זעקת הגאולה
כ״ז בניסן תשע״ט
ויכוח ארוך ניהל, כביכול, הבורא עם משה רבינו ע"מ לשכנעו לגאול את ישראל. בתחילה סירב משה רבינו: מדוע יגאל עם ישראל, כאשר הוא שקוע, כידוע, במ"ט שערי טומאה; כאשר הוא שקוע בעומק הזוהמה הנוראה של מצרים, ערוות הארץ? ומדוע יגאל גאולה ארעית, שאחריה ישוב ויגלה?
שבעה ימים תמימים, אומרים חז"ל, התווכח השי"ת עם משה רבינו, לשכנעו שיעשה את השליחות אליה נועד: יגאל את עם ישראל ממצרים.
משה רבינו לא סירב סתם כך, חס ושלום. סיבות רבות היו לא, כידוע, והגדולה שבהם: ובמים לא רוחצת! עם ישראל לא היה ראוי לגאולה, "ועל כן היה קשה מאוד להכניס בהם הדעת האמיתי" שבה, באותה דעת אמיתית, היתה תלויה כל גאולתם.
משה רבינו, שידע כל זאת, "היה קשה לו לילך בשליחות הגאולה" משום כך. שהרי אם עם ישראל כ"כ אינו ראוי לגאולה השלמה, הנצחית, מדוע זה יגאל?! ומה טעם יש בגאולה ארעית, שאחריה ישובו ויגלו?!
ומדוע באמת? מדוע יגאל עם ישראל, כאשר הוא שקוע, כידוע, במ"ט שערי טומאה; כאשר עדיין לא קידש את שבעת הנרות; כאשר הם שקועים בעומק הזוהמה הנוראה של מצרים, ערוות הארץ?
על כך ענה השי"ת למרע"ה: ראה ראיתי. רואה אני את החסרונות, אולם רואה אני את הזעקה אשר הם זועקים. יודע אני שעתידים להכשל בעגל, אולם רואה אני את רצונם האמיתי ב"נעשה ונשמע".
והדבר תמוה: הלא ישראל נגאלו משום שהגיע זמנם להגאל. בין אם היו ראוים להגאל ובין אם לאו, הלא תם המועד שקצב הבורא לגלות, וישראל עתידים להגאל מכוחה של הברית, השבועה שנשבע הבורא ית' לאבותינו. ואם יש שבועה, מה לי "ראוים" מה לי אינם ראוים?
משיב על כך השי"ת בעצמו "וגם אני שמעתי את נאקת בני ישראל – ואזכור את בריתי". אמנם, ישנה שבועה, אבל מה גרם לי לזכור את השבועה – נאקת בני ישראל. הצעקה. ואפילו לא היתה ברית, היתה הצעקה מביאה לגאולתם, וכפי שפירש האור החיים הקדוש: וגם 'אני', מצד עצמי, שמעתי את נאקת בני ישראל, אפילו בלא הברית.
ואותה צעקה שצעקו, היא שבגללה 'הכריח' כביכול השי"ת את משה לילך ולגאלם, בלא עת ובלא סיבה, כי אם מרחמנותו העצומה לבד, והאיר בהם הארת הדעת נפלאה על ידי משה למרות שלא היו ראוים לכך כלל וכלל.
ואין הדבר דרוש בעלמא. כי "כל זה צריך כל אדם לידע בכל זמן" כפי שכותב גאון עוזינו מוהרנ"ת זיע"א, "ומשכיל על דבר טוב, החפץ באמת לאמיתו, יבין מזה עצות והתחזקות להתקרב לנקודת האמת" כי בכל בלבול ונסיון ומניעה שבאין על האדם, הלא הם כתובים על ספר: אם יהיה "ויזעקו" בהכרח גם יהיה "ותעל שוועתם".
ולוואי שנזכה.
גולשים צפו גם ב:

אחר פורים…
לקט שיחות ומכתבים בענין "אחר פורים", אותה תורה נפלאה בליקוטי מוהר"ן חלק ב, בה מסביר רבינו את הקשר בין פורים לפסח, באמצעות פרשת פרה הנקראת ביניהם. ורבי נתן שמבאר את הקשר שביניהם לבין רבינו הקדוש.…

פורים כל השנה
אחר שנתעוררו אצל האדם רגשי קודש של כיסופים וגעגועים לעזוב את כל הבלי העולם הזה, ולהידבק אך ורק בהשם יתברך, תמה האדם ושואל, איה הם אותם הכיסופים ביום המחרת, כשאני קם על צד שמאל, ואין…

בפסח נצא לחרות
כולנו עובדים את העולם הזה עבודת פרך שאינה לפי טבענו ואינה לפי כוחותינו, וכל עמלנו לריק. כל פסגה חדשה שהצלחנו לכבוש קורסת מתחת רגלינו, וכל ילדינו הקטנים - אותם רצונות פעוטים של קדושה ושל תום…

פסח באור החסידות
כמה טרחו רבינו ומוהרנ"ת זי"ע לתת לנו להבין, מעט מרחוק, את המתחולל בעולמות ובנפש האיש הישראלי, בחג קדוש ונשגב זה. תילי תילים של הלכות השמיע מוהרנ"ת על פסח. כל אחת מהן משליכה אור אחר, פותח…

חומרות יתירות וחג הפסח
הרה"ג רבי בצלאל גלינסקי שליט"א והרה"ח רבי נתן דוד שפירא ב"ר שמואל ז"ל עונים על השאלה: מה ואיך נהגו חסידי ברסלב בענין "חומרות יתירות" בפסח. האם הקפידו? ועל מה? ובכלל, מה נקרא "חומרות יתירות"? תשובות…

מהות חג הפסח
כמעשה חג הפסח כך מעשהו של עם ישראל בכל שנה בחג הפסח ומעשהו של כל יהודי בכל עת: שעל מנת לקרבו לבוראו, מאיר לו הבורא אור גדול מאוד, אור האמת היכול לכל הקליפות ואין שום…

הדרך לפסח
על ידי בחינת פרה אדומה, שנמשכת מפורים, זוכים אחר כך לפסח, שהוא פה-סח, שהתפילה יוצא מהגלות, ועל ידי כך מאירים למתפלל דיבורי התפילה, וממשיכים השגחה למעלה מהטבע [שזוהי טהרת פרה אדומה, הנמשכת מעל לדרך הטבע,…

אין כל חדש
האם זה אפשרי שאחרי 20 שנות נישואים אדם יסתכל על אשתו כאילו הוא רואה אותה בפעם הראשונה? האם זה אפשרי שיסתכל על ילדיו כאילו הוא רואה אותם בפעם ראשונה? על פי חוקי הטבע זה לא…

אי אפשר למדוד…
מי שמתחכם בעולם הזה, ורוצה לראות ולבחון היכן, ובאיזו מדרגה רוחנית, הוא עומד באמת, כי אז לא יהיה בכוחו לעמוד מול הנסיון הקטן ביותר. אך מי שיתחזק באמונה אמיתית שבוודאי כל דבר פועל למעלה אלא…