אלול! חודש של תשובה, של קבלות, של רצון והשתדלות. הוספנו, קיבלנו על עצמינו עוד ועוד וניסינו לעלות ולהתעלות.

תשרי! חודש של התעלות, של "גילו ברעדה", ירח האיתנים! כמה השתדלנו להתפלל כראוי, לחטוף עוד מצווה ועוד מצווה. כמה שמחנו בסוכות ואיך שהתפללנו בהושענא רבה. אשרינו!

והנה, חלף תשרי ובא תחתיו חשוון. החורף תיכף מתחיל וכבר שכחנו את האור הגדול שהאיר לנו לפני כמה שבועות. אפילו זכרם מאיים כבר להשכח מליבנו.

במצב כזה ישאל את עצמו האדם: אם כן, למה זה אנכי? אם שוב ושוב אני חוזר לאותו מצב; אם מול כל עליה שאני מצליח להתעלות, אני יורד אחר כך שוב, ולפעמים יותר, אם אחרי ירח האיתנים ירדנו שוב למרירותו של מר-חשוון, מה אם כן עזרו לנו חודש תשרי, חודש ההתעלות?

העיקר: לדעת איך להתנהג עם חלישות הדעת!

רבי נתן, בליקוטי הלכות (הלכות שבת ז' ע"ה, הלכות גניבה ה' ה'), שולל שאלה זו מכל וכל ומבאר על הפסוק "וילך אברהם כאשר דבר אליו ה' וילך אתו לוט" כך: כיוון שעשה אברהם רצון ה', כפי שנאמר "כאשר דיבר אליו ה'", מיד "וילך איתו לוט", בחינת 'לטותא' [מארמית: קללה], היפך הברכה. עיקר כל העליה וההתעוררות שהיו לנו בחודש תשרי, אומר רבי נתן, ניתנו לנו על מנת שנדע איך להתנהג עם לוט, פירוש, איך להתחזק ולעמוד איתן נגד כל חלישות הדעת ולא להסתכל אחורה, רק להתחיל בכל פעם מחדש 'הלוך ונסוע הנגבה', לבחינת דרום, שהוא בחינת חסד, היינו, להסתכל רק כלפי חסד על עצמו ועל זולתו, למצוא את נקודת הטוב ולהתקרב לה' על ידו. וזה פירוש הפסוק 'אם השמאל ואיימינה ואם הימין ואשמאילה' שתמיד אלך לצד ימין האמיתי, כמו שלימדנו רבינו הקדוש שבאמת 'השי"ת אתי, עמי ואצלי תמיד בכל עת'.

לך לך – לנשמתך!

ועל זה מצוה השי"ת את כל אחד מאיתנו: לך לך לנשמתך, תחפש בתוכה את אור ה' ותתעלה ממידותיך שדבקו בך ממולדתך ומבית אביך, להתעצב ולהיחלש מכל נסיון שהוא, אלא עלה אל הארץ אשר אראך בשמחה וטוב לבב, לך לך מלהסתכל כל רגע על העבר, אלא התחל בכל פעם התחלה חדשה, כי "בני, אני היום ילדתיך".

ועל כן בירך השם יתברך את אברהם 'ואעשך לגוי גדול' ולא אמר 'ואשימך לגוי גדול', כי בכל רגע שאתה נזכר להתעורר ולהתקרב לה', באותה העת השם יתברך עושה אותך מחדש, ומה לך לדאוג דאגת שוא על מעשיך קודם (אין מדובר כמובן על תשובה, המוכרחת, אלא על כל הסתכלות על העבר שמובילה את האדם להיחלשות ומכניסה בו מחשבות יאוש), לך לך לנשמתך שנתחדשה עכשיו ברגע זה ורוץ מחדש, בכל רגע, להיכנס לעבודת ה' כפי דרגתך אל הארץ אשר אראך.