היינו כחולמים
כ״ט בסיון תשע״ט
בחיים, כמו בשינה, נדמה לנו כאילו ישנה איזו ממשות, איזו מציאות תמידית מדומה: הזמן. היום חלף אולי, אנחנו חושבים, אבל מחר יש עוד יום, הבה ננוחה. ובשינה, לעתים חלום בן דקה דומה עלינו כנצח ועוד. והנה התעוררנו – ואין, רק דקה חלפה. הלאה הדמיון, הננו במציאות – והנה חלפו חיינו. תמה הזמניות, הסתיימה.
החיים הם כמו שינה, אומר רבי נתן בליקוטי הלכות. החיים הם כמו שינה, וכמה וכמה קווי דמיון יש ביניהם.
החיים, כמו השינה, אינם תכלית, מטרה בפני עצמה, כי אם אמצעי בלבד. השינה – לצבור כח; החיים לצבור רצון, מעש ועבודה את בוראינו.
אבל בחיים, כמו בשינה, מהרגע ששקענו בהם, שוב איננו זוכרים כי הם אמצעי בלבד; מרגע ששקענו במנעמי החיים, מרגע ששקענו בנעימות החלום, שוב איננו זוכרים את זמניותם, את היותם חולפים, את היותם אמצעי בלבד.
כי בחיים, כמו בשינה, נדמה לנו כאילו ישנה איזו ממשות, איזו מציאות תמידית מדומה: הזמן. היום חלף אולי, אנחנו חושבים, אבל מחר יש עוד יום, הבה ננוחה. ובשינה, לעתים חלום בן דקה דומה עלינו כנצח ועוד. והנה התעוררנו – ואין, רק דקה חלפה. הלאה הדמיון, הננו במציאות – והנה חלפו חיינו. תמה הזמניות, הסתיימה.
מהחיים, כמו מהשינה, אנו עלולים להתעורר ולגלות שבמקום חלום וורוד, המצב שחור משחור. ולא פעלנו, ולא עשינו, ולא צברנו מעש.
והחיים, כמו השינה, חולפים ועוברים כרגע, הנה החלו, וכרגע חלפו ותמו, והננו כאן, הננו שם – והננו מובלים כבר למנוחת עולמים…
ואם יזכור האדם את העובדה הבסיסית הזו, כי אז יקל עליו להתמודד עם היצר הרע, הבא לפתותו בהבל ותעתוע. אם יזכור האדם שהבלי העולם – ועצם מושג הזמן – הינם הבל הבלים, והם כלים וחולפים ואינם אלא חלום רגעי מדומה, שנדמה לנו כממשות רק משום פחיתות דרגתינו, כי אז "בוודאי ישים כל ליבו לבטל הבלי הזמן".
כי בחיים, שלא כמו בחלום, כשזה נגמר כבר מאוחר מדי.
* * *
ולא רק התעוררות ומוסר יש כאן, כי אם גם התחזקות נפלאה.
אם אכן נתעורר, אם אכן חפצים אנו בטוב, אין לנו לחשוש או להשבר מהעבר – כי אין. כי כמו חלום בלהות, שנעלם כאשר מתעורר האדם משנתו ואיננו, כמוהו יעלמו גם חסרונותינו ואינם, ועלינו מוטל להלחם ולגרש את העצבות שאחרי החלום. וכך נוכל גם להתעלות לחלוטין מעל הבלי הזמן, בלי ליפול ולהשבר מנפילות עבר.
כי בחיים, אולי כמו בחלום, תמיד יש תקוה, ותמיד אפשר להתחיל מהתחלה, מחדש, כאילו העבר אין וכל העתיד עדיין עומד לפנינו, מצפה ומייחל שנצעד בו, מחדש, בקומה זקופה ובראש מורם – אל-על, אל הדרך הסלולה העולה בעבודת ה'.
ואם אלה יהיו חיינו, כי אז ימלא שחוק פינו ולשונינו רינה על כי הגדיל ה' לעשות עמנו את החסד הגדול הזה, ונתן לנו את ההתחלה, את ההתחדשות, בכל עת ובכל רגע, לו רק נרצה.
חזקו ונתחזקה, עם ה'.
(מבוסס בחלקו על פי ליקוטי הלכות הלכות מילה ה"ד)
