התעמולה הכוזבת של המפסיד במלחמה

המלחמה הכבדה שהתנהלה בין שתי המדינות כמעט הוכרעה, הגנרל הכובש וצבאו המאומן היטב פגעו בכל מערכות האויב והרסו את כל התשתיות החיוניות, עוד מעט והניצחון המיוחל בידם.

אך הצבא הכובש עצמו לא ידע על כך מאומה… חיצים ובליסטראות נורו מעל החומה הבצורה, שבעצם הסתירה את ההרס והחורבן שנגרמו מהם. בפנים החומה הגיע העם לסף גבול הסיבולת, כבר היה מוכן להיכנע. עייפים ומותשים המתינו בני המדינה לבואו של הכובש, אך מבחוץ לא ניכר דבר, המבצרים המתנשאים בעוז כיסו על מורך הלב שאחז בכול.

ברגע האחרון עלה רעיון מבריק בקרב מפקדי הצבא המותש, הם החלו להפיץ ידיעות על כך שעד היום לא הצליח האוייב שמבחוץ להרוס אפילו אבן קטנה מנדבך של בנין. מעל החומה נתלו כרזות חגיגיות המבשרות על ה"ניצחון המוחץ" הממשמש ובא, ולצד זה הופעל המון חוגג שהריע תרועות ניצחון סמוך לחומה.

חיילי הצבא הכובש שומעים ורואים – וליבם צונח, כל עמלם עד היום היה לריק, שוב לא ראו טעם בהמשך מלחמת סרק זו. ידיהם רפו, רוח הגבורה שאחזה בהם עד כה הלכה ונמוגה. כפסע היה בינם ובין עזיבת שדה המערכה.

* * *

מלחמה כבדה מתנהלת בין היצר וחֵילוֹתיו לבין האדם, באכזריות איומה משלח הוא את חיציו המורעלים אל לבותיהם, מפתה אותם לכל רע ומסובב אותם במוקשי מוות.

מולו מתייצבים בעוז הצדיקים, שרי צבאות ה', ולוחמים מלחמת קודש.

יחד איתם עומדים רבבות אלפי ישראל שמוסיפים כוח במלחמה זו. נשק מיוחד ומופלא נתון בידם – התפילה! נשק שהורס ומכלה את מערכות האויב הנצחי. "רוממות א-ל בגרונם וחרב פיפיות בידם" (תהילים קמט). לדעת רבינו הקדוש, עיקר ה"כלי-זין" של האיש הישראלי הוא התפילה, וכל המלחמות שהוא צריך לנצח בחייו, בפרט מלחמות יצר הרע, הכול נעשה דרך התפילה.

היצר וחילותיו מפחדים, מיום ליום כובש בהם צד הקדושה חלקים נרחבים, בכוח התפילה הורסים ומחריבים את שורות האויב, עוד מעט קט והרע יובס.

ברגע האחרון היצר מתחיל להשתמש בערמומיות, הוא גונב את לב הלוחמים, בחסות הטישטוש השורר בעולם שבגללו לא ניתן לראות מאומה מכל הניצחונות שהושגו במלחמה עד כה, עומד היצר ומכריז על ניצחון מדומה. אף אחד הרי לא יכול להכחישו. על האבדות העצומות שהוא ספג מכסה וילון עבה, מבחוץ נדמה שמבצריו עומדים עדיין על תילם בגאון ובעוז.

עומד הוא רמאי מתוחכם זה ומרפה את ידי אנשי המלחמה, הוא מכריז בקול אל תוך ליבו של כל אחד מאתנו: "לשווא הינך מתאמץ בתפילה, לשווא הינך מייחל יום יום לשבור את הרע המשתולל בקרבך, עד כה לא פעלת כלום, עזוב את המערכה שבין כך לא מועילה כלום"…

האדם הקטן שומע – וליבו צונח, קשה לו להאמין שתפילתו אכן כבשה וניצחה כל כך הרבה, לוּ ידע שכל זה אינו אלא תכסיס ערמומי של היצר!

ומנגד מגלים לנו הצדיקים את האמת הברורה: "כל מי שנכנס בעבודת ה' קצת, וכבר עסק מעט או הרבה בהתבודדות ותפלות ותחנות ובקשות שיזכה שה' יתברך ישים פניו אליו ויקרבהו לעבודתו ויגאלהו מתאוותיו ומידותיו הרעים – והוא רואה שעדיין לא נענה, כי הוא עדיין רחוק ממנו יתברך מאד, ועל ידי זה יכול לטעות חס ושלום שכל תפילותיו ושיחותיו היו לריק חס ושלום – אבל באמת אינו כן, כי אין שום דיבור נאבד כלל, רק כל תפלה ושיחה עושה רושם גדול, והצדיקים אמתיים מלקטים כל אלו התפלות והשיחות, ובונים מהם בנינים נפלאים"!!! (לקוטי הלכות, נחלות ד, י – עפ"י לקוטי מוהר"ן ח"א ב).

* * *

מלחמתו של יעקב אבינו בלבן הארמי, הינה מלחמה שנמשכת על ידי יצר הרע עם כל אחד מאתנו, בכל יום ובכל עת (לקוטי הלכות, ביצים ה, יג), זוהי מלחמה של האמת נגד הרמאות הגדולה. רק בדבקותנו לדברי הצדיקים אנשי האמת נוכל להחזיק במלחמה ולנצח באמת.