ראשי > מאמרים בתורת ברסלב > דפוס מוהרנ"ת

דפוס מוהרנ"ת

ט״ו באלול תשע״ט

תולדות דפוס מוהרנ"ת שהקים מורינו רבי נתן מברסלב בביתו במסירות נפש, על מנת להדפיס את ספרי רבינו הקדוש רבי נחמן מברסלב, ובו – למרות כל הרדיפות והמניעות – הדפיס אלפי ספרים.

פתיחת דפוס מוהרנ"ת

במאמר זה נעסוק בפתיחת דפוס מוהרנ"ת, אשר עליו כתב: "והנה כל מה שעבר עלי בענין הדפוס, צריך חיבור גדול, וא״א לבארו בכתב בשום אופן, ובעזה״י בעוה״ב ידברו מזה הרבה".

אמנם לא נכתוב חיבור שלם, אבל בס״ד נסקור בקצרה את פתיחת הדפוס, ואת הדפסת הספרים באותו הדפוס, עד כמה שידינו מגעת.

רצונות וכיסופים

בשנת תקע״ט התעורר מוהרנ״ת להדפיס את ספרי רבינו הקדוש רבי נחמן מברסלב מחדש, מאחר שהספרים שהודפסו מקודם אזלו. כיון שכך, החליט לפתוח דפוס בביתו, בו יוכל להדפיס את הספרים מחדש, ולתקן את הטעויות שהיו בהדפסות הקודמות.

ואכן, ממחשבה למעשה, יצא רבי נתן וסבב בין אנ״ש, להתרימם על ענין זה, וב״ה נצטבר אצלו סכום הגון. הוא קנה מכבש ואותיות כנהוג בימים ההם, אך המחלוקת ושאר המניעות רבו וגם הכסף שנשאר אצלו לא הספיק כדי להתחיל את ההדפסה בפועל, וממילא התעכבה ההדפסה באותה שנה, וגם בשנת תק״פ לא הודפס עדיין כלום.

מניעת הממון

בחודש ניסן תק״פ יצא מוהרנ״ת, עם מקורבו ר' יהודה אליעזר, לעיר ניקולייב, שם התגורר ר' לייב מדוברובנא מחותנו של רבי נחמן (חמיה של מרת שרה) שהיה עשיר גדול, ומוהרנ״ת קיוה ששם ישיג את כל הסכום שחסר לו להדפסה.

אך בהמשך נדחתה הנסיעה, היות והחליפו מושל בברסלב, ומוהרנ״ת קיוה שעתה יצליח להשיג רשיונות (ע"מ לפתוח את הדפוס בצורה חוקית), אותם סירב המושל הקודם להעניק לו.

בסופו של דבר, לא קיבל מוהרנ"ת רשיון גם מהמושל החדש, והמניעות רבו וגדלו מכל הצדדים, בפרט מניעת הממון.

בער״ח אלול, כשנסע רבי נתן לציון הק', פגש את ר' יעקב יוסף מזלאטיפולי, מחותנו של רביז״ל (חמיה של מרת חיה), שבהדפסה הקודמת נתן לו סכום הגון, אך אנשיו מיהרו מאוד ורבי נתן לא הספיק לדבר אתו.

"ועדיין לא פעלתי כלל"

למחרת עלה מוהרנ״ת שוב לציונו של רבינו, ושפך שם ליבו על כל המניעות שעוברים עליו בענין זה. הדים לדבריו נוכל למצוא בדברים שכתב: "כלל הדבר, שבאותן השנים היה לי צער ויסורים גדולים, מחמת שטרחתי הרבה לצורך הדפוס, ועדיין לא פעלתי כלל, ולא היה בידי מעות להעמיד הדפוס. ועדיין צריכים סך רב מאוד, בערך מאתיים אדומים ויותר. ואין שום דרך הטבע לקבץ יחד אפי' שליש או רביע מזה הסך. וגם פרנסתי דחוקה מאוד, והייתי בעל חוב גדול, וגם שאר המניעות הרבה מאוד מאוד שהיו על ההדפסה מכל הצדדים, מפחד הצינזורא ושאר בלבול הדעת", אך מסיים דבריו "ואעפ״כ לא עזבתי את הרצון, וחשבתי מחשבות בכל פעם שאזכה לגמור ההדפסה, וכל מה שעבר עלי בזה הענין יכלו כמה יריעות לספר".

