הכנה לקבלת התורה
ה׳ באב תשע״ט
כדי לזכות לקבל את התורה, אנו צריכים, ראשית לכל, להזדכך ולהתעלות עד שנזכה שיקרא עלינו שם 'אדם'. והמדרגה הראשונה שצריך לעמול עליה כדי לזכות לכך היא הענווה, הטמונה ומוסתרת בכל אבר מאברינו, אלא שעלינו לעוררה ולהעירה – וזהו המפתח הראשון לקבלת התורה.
עומדים אנו בימי הספירה, ימים אשר בהם התקדשו בני ישראל קדושה אחר קדושה, וזיככו את מידותיהם עד אשר העיד עליהם הכתוב "ויחן שם ישראל כנגד ההר" (שמות יט ב), ודרשו חז"ל(פסיקתא שמות יט ב) "שוין כולם בלב אחד". כל ששים ריבוא בני ישראל הזדככו כל כך, עד שלא נמצא באף אחד מהם שום שמץ קפידה על חברו, עד שזכו על ידי זה לקבלת התורה, כמו שאמרו חז"ל (דרך ארץ רבה פרק שלום ה"ה) "אמר הקדוש ברוך הוא הואיל ושנאו ישראל את המחלוקת ואהבו את השלום ונעשו חנייה אחת, עכשיו אתן להם את תורתי".
בימים אלו שומה עלינו להוסיף ולהרבות בתיקון המידות, שכן האדם דומה לשדה הצריך עיבוד תמידי – חרישה, זריעה, ניקוי ושמירה. איש אשר אינו עומד על משמר מידותיו לא יצלח במלאכתו – מלאכת שמים – כלל, ועליו אמר שלמה (משלי כד, ל-לא) "על שדה איש עצל עברתי ועל כרם אדם חסר לב, והנה עלה כולו קמשונים כסו פניו חרלים וגדר אבניו נהרסה".
ואף תלמידי רבי עקיבא, ענקי הרוח, אשר מעלתם נשגבה מהשגתנו, נענשו בימים אלו על אשר פגמו בדקה מן הדקה בכבוד חבריהם, ללמדנו את דרכה של תורה.
נעשה אדם
בימים אלו עוסקים אנו לעלות לדרגת אדם (כמבואר בליקוטי הלכות הל' בציעת הפת ו, לד), שהיא תנאי המוכרח לקבלת התורה, שמקבלה יקרא בשם 'אדם' כמאמר הפסוק "זאת התורה – אדם", שלא יוכל אדם לקבל את התורה הק' ולהדבק בקדושתה ובקדושת נותנה אלא על ידי שתושלם אצלו בחינת אדם.
ועיקר גדר האדם הוא בהיותו בעל מדות טובות ומשפיע טוב לזולתו, וכמאמר רבי נחמן (ליקו"מ ח"ב ב, ד) "שזה גדר האדם, שדרכו לגמול חסד, מה שאין כן החי. וזה שנאמר 'נעשה אדם', וכתיב 'ושם האיש אשר עשיתי עמו היום' וכו', 'מה התם צדקה אף כאן צדקה' (הקדמת הזהר דף יג:), שעל ידי צדקה נקרא אדם".
שהרי 'אדם' הוא מלשון "אדמֶה לעליון", שצריך לדמות את עצמו לקונו ית', וכמאמר חז"ל על הפסוק "ללכת בכל דרכיו": "מה הוא רחום אף אתה רחום, מה הוא חנון אף אתה חנון, מה הוא צדיק אף אתה צדיק, מה הוא גומל חסדים אף אתה גומל חסדים", ואם לא יושלם במידותיו הרי אינו בכלל אדם, וכמאמר העולם – "הוא לא בן אדם…"
וכלשון קדשו של רבנו הרמ"ק (תומר דבורה א) "האדם ראוי שיתדמה לקונו ואז יהיה בסוד הצורה העליונה צלם ודמות, שאלו ידומה בגופו ולא בפעולות, הרי הוא מכזיב הצורה ויאמרו עליו צורה נאה ומעשים כעורים, שהרי עיקר הצלם והדמות העליון הן פעולותיו, ומה יועיל לו היותו כצורה העליונה, דמות תבנית אבריו, ובפעולות לא יתדמה לקונו".
שפלות
ראשונה לכל המידות היא מדת הענווה. וכל כך נחשבה הענווה, עד כי על האדם אשר אינו טורח בלבו לזכך נפשו במידה זו נאמר "תועבת ה' כל גבה לב".
גאוה זו אשר נכנסה בלבו של אדם בשעה שאמר לו הנחש: "והייתם כאלהים" (עיי' מחשבות חרוץ דף ב.-ז.), מפעפעת בו כארס של עכנאי, מרפה ידו מעבודת ה' ומפילתו לגרועים שבעוונות עד אשר השי"ת קורא עליו את הקשה שבקריאות "אין אני והוא יכולין לדור בעולם" (סוטה ה.).
אך זאת עלינו לדעת, כי "אין הקב"ה בא בטרוניא עם בריותיו" ולא נאמרו דברי חז"ל בחומרי ועונשי הגאווה אלא ברודף ונלחם להשיגה וכל שאיפת חייו ומחשבתו היא על עבודה זרה ומאוסה זו, אך אלו אשר כל שאיפתם אינה אלא לעשות רצון קונם לבד, והם מכירים את הגאווה הטמונה בהם ויודעים אשר היא תועבת ה', אלא שמידה מגונה זו רודפת אחריהם בכל פינות אשר הם פונים, עליהם אמרו חז"ל (ע"ז ג.) כי "אין הקב"ה בא בטרוניא עם בריותיו", ואף יזכו שתתגלה אצלם הענווה האמתית הטמונה בהם כנ"ל.
