האור החדש שלעתיד לבוא!

"יִשְׂרָאֵל הֵם לְמַעְלָה מֵהַטֶּבַע, רַק כְּשֶׁהֵם חוֹטְאִים חַס וְשָׁלוֹם, אֲזַי נוֹפְלִים אֶל תַּחַת הַטֶּבַע כְּמוֹ הָעַכּוּ"ם שֶׁהֵם תַּחַת הַמַּזָּל וְהַטֶּבַע, וַאֲזַי יֵשׁ לָהֶם גָּלוּת וָצַעַר חַס וְשָׁלוֹם. וּכְשֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּך הוּא רוֹצֶה לְרַחֵם עַל יִשְׂרָאֵל וּלְהוֹשִׁיעָם מִגָּלוּתָם, אֲזַי מַמְשִׁיך עֲלֵיהֶם הַשְׁגָּחָה וַאֲזַי מַכְנִיעַ וּמְבַטֵּל הַטֶּבַע וְהַמַּזָּל שֶׁהָיָה מְחַיֵּב שֶׁיִּהְיוּ יִשְׂרָאֵל נְתוּנִים תַּחַת יָדָם.
"וְדַע שֶׁזֹּאת הַהַשְׁגָּחָה הוּא מַמְשִׁיך מִסּוֹף הָעוֹלָם, כִּי לֶעָתִיד בְּעֵת הַקֵּץ יִתְבַּטֵּל הַטֶּבַע לְגַמְרֵי, וְלא יִהְיֶה רַק הַשְׁגָּחָה לְבַד"
(ליקוטי מוהר"ן, רנ)

עם ישראל אינו סובל! שהרי ה' איתם עמם ואצלם, ומלווה אותם על כל צעד ושעל. ומאחר שכן, איך יתכן סבל?! "כִּי מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ דַּעַת וְיוֹדֵעַ שֶׁהַכֹּל בְּהַשְׁגָּחָה מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַך, אֵין לוֹ שׁוּם יִסּוּרִין וְאֵינוֹ מַרְגִּישׁ שׁוּם צַעַר, כִּי ה' נָתַן וַה' לָקַח" (שם).

אם אנחנו סובלים, אין זה אלא שהסביבה חסרת האמונה, על עיתוניה ופרשניה, עשתה את שלה, והשפיעה עלינו לרעה. היא טפטפה בנו את הארס של 'חכמת הטבע' המשכיחה מאתנו ש"אין עוד מלבדו"… זוהי הגלות! הגלות איננה הצרות הקשות, אלא ההסתכלות הטבעית עליה!

ומי עומד נגד ההסתכלות הזו? נגדה עומדים אותם הצדיקים ששתל ה' בכל דור, צדיקים שזיככו את עצמם, עד אשר התעלו מעל גבולות הטבע – והם במופתיהם הנפלאים פוקחים את עינינו לראות שאכן "אין עוד מלבדו", וכי הטבע משועבד כולו להשגחת ה', וגם אם הטבע מחייב תרחיש כלשהו, בא הצדיק וגוזר אחרת.

אך שימו לב: יש צדיק פלאי, אשר אינו מסתפק בכך. שידוד הטבע אינו ההישג הגדול שלו; הוא כבר רוצה משהו אחר לגמרי. הוא לא חפץ שיספרו ממנו 'מופתים' איך שידד את הטבע, כי לא באלה תהלתו. הוא גם לא רוצה שידחקו את השעה בתפילות לשינוי הטבע, אלא רק "אִם יִתֵּן הַשֵּׁם יִתְבָּרַך – יִתֵּן; וְאִם לָאו – לָאו".

הוא רוצה משהו אחר לגמרי: ביטול הטבע לגמרי! הוא רוצה להטעים לנו כבר עכשיו את סוג ההנהגה שתהיה לעתיד לבוא, כאשר לא יתנהג העולם על פי חוקי הטבע כלל, "ונשגב ה' לבדו"; "וראו כל בשר יחדיו כי פי ה' דיבר" – – –

צדיק זה, שנשמתו נשמת משיח, הזדכך והתעלה מעל הטבע בתכלית, ושם ממרומים הוא מביא לנו תורות נפלאות, השגות השייכות לעתיד לבוא. בכוחן אנו מקבלים הסתכלות אחרת לגמרי על כל המציאות. הסתכלות של "ליקוטי מוהר"ן", "משיבת נפש", עלים לתרופה". הסתכלות של "אין עוד מלבדו"; "ה' איתך עמך ואצלך" על אף כל המעברים וההרפתקאות.

בכן, גם אם הטבע – טבע התאוות, הבטלה, העצבות ושאר היסורים – מתגבר עלינו, אין זו סיבה ליפול ולהתרחק. שכן יש לנו כבר הארה מלעתיד לבוא, הארה שמלמדת אותנו איך להיות עם ה' גם עכשיו, עוד בטרם שודד הטבע!

וצדיק זה מלמד אותנו גם דרך חדשה ונפלאה: דרך התבודדות שהינה לא רק 'תפילה' שמשדדת את הטבע ופועלת ישועות, אלא תפילה שנותנת להרגיש גם עכשיו, בתוך כל הבלבול והחושך, קרבת אלקים מיוחדת במינה. כך שגם כאשר כוחות הטבע והרע משתוללים ומפילים אותנו חללים, הוא מלמד אותנו לבוא ולהתיישב לפני ה', לפרש לפניו את שיחתנו. להתאנח לפניו, ולהיות עמו יחד, ולהמשיך להילחם על אף הכל.

כשאנו שוקדים על דלתותיו של רבינו הקדוש ומתאבקים בעפר רגלי תורתו ועצותיו, אין אנו מצליחים רק לשבור את הטבע ואת הרע, אלא גם מקבלים הארה מלעתיד לבוא, שנותנת תחושה ברורה כי גם עכשיו, כשכוחות הטבע מרעימים בקולם, לא עזבנו ה', וה' לא שכחנו.