נבין מדוע נקרא יוסף הצדיק "בן זקונים" (שם לז ג) כבר בגיל שבע עשרה, כי למרות גילו הצעיר הוא כבר היה בבחינת זקן – זה קנה חכמה, כי הוא התחדש בכל יום בשאיפות ורצונות קדושים מחדש, זו גם הסיבה שהוא נקרא בן זקונים בלשון רבים ולא "בן זקן", משום שזו כל ענינה של הזקנה החיובית: תוספת וריבוי, להתחיל מחדש ולקנות בכל יום קניינים רוחניים חדשים, כלומר שבכל פעם מחדש התחזק בעבודת ה', עד שזכה ל"זקונים" רבים.

(ליקוטי הלכות, הודאה, ו, לג)