"והשם יתברך חיזקני לבלי להסתכל על כל זה"

בראש השנה תקפ״א, התקבצו אנ״ש על ציון רביה״ק, ומוהרנ״ת ניסה לנצל את ההזדמנות בכדי שיוכל להמשיך את עסק הדפוס. אך גם שם לא פעל כלום, וחזר אחר ר״ה בידים ריקניות.

מוהרנ״ת לא נתן לצער לייאשו והתחזק שוב, והוא כותב: "אף על פי כן כשבאתי עזר לי הש״י והכניס בלב ונתן לי עצות נפלאות, וכח לסבול ולהמתין לישועת ה', ולבלי לפחד משום דבר, מגודל הפחדים שהפחידו עלי, שזה סכנה גדולה, בפרט בין שונאים כאלה וכו', והחסרון כיס גדולה מכולם, והשי״ת חיזקני לבלי להסתכל על כל זה, והוליך אותי בדרכים ועצות נפלאות, עד שזכיתי באותה שנה להעמיד הדפוס".

חנוכת דפוס מוהרנ"ת

דברי מוהרנ״ת לא באו בחלל ריק, ובחסדי ה' בשנה זו (תקפ״א) נחנך דפוס מוהרנ"ת, אשר שמח על כך מאוד, כמו שהוא מתאר: "גודל הישועה הזאת של העמדת הדפוס, אין כאן מקום לבאר עד היכן מגיע הנס נפלא וישועה גדולה הזאת, שהיא זכות הרבים מאוד לדורות ואין דוגמתו".

התחלת הדפוס

לאחר העמדת הדפוס, התחיל יחד עם כמה ממקורביו לעסק בעסק ההדפסה.

בין העוסקים במלאכה נמנים ר' מנדל מלאדיזין, ור' חיים נחום מזווינוגראדקא אשר למדו בעצמם את מלאכת סידור האותיות, כדי לזכות את הרבים בהדפסת הספרים, "אשר עסקו בזה בלי שום קבלת פרס ממוהרנ״ת, רק התעוררו מעצמם לנדב קצת על פרנסתם בתורת נדבה" (לשון ראבר״נ).

הדפסת ליקוטי מוהר"ן

ראשית לכל, הדפיס רבי נתן שוב את הליקוטי מוהר"ן, לאחר שמהדורה קודמת אזלה מהשוק, ובהזדמנות זו גם תיקן את טעויות המדפיסים. וכך סידרו את האותיות והדפים עד חג הפסח, שאז אזל הנייר, ונתעכבה ההדפסה כשעמד עדיין באמצע הדפסת הליקוטי מוהר"ן.

לאחר הפסח נסע מוהרנ״ת לעיר ברדיטשוב לקנות דפים אבל לא מצא את מה שחיפש.

הדפסת "שמות הצדיקים"

בזמן זה שלא היה לו גליונות נייר גדולים, ניצל מוהרנ״ת את הנייר שנשאר לו, והדפיס את הספר "שמות הצדיקים" שצורף בהמשך לספר המידות, כפי שנראה לקמן בע״ה.

בעזרת כסף שקיבל מבנו, ר' שכנא, התחיל רבי נתן ביגיעה ובטרחה גדולה ללקט את שמות התנאים, האמוראים ושאר הצדיקים (שבמהדורה הקודמת הופיעו רק מעט מהם), ולאחר מכן להדפיס את הספר.

"על כל פנים – די בזה…"

בחג השבועות באותה שנה, בזמן שהדפסת הליקוטי מוהר"ן התעכבה, דיבר מוהרנ״ת מענין זה ואמר: "כל ההתחלות קשות, אך הסיום קשה יותר. ואף על פי שהסוף קשה מאוד, על כל פנים די בזה, במה שהדפיס עד כאן, ועל השאר ה' יגמור בעדו.

"בשונה מכל בניית דבר גשמי וכדו', אשר כל עוד לא הסתיימה בנייתו לא הגיעו לתכלית, מה שאין כן בדברים שבקדושה, וכ״ש בהדפסה, כל מה שעושים, יש בזה תכלית, אפי' אם לא רואים את הסוף".

"תיקון על כל העולמות!"

בדיבורים אלו חיזק את עצמו ואת אנשיו שעסקו עמו: שמאמין, "שבהדפסת דף אחד נעשה תיקון על בכל העולמות!", ובוודאי כעת, שכבר הדפיס חצי ספר, בוודאי נעשה מזה תכלית גדול, ובוודאי השם יתברך יהיה בעזרו לגמור ההדפסה, ואז יהיה עיקר התכלית.

