ראשי > מאמרים בתורת ברסלב > הסוף הטוב מעניק כח סבל

הסוף הטוב מעניק כח סבל

כ׳ באדר א׳ תשע״ט

" 'ביום ההוא יבוקש עוון ישראל ואיננו'. כי לעתיד יהיה כולו תשובה; ועל ידי התשובה 'זדונות נעשין זכיות', ויהיה נעשה מעבירות ישראל תורה. ועל כן… יבקשו ויחפשו אז אחר עוונות ישראל – איך לוקחין עוד איזה עוון כדי לעשות ממנו תורה! וזהו: 'ואיננו', כי יהיו כל העוונות נכללין באין, היינו באין סוף, ששם העוונות נתהפכין לזכיות על ידי התשובה, שזהו בחינות 'ירידה תכלית העליה' ".

(ליקוטי מוהר"ן ח"א, כב)

שמעתם מה יהיה בעתיד? – "יבקשו ויחפשו אז אחר עונות ישראל – איך לוקחין עוד איזה עוון כדי לעשות ממנו תורה!" – – –

מפליא ביותר.

גם מוהרנ"ת באחד ממכתביו, אחרי שהוא מזכיר לבנו ש"סוף כל סוף יתהפך הכל לטובה, ויקויים 'ביום ההוא יבוקש ויחופש עוון ישראל' כדי להפכם לזכיות" – הוא נפעם: "בני, הנשמע כזאת?! אבל באזנינו שמענו זאת מפיו הקדוש בעצמו, מפי זה שזכה לתורת ה' ולתפילת ה' ממש, ולא היה לו ממי להתבייש כלל. על כן, עדיין תקוותנו חזקה לזכות לשמחת עולם על ראשם לנצח, מאחר שזכינו לתורות ותפילות כאלה" (עלים לתרופה, מכתב מיום א' חיי שרה תקצ"ד).

* * *

לשם מה סיפר לנו זאת רבינו הקדוש? הרי דבר זה יקרה רק בעתיד, ואיזה שימוש נוכל לעשות בכך בטרם בוא העתיד? "כי עדיין אין אנו מבינים, מה נעשה אנחנו עתה בעומק הגלות הזה, שעיקר הגלות הוא העצבות; ובמה נזכה עתה לזה לשמח נפשנו להכניע הקליפות לצאת מגלות הנפש שהוא העצבות שמתגבר בכל יום?" (ליקוטי הלכות, ברכת הודאה ו, י).

התשובה היא:

גם אנחנו – הרחוקים עדיין מאותו עתיד נפלא – צריכים לדעת ולזכור זאת היטב. משום שהיום שבו 'יבוקש עוון ישראל ואיננו' אמור לנחם ולעודד אותנו גם בימים אלה, בהם הנפילות כואבות עד מאד, ולתת לנו את הכח לקום ולהתחיל מחדש.

וכיצד? "כי זה ידוע, שהעיקר להמשיך עלינו גם עתה בחינת הגאולה, בבחינת 'קרבה אל נפשי גאלה', כמו שאומרים בשם הבעל שם טוב ז"ל. וכל דברי הצדיקים, בפרט דברי אדוננו מורנו ורבנו זכרונו לברכה – כולם הם עצות להחיות נפשותינו עתה גם עתה, כל אחד ואחד בכל מקום שהוא" (שם).

ולכן, גם כיום, בתוקף הגלות, עלינו לזכור, שהסוף שלנו נפלא, וכי לא נבראנו כדי 'להיטגן' כאן בעולם המר הזה, כי "בוודאי לא ברא ה' יתברך את האדם בחכמה נפלאה ונוראה כזאת, בשביל שיסבול עמל וכעס כזה בזה העולם, כי כוונת ה' יתברך בוודאי רק לטובה. וכמבואר בכל הספרים, שברא את כל העולם ומלואו, בשביל האדם, כדי להראות טובו וחסדו ורחמנותו. היינו, שעיקר בריאת האדם שבשבילו נברא הכל, היה בשביל התכלית… וזה כל נחמותינו על כל הצרות והיגונות שסובל כל אחד.

"ועל כן צריכין להתגבר מאד מאד להמשיך שמחה על עצמו, על ידי שיסתכל על הסוף, שהוא תכלית העולם הבא, שאז יתהפך הכל לטובה. כי אפילו הפחות שבישראל והגרוע שבגרועים – אין שיעור לכל נעימות הטוב הנפלא שיזכה אז; וכמו שחיזקו אותנו הצדיקי אמת בכמה לשונות בעניין זה, כמו שכתוב 'ביום ההוא יבוקש עוון ישראל ואיננו', כמו שמובא בסימן כ"ב, שיבקשו ויחפשו עוונות ישראל, כי יתהפכו לזכיות. וכמו שכתוב על פסוק 'נרדי נתן ריחו', וכן בפסוקים הרבה. ועל ידי זה יוכל לשמח את עצמו גם עתה בכל מה שעובר עליו" (שם, ט).

* * *

כשהאדם צועד יחף בשלג, רעב וצמא, רועד וקופא – הוא עלול לאבד את רצון החיים ולקרוס. אבל אם הוא זוכר שהוא לא בעיצומה של 'צעדת המוות', אלא בעיצומה של תחרות שבה בוחנים את כח הסבל שלו – הוא מתמלא בכח!

מאותה סיבה, מגלה לנו רבינו הקדוש ידיעות מרעישות על העתיד לבוא, למען נבין ונשכיל שכל הסבל שאותו אנו עוברים, אינו לחינם, אלא כל כולו ריווח ותענוג לנצח.

גולשים התעניינו גם במאמרים הבאים:

real accessibility icon
Page Reader Press Enter to Read Page Content Out Loud Press Enter to Pause or Restart Reading Page Content Out Loud Press Enter to Stop Reading Page Content Out Loud Screen Reader Support