ואף לקבלת התורה לא זכו ישראל אלא על ידי השיפלות אשר המשיך עליהם משה רבינו ע"ה כמבואר בדברי רבינו ז"ל (לקו"מ ח"ב סי' עב) כי דע, שיש בכל אחד ואחד מישראל בחינת השפלות של משה בכל איבר ואיבר, וזה זכו ישראל במעמד הר סיני, שאז המשיך משה השפלות שלו בכל אחד ואחד מישראל בכל איבר ואיבר.
ושפלות זו שוכנת עדיין בתוכנו, וחקוקה היא ברמ"ח אברינו, אבל היא מוסתרת, אסורה בכבלי היצר והמכשלה אשר תחת ידנו מעלימה אותה בלבנו עד אשר "אותו השפלות של משה, שהוא מושרש בכל אחד מישראל, הוא מונח ושוכב אצל כל אחד ואחד בבחינת שכיבה ומיתה, כי זאת השפלות נתעלם אצל כל אחד, ואינו מתעורר ומתגלה אצלו" (שם).
בימים אלו אשר בהם אנו מונים לעומר, מכינים את עצמנו בהכנה דרבה לקראת יום מתן תורתנו, יש בידנו הכח לעורר שפלות זו ולהחיותה ולזכות בה כל אחד לפי בחינתו, אכי"ר.
(נערך ע"פ שיחה, ע"פ הבנת הכותב)
גולשים צפו גם ב:
הברסלבים הראשונים
מסמך מרתק שרשם זלמן שזר מפיו של הרה"ח ר' שמואל מאיר אנשין על התקרבותו לברסלב, על עלייתו ארצה ועל חסידי ברסלב הראשונים בירושלים.
צעקת החיפוש
החיפוש אחרי נקודת הטוב הוא מעשה הקנאות הראוי ביותר עבור קדושת יהדותנו. והחיפוש הזה מתחיל בספרי הצדיקים, עובר בהכרח דרך שיחת חברים, ונעשה שלם ומוחלט מתוך בירור עצמי.
גילוי העולמות (א)
לכל אדם ידיעות אודות המציאות, אותן קנה באמצעות כוחות החכמה והבינה שלו ובאמצעות הנתונים שנמסרו לו על ידי חושיו. אולם "דעת" היא התוודעות מסוג שונה אל המציאות. הכוונה לגילוי של הקודש בכל דבר, חיבור כל…
בענין השמחה…
נקודת השמחה בעצם היהדות אמורה ללוות את הנפש לכל מקום אליו תתגלגל. המצוות והטוב שיש בכל יהודי, די בהם כדי להחיות את נפשו תמיד, בכל מצב. חיי אמונה הם כאלו שאינם נתונים לחסדי המצב והמקום.…
מחשבות ודמיונות
"כשעושין שחוק וקומדיה, אזי נוסע אחד ומכריז וחושב כל הדברים שיעשו על הקומדיה. ואף שהוא תאווה לשמוע, אף על פי כן, אין זה השחוק בעצמו. וכן, כשבא להחדר שעושין שם הקומדיה, יש שם מצוייר על…
גביע מתנה לרבי
הם יצאו לדרך מבעוד מועד, שבוע לפני ראש השנה, והביטו בשמים שצבועים היו באפור קודר, גוון שאינו מבשר טוב. אם תהיה הדרך מלווה בסערות של שלג ומלאה בתקלות ועיכובים לא יספיקו להגיע לראש השנה... (סיפורים)
להסתכל לשמים
פעם שאל רבי נחמן אדם אחד: "הסתכלת היום על השמים?". שאלה זו מכוונת לכולנו - האם אנחנו מכירים במוגבלות של עצמנו? האם אנחנו מוכנים לעזוב את גאוותנו המדומה? אם כן, נוכל להתפלל בצורה הטבעית ביותר,…
להיות צדיק ולמדן
היהדות האמיתית מורכבת משני חלקים: צדקות ולמדנות, כשכל אחד מהם הכרחי. "כי אם אינו למדן, אמרו רבותינו זכרונם לברכה: 'ולא עם הארץ חסיד'; ולמדן בלבד, בוודאי אינו כלום, כי אפשר להיות למדן ורשע גמור. ו'לא…
לקרב ולא לרחק!
ליצני הדור בדורו של אברהם אבינו אמרו 'מאבימלך נתעברה שרה'. מה עשה הקדוש ברוך הוא? צר קלסתר פניו של יצחק דומה לאברהם, והעידו הכל 'אברהם הוליד את יצחק'. וכאז כן עתה; גם היום טוענים ליצני…
"אם יתן – יתן"…
אם בגישתנו לתפילה נצטייד בתובנה שאנו מבקשים רק מתנת חינם מאת הבורא - כבר לא נבדוק כל פעם אם תפילתנו נענתה, או אם 'תוגמלנו' על המאמץ שהשקענו בה, אלא נתחנן ונוסיף ונתחנן; אולי יחוס, אולי…
"עד שיגמור הצדיק"
יש צדיקים עליונים ונשגבים מאד שיש בכוחם לחדור אל לב ליבה של הטומאה ולהוציא מפיה את "כל הקדושות של הדעת והרחמנות והתפילות שבלעה" "ולא די שהוא (כח הטומאה) מקיא ומוציא כל הקדושה שבלע אלא גם…
כשהשקר מודה…
כשהשקר מודה על האמת, מקבלת הנפש תעצומות לעבוד את השם במסירות נפש. זהו המפתח העיקרי להתקרבות אל הקדושה ולהתקשרות עם השי"ת. בפסוקים 'שמע' ו'ברוך שם' מרוכזת עיקר נקודת מסירות הנפש. הפסוקים הללו מכילים את בהירות…