הישועה

לאחר שהתחזקו באמונה, ציפו לישועה, ובחסדי ה' סמוך לר״ח אב הגיעו הדפים, ומוהרנ״ת ואנשיו, המשיכו בהדפסת הספרים,שיצאו לאור לקראת ר״ה התקפ״ב.

הספרים שיצאו לאור באותו ההדפסה

באותה הדפסה הודפס הספר הקדוש ליקוטי מוהר״ן קמא ובתרא, בתוספת מראה מקומות; וכן הכניס את ההקדמה הגדולה שלא הודפס במהדורה הקודמת, וכן את ההסכמות של ר' אברהם חיים מזלוטשוב, ור' מאיר מברוד, ור' אפרים זלמן מרגליות זצ״ל.

ספר המידות

ספר המידות הודפס עתה במהדורה שניה בתוספת תיקונים, וכן צירף את ההקדמה השניה, מה ששמע מרבינו בענין ספר המידות, וכן יותר ממאה מראי-מקומות ורמזים, אשר מצאה ידו ויד חביריו מאנ״ש, (כיום במראי מקומות השלם הם מצויינים – מ״מ מוהרנ״ת), וכן תיקן מה שעיוותו המדפיסים מקודם והדפיס חלק א' וב' בכל ערך וערך.

שמות הצדיקים

שמות הצדיקים שצורף בסוף ספר המידות, הורחב לשלושים עמודים לעומת המהדורה הקודמת, שכללה רק חמשה עמודים.

למרות שהוסיף במהדורה זו שמות צדיקים רבים, כותב מוהרנ״ת בסוף הספר שעדיין לא היה בידו כולם, כי שכח הרבה.

תיקון הכללי

תיקון הכללי אותו הדפיס בנו ר' שכנא ללא ידיעת מוהרנ״ת, וללא שער מיוחד, רק חצי עמוד עשה שער ואח״כ כתב הבטחת רביה״ק, ובסוף הדפיס לראשונה את התפילה שחיבר אביו מוהרנ״ת על התיקון הכללי, (אשר עד עכשיו הייתה אצל אנ״ש בכתב יד).

מוהרנ״ת מציין שהדפסת תפילה זו, היתה תחילת צמיחת הישועה של הדפסת התפילות, והיא עוררה אצל מוהרנ״ת את התקוה לצפות לישועה בעצם הדפסת התפילות (שבהם נעסוק במאמרים הבאים אי״ה).

הסתרת קיום דפוס מוהרנ"ת

ספרים אלו הודפסו ללא רשיון הצנזורה הממשלתית (שכן מחוסר ברירה, דפוס מוהרנ"ת פעל ללא רשיון כלל), כפי שהיה צריך באותם הימים, וע״כ על שער הספרים נכתב כאילו הודפסו במקומות אחרים.

בשער הספר ליקוטי מוהר״ן נכתב: "זה הספר הקדוש נדפס כבר באוסטראה ואידי דזביני אזדו להו, ועתה נדפס שנית, בתוספות הגהה מדויקת לתקן כל הטעויות והקמשונים אשר רבו ע״י עיוות המדפיס בראשונים, ובתוספות ביאור ותיקון הלשון בכמה מקומות הכרחיים וכו׳, ואין די באר כמה מעלות טובות אשר נתוספו באלה על הראשונים, אשר נדפסו זה י״ג שנה באוסטראה". המילה אוסטראה כתובה באותיות גדולות שיראה כאילו הודפס שם.

וכן בשער הספר המידות: "זה הספר נדפס פעם ראשון במוהליב, ועתה נדפס שנית – בתוספת כמה מעלות טובות כאשר מבואר בהקדמה" (ששם הודפסו המהדורות הקודמות, כמו שראינו בפרקים הקודמים), ולא כתב את מקום האמיתי של הדפוס מפחד המסירה לממשלה.

מוהרנ״ת מסיים את ההדפסה בדבריו: "היו לי מלחמות גדולות בזה, ומניעות רבות ועצומות בלי שיעור, ובישועתו הגדולה חפץ ה' הצליח וגמרתי העסק בג' שנים, עד סוף שנת תקפ״א (שנה זו) שאז נגמרו בכי טוב הספרים הק',

השמחה בהדפסה

כל הספרים האלו הודפסו לפני ר״ה תקפ״ב, והביאם מוהרנ״ת לאומן, וחילקם בין אנ״ש, ששמחו מאוד לקראת הספרים. כפי שמתאר מוהרנ״ת: "עינים ראו וישמחו, וכולם תמהו על גודל ישועת ה' אשר עזרני לגמור עסק ההדפסה, אחר מניעות עצומות כאלה, והודינו לה' חסדו ונפלאותיו אשר הפליא לעשות עמנו, ועם כל בנ״י לדורות עולם".

