התבודדות

כ״ט בתמוז תשע״ט

מה השם יתברך רוצה מאיתנו? כל יהודי רוצה להמנות על 'לגיונו של מלך', להתעלות, להיות קרוב אל השם יתברך, אבל איך זוכים להגיע לזה? ואיך, אחרי עשרות, מאות או אלפי נסיונות – שכשלו – מהי באמת הדרך? איך זוכים להפוך לאיש כשר באמת?

מה השי"ת רוצה מאתנו?

שאלה זו מנקרת בלב כל מבקש ה', כל אחד מאתנו רוצה להמנות על לגיונו של מלך, הוא אינו רוצה בהבלו העכור של העולם, מאמין שיש לעולם מטרה, אך – מהי? ואיך מגיעים אליה?

המטרה אמנם ברורה להתנתק מהבלי העולם לגמרי ולא להסיח את הדעת מעם השי"ת, אך וכי הדבר אפשרי גם עבורי?

הרי אלפי פעמים ניסיתי, ניסיון אחרי ניסיון, ניסיונות שחלקם החזיקו מעמד יום – יומיים וחלקם פחות מחמש דקות.

אז מה ה' רוצה מאתנו? וכי השי”ת דורש מאתנו דברים אשר אינם ביכולתנו? וכי תורה בשמים היא?

או במילים אחרות – איך הופכים לאיש כשר?

 

היכן אני בעולם

הצעד הראשון מובא במעשה מאבדת בת מלך אשר במהלך החיפוש אחר בת המלך המרמזת על נשמתו הטהורה, נפל לשינה בת שבעים שנה, צעדו הראשון בקומו משנתו היה חשבון הנפש – "היכן אני בעולם".

צעד זה הוא המהלך הראשון בדרך זו בעולה בית א-ל, לבדוק 'האמנם איני נגוע במידת הגאווה, האם היא אינה מסתירה ממני את מקומי האמיתי והיא הגורמת לי להרגיש מידי פעם בעליה המושכת בעקבותיה מפח נפש חד', או 'האם אני אכן אוכל כראוי, או שבשעת האוכל אני שקוע כל כולי על ראשי כרעי וקרבי בתוך השניצל אשר בצלחת'.

אם האדם אינו מתבונן בעצמו, ובוחן את מעשיו, למעשה הוא לא מכיר את עצמו! המפתח לדרך האמת הוא ע"י שאדם ידע ויכיר את עצמו.

אך בשביל זה עלינו להיות מקושרים לדרכי הצדיקים וכפי אשר כותב רבינו (לקו"ת סז"שכל מי שנכלל בזה החן האמת של זה הצדיק… דהינו שמתקרב אליו ונכלל בו נפתחין עיניו ויכול לראות והעיקר להסתכל על עצמו… על כל המדות, איך הוא אוחז בהם" ע"י זה שהאדם מתקרב לצדיקים עיניו נפקחות, הוא זוכה לראות את השקר שבו, את הרע שבו…

ברגע שהאדם מתבונן ושופט את עצמו, משמיים מכניסים אותו לעבודה הזאת… עם הזמן, התורה שלו, התפילה שלו, הקשר שלו עם אנשים- הכל שונה לגמרי!

 

התבודדות שאינה כראוי

אך מנגד מזהירנו רבינו כי 'כעס בא על ידי התבודדות שאינה כראוי' (ספר המידות כעס לה).

שומה עלינו להזהר מהתבודדות שכזו, התבודדות מביאה את האדם לידי רפיון ידיים, אלא נכון, אני בעל מידות רעות, אני כעסן, אני קפדן, אני חולם על עוגות קצפת וכו'… אך כך נולדנו לעולם הזה עם מידות רעות ותאוות, לכן אין תביעה על האדם – למה יש לך מידות רעות, הרי מגיל ילדות הקב"ה נתן לנו אותן, ולמטרה זו נשלחנו לעולם כדי לתקנם.

כשהאדם שופט את עצמו, זה מידת גבורה, וצריך לשתף את הגבורות עם החסדים. למעשה, כשהאדם עושה תשובה ומצטער על הרע שלו, עליו לדעת שהשם רחמן מאוד, ובודאי קיבל את התשובה שלו ללא שום ספק, וכמו שמובא בפוסקים (רמ"א או"ח סי' תרכד סעי' ה) שבמוצאי יום כיפור הוא קצת יום טוב כי אנו בטוחים שיצאנו זכאים בדין, ולכן עליו להיות בשמחה גדולה מאחר והשם יתברך מחל לו!

אחרת התשובה מחכה ולא מתקבלת- עד שהאדם יהיה בשמחה!!

לאחר שזוכים ללכת בדרך ההתבוננות, והתשובה (עם שמחה), עיניו נפקחות ונכנס לדרך אמת עמוקה יותר- לראות גדולת השם, דהיינו השגות, הבנות בתורה, הסתכלות בדרך שונה על החיים, דעת פנימית יותר.

הסימן שאדם הגיע לזה זה עין טובה, כלומר שאם האדם זוכה תמיד ללמד זכות ולא להסתכל בעין רעה על הזולת וזוכה לראות את גדולת השם יתברך, אזי זה סימן שיש לאדם עין טובה.

השם יזכנו להתבודדות אמיתית, התבודדות אשר תביא אותנו אל דבקות אמיתית בהשי"ת, אכי"ר.

real accessibility icon
Page Reader Press Enter to Read Page Content Out Loud Press Enter to Pause or Restart Reading Page Content Out Loud Press Enter to Stop Reading Page Content Out Loud Screen Reader Support