האור שלעתיד
י׳ באב תשע״ט
כשאנו שוקדים על דלתותיו של רבינו הקדוש ומתאבקים בעפר רגלי תורתו ועצותיו, אין אנו מצליחים רק לשבור את הטבע ואת הרע, אלא גם מקבלים הארה מלעתיד לבוא, שנותנת תחושה ברורה כי גם עכשיו, כשכוחות הטבע מרעימים בקולם, לא עזבנו ה', וה' לא שכחנו.
האור החדש שלעתיד לבוא!
"יִשְׂרָאֵל הֵם לְמַעְלָה מֵהַטֶּבַע, רַק כְּשֶׁהֵם חוֹטְאִים חַס וְשָׁלוֹם, אֲזַי נוֹפְלִים אֶל תַּחַת הַטֶּבַע כְּמוֹ הָעַכּוּ"ם שֶׁהֵם תַּחַת הַמַּזָּל וְהַטֶּבַע, וַאֲזַי יֵשׁ לָהֶם גָּלוּת וָצַעַר חַס וְשָׁלוֹם. וּכְשֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּך הוּא רוֹצֶה לְרַחֵם עַל יִשְׂרָאֵל וּלְהוֹשִׁיעָם מִגָּלוּתָם, אֲזַי מַמְשִׁיך עֲלֵיהֶם הַשְׁגָּחָה וַאֲזַי מַכְנִיעַ וּמְבַטֵּל הַטֶּבַע וְהַמַּזָּל שֶׁהָיָה מְחַיֵּב שֶׁיִּהְיוּ יִשְׂרָאֵל נְתוּנִים תַּחַת יָדָם.
"וְדַע שֶׁזֹּאת הַהַשְׁגָּחָה הוּא מַמְשִׁיך מִסּוֹף הָעוֹלָם, כִּי לֶעָתִיד בְּעֵת הַקֵּץ יִתְבַּטֵּל הַטֶּבַע לְגַמְרֵי, וְלא יִהְיֶה רַק הַשְׁגָּחָה לְבַד"
(ליקוטי מוהר"ן, רנ)
עם ישראל אינו סובל! שהרי ה' איתם עמם ואצלם, ומלווה אותם על כל צעד ושעל. ומאחר שכן, איך יתכן סבל?! "כִּי מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ דַּעַת וְיוֹדֵעַ שֶׁהַכֹּל בְּהַשְׁגָּחָה מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַך, אֵין לוֹ שׁוּם יִסּוּרִין וְאֵינוֹ מַרְגִּישׁ שׁוּם צַעַר, כִּי ה' נָתַן וַה' לָקַח" (שם).
אם אנחנו סובלים, אין זה אלא שהסביבה חסרת האמונה, על עיתוניה ופרשניה, עשתה את שלה, והשפיעה עלינו לרעה. היא טפטפה בנו את הארס של 'חכמת הטבע' המשכיחה מאתנו ש"אין עוד מלבדו"… זוהי הגלות! הגלות איננה הצרות הקשות, אלא ההסתכלות הטבעית עליה!
ומי עומד נגד ההסתכלות הזו? נגדה עומדים אותם הצדיקים ששתל ה' בכל דור, צדיקים שזיככו את עצמם, עד אשר התעלו מעל גבולות הטבע – והם במופתיהם הנפלאים פוקחים את עינינו לראות שאכן "אין עוד מלבדו", וכי הטבע משועבד כולו להשגחת ה', וגם אם הטבע מחייב תרחיש כלשהו, בא הצדיק וגוזר אחרת.
אך שימו לב: יש צדיק פלאי, אשר אינו מסתפק בכך. שידוד הטבע אינו ההישג הגדול שלו; הוא כבר רוצה משהו אחר לגמרי. הוא לא חפץ שיספרו ממנו 'מופתים' איך שידד את הטבע, כי לא באלה תהלתו. הוא גם לא רוצה שידחקו את השעה בתפילות לשינוי הטבע, אלא רק "אִם יִתֵּן הַשֵּׁם יִתְבָּרַך – יִתֵּן; וְאִם לָאו – לָאו".
הוא רוצה משהו אחר לגמרי: ביטול הטבע לגמרי! הוא רוצה להטעים לנו כבר עכשיו את סוג ההנהגה שתהיה לעתיד לבוא, כאשר לא יתנהג העולם על פי חוקי הטבע כלל, "ונשגב ה' לבדו"; "וראו כל בשר יחדיו כי פי ה' דיבר" – – –
צדיק זה, שנשמתו נשמת משיח, הזדכך והתעלה מעל הטבע בתכלית, ושם ממרומים הוא מביא לנו תורות נפלאות, השגות השייכות לעתיד לבוא. בכוחן אנו מקבלים הסתכלות אחרת לגמרי על כל המציאות. הסתכלות של "ליקוטי מוהר"ן", "משיבת נפש", עלים לתרופה". הסתכלות של "אין עוד מלבדו"; "ה' איתך עמך ואצלך" על אף כל המעברים וההרפתקאות.
בכן, גם אם הטבע – טבע התאוות, הבטלה, העצבות ושאר היסורים – מתגבר עלינו, אין זו סיבה ליפול ולהתרחק. שכן יש לנו כבר הארה מלעתיד לבוא, הארה שמלמדת אותנו איך להיות עם ה' גם עכשיו, עוד בטרם שודד הטבע!