דפוס מוהרנ"ת: הדפסת ליקוטי תפילות 

התחלת הדפסת התפילות בשנת תקפ״ב

אחר הדפסת הספרים, התחיל ר׳ שכנא בנו של מוהרנ״ת להדפיס יחד עם אביו – מוהרנ״ת, את התפילות. מחמת מניעות שונות, לא הודפסו כי אם כ"ב תפילות, ולאחמ״כ יצא רבי נתן לנסיעתו לארץ ישראל, ואז הופסקה ההדפסה לזמן קצר, עד חזרתו בשנת תקפ״ג.

המשך ההדפסה בדפוס מוהרנ"ת

כידוע, מוהרנ״ת שהה בארץ ישראל עד סוף שנת תקפ״ג. בחזרתו, נתעורר אחד מאנ״ש ותרם סכום הגון לענין זה, להמשיך את קיומו של דפוס מוהרנ"ת ואת מלאכת ההדפסה שבנו ר׳ שכנא התחיל בה מכבר. כך המשיך להדפיס בחשאיות את הספר ליקוטי תפילות, מתפילה כ״ג והלאה, בדפוס שהקים בביתו, עם תלמידיו הקרובים, ר׳ מנדל מלאדיזין, ור׳ חיים נחום מזווינורדקא (י״א שהיה ר׳ חיים נחום מזורין), ואיתם הנער יצחק יהושע.

ממשיכים במלאכה

הם עבדו ביחד בהתנדבות, כשר׳ נתן ב״ר יהודא, המכונה ר׳ נתן לייבלי ראובנ'ס, מסייע להם בסידור האותיות. אמנם, עקב העדר האישור מהשלטונות, התקדמה ההדפסה בעצלתיים, וכמו שמוהרנ״ת מציין: "אך ה' הזמין לי על ההוצאות, עד שעסקתי בדפוס כל ימי החורף הנ"ל, עד שגמרנו, בלי בעלי מלאכות מבחוץ, רק אנשי שלומינו בעצמם, אשר לימדתי אותם האומנות [למעט ר' מנדל מלאדזין שידע האומנות מקודם] והם עסקו בדפוס למען המצוה".

המניעות ממשיכות…

אכן המניעות לא שקטו והכסף אזל, וגם נגמרו האותיות. שלח מוהרנ״ת לבנו ר׳ יצחק, שיזרז את אנ״ש לשלוח תרומות בזריזות; וכן שלח את תלמידו הנאמן, ר׳ מנדל מלאדיזין לעיר מינקוביץ, לקנות אותיות.

ההדפסה נמשכה עד לחודש אדר שאז הגיעו עד לתפילה צ״ג, ובחודש אדר, המשיכו עד לתפילה י״ד ח״ב, כאשר בחודש אדר בלבד הדפיסו מתפילה פ״ד עד תפילה י״ד ח״ב,

ובסוף חודש אדר ב', הופסקה ההדפסה לכמה שנים, כמו שנראה בעזה"י, בהמשך.

 

ספר ליקוטי תפילות

בהדפסה זו הודפסה תפילה צ"ג, התפילה הנאמרת אחר תיקון הכללי (היום אינה מופיעה שם). ואחר תפילה זו, הודפס הנוסח לתפילה על פדיון נפש, ואח"כ ציין מוהרנ״ת את התאריך בו גמר הדפסת הספר עד כה: "ותהי התחלתו בשנת תחת אהבתי ישטנוני ואני תפילה, [תקפ״ב], ונשלם ביום ו' ערש״ק אך טוב לישראל בחודש אדר [כ״א אדר], אשר בו הצליחה זעקתינו ותפילתינו, וצמחה ישועתינו בשנת ורב שלום [תקפ״ד], לפ״ק חזק". (היום כתוב בשער: "יצא לאור לראשונה ע״י מוהרנ״ת מעצמו, בשנת תקפ״ב, וכתב בעצמו לפרט תחת אהבתי ישטנוני ואני תפילה". אולם לכאורה זו רק השנה שבה הדפיס מוהרנ״ת חלק ראשון בליקוטי תפילות, כמו שהבאנו).

