ראשי > מאמרים בתורת ברסלב > עבודת ה' > הפסולת תהיה שלך

הפסולת תהיה שלך

י׳ באב תשע״ט

כל עבודת מידות, כל רגע של איפוק, של ריחוק מהשקר שפשה בנפשנו, כל מאמץ לקיים רצון השם למרות כל נהמות ושאגות היצר המשתולל בתוכנו – כל אלו נחשבים ל"חציבה" בתוך הנפש, שכן אנו מרחיקים את ה"פסולת" מתוכנו ובוררים לנו את דרך האמת עד אשר נגיע וניגע בידיעה הפנימית החרותה על לוחות ליבנו וקוראת לנו להתקרב לאמת. והחציבה הזו, סילוק הפסולת הזו – הם הם אשר נחשבים "שלנו" ועליהם, ועל העבודה לפסלם, נקבל את שכרינו.

לאחר חטא העגל אשר בעטיו נופל משה רבינו "לרגלי" בורא העולם, מוסר נפשו ומתחנן עם כל כוח אמונתו ברחמי השם על המשכו של עם ישראל – מתרצה המלך הרחמן ומקבל את ריצויו, באומרו לו "פְּסָל לְךָ שְׁנֵי לֻחֹת אֲבָנִים כָּרִאשֹׁנִים וְכָתַבְתִּי עַל הַלֻּחֹת אֶת הַדְּבָרִים אֲשֶׁר הָיוּ עַל הַלֻּחֹת הָרִאשֹׁנִים אֲשֶׁר שִׁבַּרת", ובכך מרמז לו כי התקבלו תחנוניו בעד עם ישראל ואפשר לנו להתחיל מחדש..

כמה וכמה עצות ורמזים נפלאים לעבודת השם נוכל לקבל ממאמר השם "פסל לך". בראש ובראשונה ניתן לנו ללמוד כי לעולם, אבל ממש ממש לעולם, לא כלים ולא מסתיימים רחמיו של הבורא, אפילו במצבים הכי בלתי ניתנים למחילה בשכל אנושי כמו חטא העגל, אף אז תמיד פתוחים שעריו עבורנו לקבל את תחנונינו לשוב חזרה אל דרך האמת ולהתחיל את חיינו מחדש. יהודי יכול בכל רגע לבחור מחדש בדרך הטובה, לשוב על מעשיו הרעים, להניח את העבר מאחוריו ולהתחיל מחדש…

כמו שאומר רבינו בתורה מט (בחלק השני של ליקוטי מוהר"ן) – "הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מָלֵא רַחֲמִים.. וְהוּא רוֹצֶה מְאֹד בְּהָעוֹלָם. עַל – כֵּן צָרִיךְ (האדם) לְחַזֵּק עַצְמוֹ מְאֹד בַּעֲבוֹדָתוֹ בְכָל מַה שֶּׁיּוּכַל, אַף אִם הוּא כְּמוֹ שֶׁהוּא. וְיִסְמֹךְ עַל רַחֲמָיו הַמְרֻבִּים מְאֹד בְּלִי שִׁעוּר, כִּי בְּוַדַּאי לֹא יַעֲזֹב אוֹתוֹ, אַף אִם עָבַר מַה שֶּׁעָבַר. הֶעָבָר אַיִן, וְהָעִקָּר מִכָּאן וּלְהַבָּא לֹא יַעֲשֶׂה עוד"

פסולת הסנפירינון

אף רש"י הקדוש מבאר לנו את המילים "פסול לך" ובביאורו זה מלמד אותנו דרך עצומה בעבודת השם.

רש"י אומר – "הראהו מחצב סנפירינון (אבן טובה) מתוך אוהלו ואמר לו הפסולת יהיה שלך ומשם נתעשר משה".

נס נעשה לו למשה, כמאמר הרא"ש, ובורא עולם ברא לו מחצב של אבן סנפירינון יקרה לצד אוהלו וציווה עליו לחצוב לו ממנה שני לוחות כראשונים.

משה רבינו מיד ניגש לעבודה ו"פוסל" (מלשון פסולת) את המיותר מתוך האבן הגדולה עד שהוא מגיע לגודל הרצוי, כגודלם של שני הלוחות הראשונים, ואותה "פסולת מיותרת" נשארת בחלקו שלו ומעשירה אותו.

כך אף אנו, כל אחד מאיתנו, "חוצבים" בתוך נפשנו את אותה "פסולת" רגשית של רגשות שליליים ומידות מגונות אשר מפריעות לנו לשמוע את דבר השם הניבט אלינו מתוך התורה ואשר נמצא בתוכנו.

כל עבודת מידות, כל רגע של איפוק, של ריחוק מהשקר אשר פשה בנפשנו, כל מאמץ לקיים רצון השם למרות כל נהמות ושאגות היצר המשתולל בתוכנו – כל אלו נחשבים ל"חציבה" בתוך הנפש, שכן אנו מרחיקים את ה"פסולת" מתוכנו ובוררים לנו את דרך האמת עד אשר נגיע וניגע בידיעה הפנימית החרותה על לוחות ליבנו וקוראת לנו להתקרב לאמת.

החציבה של הפסולת הזו היא "שלנו", כמאמר הכתוב "הפסולת יהיה שלך", שכן כל מה שאנחנו חלק אלוק ממעל אינו אלא מתנה גמורה מאת הבורא ואין לנו שכר עליה כלל כי ממנו חוצבנו ולחלקו אנו שייכים.

אך אותה חתירה למצוא את מה שאנחנו באמת ואותו מאמץ להרחיק את הפסולת מתוכנו – הם הינם שלנו באמת ועליהם ניטול שכר רב לעולם הבא.

יהי רצון שנזכה לחצוב "פסולת" רבה מתוך נפשנו ולגלות את האור גדול הנמצא תחתה בתוכנו ושאותה "פסולת" תעיד בעדנו בשמיים כי לא וויתרנו ובאומץ רב חצבנו את דרכנו אל האמת

real accessibility icon
Page Reader Press Enter to Read Page Content Out Loud Press Enter to Pause or Restart Reading Page Content Out Loud Press Enter to Stop Reading Page Content Out Loud Screen Reader Support