וצדיק זה מלמד אותנו גם דרך חדשה ונפלאה: דרך התבודדות שהינה לא רק 'תפילה' שמשדדת את הטבע ופועלת ישועות, אלא תפילה שנותנת להרגיש גם עכשיו, בתוך כל הבלבול והחושך, קרבת אלקים מיוחדת במינה. כך שגם כאשר כוחות הטבע והרע משתוללים ומפילים אותנו חללים, הוא מלמד אותנו לבוא ולהתיישב לפני ה', לפרש לפניו את שיחתנו. להתאנח לפניו, ולהיות עמו יחד, ולהמשיך להילחם על אף הכל.
כשאנו שוקדים על דלתותיו של רבינו הקדוש ומתאבקים בעפר רגלי תורתו ועצותיו, אין אנו מצליחים רק לשבור את הטבע ואת הרע, אלא גם מקבלים הארה מלעתיד לבוא, שנותנת תחושה ברורה כי גם עכשיו, כשכוחות הטבע מרעימים בקולם, לא עזבנו ה', וה' לא שכחנו.
גולשים צפו גם ב:
הברסלבים הראשונים
מסמך מרתק שרשם זלמן שזר מפיו של הרה"ח ר' שמואל מאיר אנשין על התקרבותו לברסלב, על עלייתו ארצה ועל חסידי ברסלב הראשונים בירושלים.
צעקת החיפוש
החיפוש אחרי נקודת הטוב הוא מעשה הקנאות הראוי ביותר עבור קדושת יהדותנו. והחיפוש הזה מתחיל בספרי הצדיקים, עובר בהכרח דרך שיחת חברים, ונעשה שלם ומוחלט מתוך בירור עצמי.
גילוי העולמות (א)
לכל אדם ידיעות אודות המציאות, אותן קנה באמצעות כוחות החכמה והבינה שלו ובאמצעות הנתונים שנמסרו לו על ידי חושיו. אולם "דעת" היא התוודעות מסוג שונה אל המציאות. הכוונה לגילוי של הקודש בכל דבר, חיבור כל…
בענין השמחה…
נקודת השמחה בעצם היהדות אמורה ללוות את הנפש לכל מקום אליו תתגלגל. המצוות והטוב שיש בכל יהודי, די בהם כדי להחיות את נפשו תמיד, בכל מצב. חיי אמונה הם כאלו שאינם נתונים לחסדי המצב והמקום.…
מחשבות ודמיונות
"כשעושין שחוק וקומדיה, אזי נוסע אחד ומכריז וחושב כל הדברים שיעשו על הקומדיה. ואף שהוא תאווה לשמוע, אף על פי כן, אין זה השחוק בעצמו. וכן, כשבא להחדר שעושין שם הקומדיה, יש שם מצוייר על…
גביע מתנה לרבי
הם יצאו לדרך מבעוד מועד, שבוע לפני ראש השנה, והביטו בשמים שצבועים היו באפור קודר, גוון שאינו מבשר טוב. אם תהיה הדרך מלווה בסערות של שלג ומלאה בתקלות ועיכובים לא יספיקו להגיע לראש השנה... (סיפורים)
להסתכל לשמים
פעם שאל רבי נחמן אדם אחד: "הסתכלת היום על השמים?". שאלה זו מכוונת לכולנו - האם אנחנו מכירים במוגבלות של עצמנו? האם אנחנו מוכנים לעזוב את גאוותנו המדומה? אם כן, נוכל להתפלל בצורה הטבעית ביותר,…
להיות צדיק ולמדן
היהדות האמיתית מורכבת משני חלקים: צדקות ולמדנות, כשכל אחד מהם הכרחי. "כי אם אינו למדן, אמרו רבותינו זכרונם לברכה: 'ולא עם הארץ חסיד'; ולמדן בלבד, בוודאי אינו כלום, כי אפשר להיות למדן ורשע גמור. ו'לא…
לקרב ולא לרחק!
ליצני הדור בדורו של אברהם אבינו אמרו 'מאבימלך נתעברה שרה'. מה עשה הקדוש ברוך הוא? צר קלסתר פניו של יצחק דומה לאברהם, והעידו הכל 'אברהם הוליד את יצחק'. וכאז כן עתה; גם היום טוענים ליצני…
"אם יתן – יתן"…
אם בגישתנו לתפילה נצטייד בתובנה שאנו מבקשים רק מתנת חינם מאת הבורא - כבר לא נבדוק כל פעם אם תפילתנו נענתה, או אם 'תוגמלנו' על המאמץ שהשקענו בה, אלא נתחנן ונוסיף ונתחנן; אולי יחוס, אולי…
"עד שיגמור הצדיק"
יש צדיקים עליונים ונשגבים מאד שיש בכוחם לחדור אל לב ליבה של הטומאה ולהוציא מפיה את "כל הקדושות של הדעת והרחמנות והתפילות שבלעה" "ולא די שהוא (כח הטומאה) מקיא ומוציא כל הקדושה שבלע אלא גם…
כשהשקר מודה…
כשהשקר מודה על האמת, מקבלת הנפש תעצומות לעבוד את השם במסירות נפש. זהו המפתח העיקרי להתקרבות אל הקדושה ולהתקשרות עם השי"ת. בפסוקים 'שמע' ו'ברוך שם' מרוכזת עיקר נקודת מסירות הנפש. הפסוקים הללו מכילים את בהירות…