במילים אלו, רמז מוהרנ״ת מה שעבר עליו בעסק ההדפסה:

"ואני תפילה"

כידוע, עקב הדפסת התפילות, גברה המחלוקת. אולם למרות זאת, "ואני תפילה", כאומר: זה מה שיש לנו לעשות! (וכמו שגילה רביה"ק בליקו"מ צ"ג תניינא), וכמו שדייקו בזה אנ״ש, שהראשי תיבות של פסוק זה, הם: "אותיות", והיינו, שרמז בזה מוהרנ״ת גם את הקושי והמניעות שהיו לו בהשגת האותיות, ואעפ״כ, ה' היה בעזרו, וזכה להוציא מהכח אל הפועל, להדפיס תפילות אלו, המחיים את העולם ומאירים את ישראל, (ע״פ דברי ר׳ יעקב זאב ברזסקי בשם ר׳ נפתלי הכהן, ודברי ר׳ שמואל הורביץ בשם ר׳ נתן לייבלי רוזנפלד זצ״ל).

רמיזת שמות המדפיסים.

מאימת הצנזורה, לא נכתב כלל על השער זמן ומקום ההדפסה, וכן שמות המדפיסים נרמזו בסוף ח״א בראשי תיבות, (במהדורות של ימינו הושמט לגמרי, ובחלקם זה מופיע בסוף הספר), כשכל אות כתובה פעמיים "מה מאוד נעים נפילת חבל חלקינו מפיצים מדפיסים מילים מועילים ערֵבִים עלינו נעימת נפלאות דברי דודים, ילהבו יבעירו להבת לבבות חידוש חדשים, ישיבו יחיו ידריכו יישרו מעגלי מצעד נפשות נאנחות, חשוקים חמודים ויקרים וחשובים, מוסר מגלים" דהיינו: "מנחם מנדל" ו״חיים נחום", (ר׳ שכנא לא נרמז, יתכן בגלל שעיקר עבודתו הייתה בהדפסת התפילות הראשונות עד תפי׳ כ״ב.)

"אני יכול להמליץ וללמד זכות"

ידועה השיחה, שאחר הדפסת הספר אמרו אנ״ש למוהרנ״ת, "אתה ראוי להיות הבעל תפילה, (מסיפו"מ) אולם הוא ענה להם: הבעל תפילה זה רבינו הקדוש רבי נחמן מברסלב, ואם אני מאנשי המלך, אני המליץ, כי אני יכול להמליץ וללמד זכות אפי׳ על אדם שעבר שמונה מאות פעמים על כל התורה כולה".

התפילה שאחר תיקון הכללי

במהדורה זו שהודפסה בדפוס מוהרנ"ת, צורפה אחרי ההקדמה התפילה הקצרה, המופיעה כהיום אחר תיקון הכללי, המתחילה במילים "רבונו של עולם עילת העילות", וכתב לפני זה: "בכדי שלא להוציא הנייר חלק, הצגנו פה תפילה שמצאנו באמתחת הכתבים",

מי חיבר את התפילה הזו?

על זהותו של כותב התפילה רבו הדעות. ר׳ נתן צבי קעניג זצ״ל כותב בספרו "נוה צדיקים", שמחבר התפילה אינו רבינו הק' אלא רבי נתן, משום שאם היתה זו תפילה שחיבר רבינו הק', אין ספק שמוהרנ״ת היה מציין זאת, אלא ר׳ שכנא, שעסק בהדפסת התפילות הראשונות, הכניס תפילה שמצא באמתחת אביו מוהרנ״ת, במקום שנשאר ריק אחר ההקדמה.

אולם ר׳ לוי יצחק בנדר זצ״ל אמר בשיחה, שקיבל מר׳ אלתר טעפליקר זצ״ל, שתפילה זו אכן חוברה על ידי רבי נחמן בעצמו. כאשר ר׳ נחמן בורשטיין זצ״ל שאל אותו: אם כן, למה לא ציין מוהרנ״ת עובדה זו?! אמר לו שאין ראיה ברורה מזה, והוא שמע בבירור שזה מרביה״ק בעצמו, (מתוך אחד השיחות).

[וי״א שגם מהניסוח "אמתחת הכתבים", ניתן לדייק שזה מרביה״ק בעצמו, כי מוהרנ״ת שהיה עדיין חי, לא היה צריך לכתוב שמצא באמתחתו, אלא שזה עוד תפילה שלו ככל התפילות]

מקורות: ימי מוהרנ״ת, נווה צדיקים, אמונת אומן, מטמונים

גולשים התעניינו גם במאמרים הבאים:

real accessibility icon
Page Reader Press Enter to Read Page Content Out Loud Press Enter to Pause or Restart Reading Page Content Out Loud Press Enter to Stop Reading Page Content Out Loud Screen Reader Support